אני מבולבלת
- פותח הנושא שקשוקה29
- פורסם בתאריך
קובי דיאמנט
New member
לדיאנה שלום.
אני עברתי את הניתוח בדצמבר 2000 וירדתי במשקל כ50 ק"ג במשך 1/2 שנה מאז אני שומר על המשקל אני ממש לא מצטער על זה שעברתי את הניתוח ההפך הוא הנכון קחי בחשבון שהניתוח עוזר להגיע למשקל נורמלי הדבר לא נעשה רק כדי להראות טוב אלא מבחינה בריאותית לסחוב כל הזמן משקל עודף של 50 ק"ג (שק מלט) גרם לי לשחיקה של הברכיים דבר שלא ניתן לתיקון גם הסכרת הגבוה שהיתה לי התאזנה . יש אפשרות להיות במעקב דיאטנית שמתמחה באנשים שעברו את הניתוח .את דיברת עם משהי שלא היתה חוזרת על הניתוח אבל דעי לך שיש הצלחות רבות ואנשים ירדו בצורה מדהימה במשקל. בכל מקרה ההחלטה שלך ותקחי בחשבון שיש הרבה הצלחות וגם לצערינו כשלונות.בכל מקרה בהצלחה במה שתחליטי.
אני עברתי את הניתוח בדצמבר 2000 וירדתי במשקל כ50 ק"ג במשך 1/2 שנה מאז אני שומר על המשקל אני ממש לא מצטער על זה שעברתי את הניתוח ההפך הוא הנכון קחי בחשבון שהניתוח עוזר להגיע למשקל נורמלי הדבר לא נעשה רק כדי להראות טוב אלא מבחינה בריאותית לסחוב כל הזמן משקל עודף של 50 ק"ג (שק מלט) גרם לי לשחיקה של הברכיים דבר שלא ניתן לתיקון גם הסכרת הגבוה שהיתה לי התאזנה . יש אפשרות להיות במעקב דיאטנית שמתמחה באנשים שעברו את הניתוח .את דיברת עם משהי שלא היתה חוזרת על הניתוח אבל דעי לך שיש הצלחות רבות ואנשים ירדו בצורה מדהימה במשקל. בכל מקרה ההחלטה שלך ותקחי בחשבון שיש הרבה הצלחות וגם לצערינו כשלונות.בכל מקרה בהצלחה במה שתחליטי.
קובי. קודם כל תודה ולכל חברי הפורום
קובי מה אומר לך. זה שבזכותך לפחות גיליתי שלד"ר סובחי יש מרפאה וטלפון..המון המון תודה!!! אז ככה הייתי אצלו היום, קיבלתי הסברים ומה ואיך ולמה.. להחליט עוד לא החלטתי למרות שבאופן טנטטיבי קבענו שניפגש שוב..אחלה פגישות אני מסדרת לעצמי
אבל בעצם הסיבה שכתבתי היא שלדעתי הבעיה שלנו כולנו היא בראש, בין מי שלפני או אחרי הניתוח. אני מאמינה שהניתוח הוא רק כלי שעוזר להשגת המטרה. בטח כולנו פה עברנו דיאטות מוצלחות שבסופן חזרנו למשקל ההתחלתי + לפחות10%. החוכמה היום אם כבר ללכת על ניתוח כזה לפחות לדעתי זה גם לדאוג לעשות תיקון מסיבי ב"מחשב". בלי תיקון כזה אני חוששת שכל ההצלחות מועדות לפורענות...והרי כולנו רזינו והשמנו כמה וכמה פעמים בחיינו..לפחות מניסיוני אדבר. לא מוכנה נפשית או פיסית או בכל צורה אחרת ללכת ולעבור פעולה פולשנית כדי לבדוק אם אני מצליחה לרדת ולעלות מחדש אחר כך. כי יש לי את התשובה,,בלי תיקון אמיתי של הראש השמן,, של העיניים הגדולות של התאוות..אני בטוח אבל בטוח ובחתימה שלי אשמין מחדש. כן יש פה כמה וכמה מדדים לרצון לרדת במשקל. כמובן בראש ובראשונה היום זה להרגיש יותר טוב, כן להרגיש ככה גם כמסתכלים במראה וגם כשהולכים מאה מטר. רק קוריוז, בלי הרבה פרטים מזהים..מישהו שנותח לפני 3 שנים ירד 30קילוגרמים וזהו הרגיש מצויין,, הפסיק כל מעקב וכל ביקורת ולדעתי לא עבר של שינוי בראש..היום הוא 50 קילו יותר. אז..והנה האז הגדול שלי...אני לא רוצה להיות כוכבת ראשית בסרט הזה. מה שכתבתי היה לבאיה..בלי שינוי בראש..כל ניתוח הוא חסר תועלת.נקודה.דעה שלי כמובן! שלכם דיינה
