אני ממש לא מבינה את זה...

גם אני לא מסכימה תמיד עם

מה שנעשה בגן ואני אומרת להם בדיוק איך אני רוצה שזה יעשה וכל הצוות קשוב ופתוח יתכן שזה באמת עניין של מזל ליפול בצוות טוב. אני מהיום הראשון הבהרתי את עמדתי בכל הנוגע לילדה כייצד ואיך ייעשה אמרתי להן את האני מאמין שלי בכל הנוגע לטיפול בילדה והן מקפידות, אין כאן ניגוד אינטרסים אלא להיפך אנחנו באים מאותה נקודת מוצא. אני חושבת שדווקא בגלל שהן לא עובדות סוציאליות או פסיכולוגיות הגישה צריכה ליהיות כן של שיתוף פעולה, להבדיל אם זו הייתה עובדת סוציאלית שרוצה להגיע אלי הביתה הייתי חושבת פעמיים. כל אחד צריך את הפינה שלו גם אני עם עבודה של 9 שעות ביום עם 4 ילדים קטנים בבית אבל להקדיש חצי שעה ביום לא היה איכפת לי.
 

dina199

New member
צודקת


 

trillian2

New member
גם אני מרגישה כמוך

גם כשהכוונה שלהם טובה, לא נעים להיות בתחושה שלא נותר כבר מקום ופינה לפרטיות.
 

dina199

New member
לפעמים זה כן בא לבדוק את תפקוד ההורה

וצריך לקחת את זה בחשבון
 
דינה אם תקראי באחת

התשובות שלי שאלתי אותה איך היחסים עם צוות הגן סביר להניח כי אם היחסים לא טובים ויש התנגשויות בין ההורה לצוות ויש חוסר הסכמה בינהם ובעיקר כשמדובר בצוות שהוא לא קשוב אז בהחלט יש סיכוי כי המטרה לבדוק תפקוד למרות שבחצי שעה של ביקור אי אפשר לבדוק כלום, במצב כזה אכן גם אני הייתי מסרבת, במצב שבו אני הייתי ועדיין, לא היה שום סיבה שזה מה שהם באים לבדוק וגם אם כן עד רבה שיבואו לי אישית אין בעיה עם זה. לגבי עילה חוקית זה נכון אי אפשר להכריח
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אין חובה, לפעמים כדאי
אצלנו למשל ביקורה של הגננת היה משמח ומועיל.
 

dina199

New member
אבל מי שלא רוצה,

לא איכפת לו כמה משמח ומועיל זה יכול להיות.
הבית של בן אדם זה המקום הפרטי שלו.
 

dina199

New member
זה לא עניין של השקפה ונסיון של אחרים.

הזכות הבסיסית זה לשמור על הפרטיות. ז"ע ללא קשר כמה חיוביים הביקורים, אין חובה להסכים להם ויש זכות מלאה לסרב.
גם לי היו 2 ביקורי בית בחיים שלי. פעם שאני בעצמי למדתי , ופעם בשביל העילדים שלי.
בשני המקרים לא היה שום נזק, אזל התגלה חוסר הבנה מוחלט של המורות.
אני לא בטוחה אם אחרי הנסיון שלי היום הייתי מסכימה לביקורים כאלה.

הביקור הראשון היה כשהייתי בכיתה ז' , כמה חודשים בארץ. המטען שלנו נתקע באיטליה בגלל שביתה וחיינו תשעה חודשים על ריהוט של הסוכנות (אני מקווה שיש אנשים שזוכרים מה זה
) . אז היה שולחן מטבח קטן אחד , 5 שרפרפים ו 5 מיטות. הספרים שלי היו על הרצפה כי לא היה מקום אחר. המורות הגיעו למסקנה שאנחנו מסכנים ואין לי תנאים ללמוד (כי כנאמר כל המטען כולל ריהוט מלא לדירה עם שולחן כתיבה היה באיטליה) והם ניסו לשכנע את ההורים שלי להעביר אותי לפנימיה. ואני לא יכולתי להסביר להם, כי לא ידעתי את המילה 'מטען' בעברית
.

הביקור השני היה כשהבן שלי הגיע לחטיבת ביניים. הם ראו שהבת שלי שקטה וזה היה בסדר. אבל כשראו שנה אחרי זה כשגם הבן שלי שקט מדי הם הניחו שיש בעיות בבית שגורמות לפחדים לילדים . ואז כשהמורות באו הביתה הם נדהמו לראות דירה גדולה , מסודרת, משפחה ללא בעיות כלכליות, משפחה רגועה - שכל מה שיש לה זה ילדים שקטים (שנתיים אחרי זה התברר שיש אספים בבית
). למעשה הם אחר כך לא הרגישו כל כך נוח שהם בכלל באו.

א גם כשהם נמצאים בבית ורואים מ קרוה בבית זה לא מבטיח שהם רואים את המצב האמיתי ולא משהו שהם רואים מנדוקת מבט שלהם.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מישהו טען שיש חובה להסכים לביקור? מובן מאליו שזכות ההורה לסרב לביקור,
ואמא למלאכית ואנוכי כתבנו זאת.
אם יש משקעים שלילים והיסטוריה של חוסר אמון כלפי המורה
אפילו כדאי לסרב.
אבל
הרבה פעמים אין משקעים כאלה,
הרבה פעמים הילד עשוי להתרם מביקור כזה.
ואז לא כדאי לדעתי מראש להתבצר מאחורי הבריקדות
ובאופן גורף לראות בכל גננת/מורה שמושיטה יד,
פולש אכזר/פפרצי שפל.
זה הכל

בשורה התחתונה- הכל אנשים.
יש כאלה עם כוונות רעות, מהם כדאי לשמור מרחק,
ויש גם כאלה עם רצון טוב, איתם כדאי לשתף פעולה.
 
עצם הלגיטימציה לביקור היא לא טובה

כי כן היו בתי ספר שהמדיניות הביאה ואתם להתלונן על הורים סרבנים
 
את יכוטלה להיות "החברה "הכי טובה

של הגננת/מחנכת ואת אף פעם לא יודעת מה מניע באמת אותה..
 
למעלה