זה לא עניין של השקפה ונסיון של אחרים.
הזכות הבסיסית זה לשמור על הפרטיות. ז"ע ללא קשר כמה חיוביים הביקורים, אין חובה להסכים להם ויש זכות מלאה לסרב.
גם לי היו 2 ביקורי בית בחיים שלי. פעם שאני בעצמי למדתי , ופעם בשביל העילדים שלי.
בשני המקרים לא היה שום נזק, אזל התגלה חוסר הבנה מוחלט של המורות.
אני לא בטוחה אם אחרי הנסיון שלי היום הייתי מסכימה לביקורים כאלה.
הביקור הראשון היה כשהייתי בכיתה ז' , כמה חודשים בארץ. המטען שלנו נתקע באיטליה בגלל שביתה וחיינו תשעה חודשים על ריהוט של הסוכנות (אני מקווה שיש אנשים שזוכרים מה זה
) . אז היה שולחן מטבח קטן אחד , 5 שרפרפים ו 5 מיטות. הספרים שלי היו על הרצפה כי לא היה מקום אחר. המורות הגיעו למסקנה שאנחנו מסכנים ואין לי תנאים ללמוד (כי כנאמר כל המטען כולל ריהוט מלא לדירה עם שולחן כתיבה היה באיטליה) והם ניסו לשכנע את ההורים שלי להעביר אותי לפנימיה. ואני לא יכולתי להסביר להם, כי לא ידעתי את המילה 'מטען' בעברית
.
הביקור השני היה כשהבן שלי הגיע לחטיבת ביניים. הם ראו שהבת שלי שקטה וזה היה בסדר. אבל כשראו שנה אחרי זה כשגם הבן שלי שקט מדי הם הניחו שיש בעיות בבית שגורמות לפחדים לילדים . ואז כשהמורות באו הביתה הם נדהמו לראות דירה גדולה , מסודרת, משפחה ללא בעיות כלכליות, משפחה רגועה - שכל מה שיש לה זה ילדים שקטים (שנתיים אחרי זה התברר שיש אספים בבית
). למעשה הם אחר כך לא הרגישו כל כך נוח שהם בכלל באו.
א גם כשהם נמצאים בבית ורואים מ קרוה בבית זה לא מבטיח שהם רואים את המצב האמיתי ולא משהו שהם רואים מנדוקת מבט שלהם.