קובי מה אומר לך. זה שבזכותך לפחות גיליתי שלד"ר סובחי יש מרפאה וטלפון..המון המון תודה!!! אז ככה הייתי אצלו היום, קיבלתי הסברים ומה ואיך ולמה.. להחליט עוד לא החלטתי למרות שבאופן טנטטיבי קבענו שניפגש שוב..אחלה פגישות אני מסדרת לעצמי
דיינה, ברור שקודם כל בראש
אני תליתי על המראה את התמונה שלי שלפני, גם כתזכורת של איך נראתי, אבל יותר מכל כתזכורת ממה סבלתי. על כל חלק מגופי על התמונה, ציינתי בגדול את כל המכאובים שלי, וזה אמור להזכיר לי לא לחזור למצב הזה. אני עדיין בראשי עם המחשבה שעשיתי דבר חיובי, וגם יש עדיין תזכורות, שכנראה לעולם לא יתנו לי לשכוח ממה שסבלתי. הרגליים ברוך השם כבר נושאות אותי, אבל הברכיים עושים עדיין קנאקים מפחידים. אני עדיין עם חגורת גב עם ברזלים, אך אני יכולה ללכת כבר קילומטרים. הלחץ דם שלי, מצוין, ובמקום כדור אחד ליום, אני לוקחת כדור אחד ליומיים, ואולי במשך הזמן, אם המצב עוד ישתפר, יתכן שאפסיק לקחתן בכלל, כמובן בהשגחת רופא. הראש שלי אומר, שבשום אופן אני לא רוצה לחזור למצב שהייתי, כי במצב שהייתי אצטרך לצרוך שוב תרופות, ובודאי בכמות יותר גדולה, ולשבת על הישבן מבלי יכולת לזוז. הנזקים שנעשו כבר בעצמותי, הם בלתי הפיכים, וזה מה שמנחה אותי בנתיים. אני מקווה מאוד, שלא אגיעה למצב שמאסתי מן החיים, כי אם כן, מספיק לחזור למצבי הקודם. כפי שציינתי מקודם, אני אוהבת את החיים, ורוצה לחתן עוד שני ילדים, ולראות עוד הרבה נכדים, ובבוא הזמן גם נינים. את צודקת בהחלט, שקודם כל צריכים לסדר את המחשב בראש, כי בלי זה חבל על המאמץ. אני מאחלת לעצמי ולכל הפורום, להמשיך למטרות שהצבנו בפנינו, כי הדרך עדיין קשה. ולכל אלה שמטלבטים, לעצור, לחשוב טוב, טוב, ולהגיע להחלטות רק כאשר יוכלו לדעת בודאות שיעמדו במשימה. לאחר הניתוח, לא צריך להיסתגף, לפעמים מועדים, לפעמים יש חגים, לפעמים יש שמחות, אבל מה שביניהם זה הזמן שלנו ליישם את מטרתינו. לילה טוב
אני תליתי על המראה את התמונה שלי שלפני, גם כתזכורת של איך נראתי, אבל יותר מכל כתזכורת ממה סבלתי. על כל חלק מגופי על התמונה, ציינתי בגדול את כל המכאובים שלי, וזה אמור להזכיר לי לא לחזור למצב הזה. אני עדיין בראשי עם המחשבה שעשיתי דבר חיובי, וגם יש עדיין תזכורות, שכנראה לעולם לא יתנו לי לשכוח ממה שסבלתי. הרגליים ברוך השם כבר נושאות אותי, אבל הברכיים עושים עדיין קנאקים מפחידים. אני עדיין עם חגורת גב עם ברזלים, אך אני יכולה ללכת כבר קילומטרים. הלחץ דם שלי, מצוין, ובמקום כדור אחד ליום, אני לוקחת כדור אחד ליומיים, ואולי במשך הזמן, אם המצב עוד ישתפר, יתכן שאפסיק לקחתן בכלל, כמובן בהשגחת רופא. הראש שלי אומר, שבשום אופן אני לא רוצה לחזור למצב שהייתי, כי במצב שהייתי אצטרך לצרוך שוב תרופות, ובודאי בכמות יותר גדולה, ולשבת על הישבן מבלי יכולת לזוז. הנזקים שנעשו כבר בעצמותי, הם בלתי הפיכים, וזה מה שמנחה אותי בנתיים. אני מקווה מאוד, שלא אגיעה למצב שמאסתי מן החיים, כי אם כן, מספיק לחזור למצבי הקודם. כפי שציינתי מקודם, אני אוהבת את החיים, ורוצה לחתן עוד שני ילדים, ולראות עוד הרבה נכדים, ובבוא הזמן גם נינים. את צודקת בהחלט, שקודם כל צריכים לסדר את המחשב בראש, כי בלי זה חבל על המאמץ. אני מאחלת לעצמי ולכל הפורום, להמשיך למטרות שהצבנו בפנינו, כי הדרך עדיין קשה. ולכל אלה שמטלבטים, לעצור, לחשוב טוב, טוב, ולהגיע להחלטות רק כאשר יוכלו לדעת בודאות שיעמדו במשימה. לאחר הניתוח, לא צריך להיסתגף, לפעמים מועדים, לפעמים יש חגים, לפעמים יש שמחות, אבל מה שביניהם זה הזמן שלנו ליישם את מטרתינו. לילה טוב
החלטה להיות בריא ולהפחית סיכונים
החלטה הניצבתבפני ההולכים לניתוח היא האם "להשלים" עם מצבם (כשם שמעשנים כרוניים יודעים שהם מזינים את הסרטן והורסים את עצמם) ולהיות בקבוצת סיכון של פ 6 למחלות לב, עורקים, סכרת, יתר לחץ דם (כן ב BMI מעל 60 הסיכוי לתחלואה הוא פי 6 ) ולא רק להשלים עם מצבם האסטטי. אני אישית החלטתי שלא בא לי לסיים את חיי מוקדם מדי ותול מוגבלויות ממחלות ולאחר שדיאטות לא הצליחו עשיתי ניתוח הגבלת קיבה. כיום גם אם אני רוצה לאכול אני לא מסוגל לאכול כמויות , לאחר שתי הצרות (הראשונה לא הורגשה אבל השניה- חבל"ז) אני לא מסוגל לאכול מהר (מה לעשות -נתקע) ולא מסוגל לאכול הרבה (גביע שלי משביע מאוד) לדעתי זה הרעיון של הניתוח. כמובן שצריך כל הזמן לזכור מאיפה באנו ולאן רוצים להגיע. אכילת יתר היא מחלה ומנותחים עוברים ניתוח עקב השמנה חולנית . כמו כל מחלה צריך לנסות לפתור אותה ודרך ניתוחית היא דרך לגיטימית. הכחשה או דחיה היא לא דרך לפתרון. וואו אני לא מאמין שכתבתי כ"כ הרבה ודוקא הבוקר כשאני כ"כ עסוק ביי
החלטה הניצבתבפני ההולכים לניתוח היא האם "להשלים" עם מצבם (כשם שמעשנים כרוניים יודעים שהם מזינים את הסרטן והורסים את עצמם) ולהיות בקבוצת סיכון של פ 6 למחלות לב, עורקים, סכרת, יתר לחץ דם (כן ב BMI מעל 60 הסיכוי לתחלואה הוא פי 6 ) ולא רק להשלים עם מצבם האסטטי. אני אישית החלטתי שלא בא לי לסיים את חיי מוקדם מדי ותול מוגבלויות ממחלות ולאחר שדיאטות לא הצליחו עשיתי ניתוח הגבלת קיבה. כיום גם אם אני רוצה לאכול אני לא מסוגל לאכול כמויות , לאחר שתי הצרות (הראשונה לא הורגשה אבל השניה- חבל"ז) אני לא מסוגל לאכול מהר (מה לעשות -נתקע) ולא מסוגל לאכול הרבה (גביע שלי משביע מאוד) לדעתי זה הרעיון של הניתוח. כמובן שצריך כל הזמן לזכור מאיפה באנו ולאן רוצים להגיע. אכילת יתר היא מחלה ומנותחים עוברים ניתוח עקב השמנה חולנית . כמו כל מחלה צריך לנסות לפתור אותה ודרך ניתוחית היא דרך לגיטימית. הכחשה או דחיה היא לא דרך לפתרון. וואו אני לא מאמין שכתבתי כ"כ הרבה ודוקא הבוקר כשאני כ"כ עסוק ביי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.