אני מבולבלת
- פותח הנושא שקשוקה29
- פורסם בתאריך
../images/Emo26.gifסיפורם של מיכל ועופריקו../images/Emo36.gif
...הוא כ"כ מורכב וארוך שאי אפשר לעקוב אחריו דרך הארכיון כאן. קשה אפילו לעקוב אחריו דרך ארכיון בית החולים. דרך אגב מגיע לנו
שכן מחר עוברים בדיוק 4 חודשים מכניסתה של מיכל לניתוח הראשון (29 לינואר). נא לא לשלוח מתנות אנחנו מעדיפים צ´קים או מזומן.
Ofericko & Michal
...הוא כ"כ מורכב וארוך שאי אפשר לעקוב אחריו דרך הארכיון כאן. קשה אפילו לעקוב אחריו דרך ארכיון בית החולים. דרך אגב מגיע לנו
גל"וש, יכול להיות בהחלט../images/Emo141.gif
פתאום יש לי מוזה, אז כשיש מוזה כותבים לא כן? שמחתי לשמוע שמאמרי מוצאים חן בעיניך, הלא למטרה הזו קיים הפורום. כפי שעזרתם לי בתחילת דרכי, כך אני מצאתי פתאום אצלי כוחות לעזור לאחרים (אם זה עוזר) גל, מה שלומך. חבל שלא זכיתי עדיין לראות את זיו פניך. אני מקווה שבמפגש הקרוב תתגלי לי
באיה
פתאום יש לי מוזה, אז כשיש מוזה כותבים לא כן? שמחתי לשמוע שמאמרי מוצאים חן בעיניך, הלא למטרה הזו קיים הפורום. כפי שעזרתם לי בתחילת דרכי, כך אני מצאתי פתאום אצלי כוחות לעזור לאחרים (אם זה עוזר) גל, מה שלומך. חבל שלא זכיתי עדיין לראות את זיו פניך. אני מקווה שבמפגש הקרוב תתגלי לי
לשקשוקה, אני לא אלעיט אותך בתאוריות
של למה כן ולמה לא.. אני רוצה לראות מנותח אחד שיגיע שהיה מוותר על הניתוח. אין כזה כמעט. לא תמצאי. הרוב המוחלט לא רוצה לוותר על הניתוח, אף כי רוב המנותחים ציפו או מצפים לירידה גדולה יותר במישקל. כגודל הצפיות גודל האכזבות. ראיתי הצלחות ענקיות וראיתי גם כשלונות. להגיד לך מה הסוד ? שיתוף פעולה. ככל שהמנותח משתף יותר פעולה, כך גוברים סיכוייו להצליח. דבר שני, אני מציע לך להזהר מהשארת טלפון ברשת. לא חסר מג´נונים ומלעונים שמטרידים. כל טוב
של למה כן ולמה לא.. אני רוצה לראות מנותח אחד שיגיע שהיה מוותר על הניתוח. אין כזה כמעט. לא תמצאי. הרוב המוחלט לא רוצה לוותר על הניתוח, אף כי רוב המנותחים ציפו או מצפים לירידה גדולה יותר במישקל. כגודל הצפיות גודל האכזבות. ראיתי הצלחות ענקיות וראיתי גם כשלונות. להגיד לך מה הסוד ? שיתוף פעולה. ככל שהמנותח משתף יותר פעולה, כך גוברים סיכוייו להצליח. דבר שני, אני מציע לך להזהר מהשארת טלפון ברשת. לא חסר מג´נונים ומלעונים שמטרידים. כל טוב
רוייקו..נושא חשוב לא פחות !!
עד היום באמת מה שאנחנו פה..החבורה החדשה שמעה זה על הניתוח איפה ואיך.. ולדעתי נושא חשבו לא פחות זה האחר כך כמו שאתה מציין..ואולי אפילו יותר חשוב מהכל!! אז מה קורה אחר כך? יש קבוצת תמיכה או תמיכה כלשהי עם פסיכולוגית או דיאטנית..כדי לתקן את ה"מחשב" שלנו שלא עובד טוב?? אשמח לשמוע גם על האחר כך מכל מי שמוכן להשמיע.. אגב אני דיברתי אתמול עם מישהי שלא היתה עושה את הניתוח שוב..ובטח יש עוד כאלה. אני משוכנעת שהיא לא אחת במינה. תודה לכולם דיינה
עד היום באמת מה שאנחנו פה..החבורה החדשה שמעה זה על הניתוח איפה ואיך.. ולדעתי נושא חשבו לא פחות זה האחר כך כמו שאתה מציין..ואולי אפילו יותר חשוב מהכל!! אז מה קורה אחר כך? יש קבוצת תמיכה או תמיכה כלשהי עם פסיכולוגית או דיאטנית..כדי לתקן את ה"מחשב" שלנו שלא עובד טוב?? אשמח לשמוע גם על האחר כך מכל מי שמוכן להשמיע.. אגב אני דיברתי אתמול עם מישהי שלא היתה עושה את הניתוח שוב..ובטח יש עוד כאלה. אני משוכנעת שהיא לא אחת במינה. תודה לכולם דיינה
דיאנה, יש קבוצות תמיכה ויש טיפול
פרטני. אני, באופן אישי ועוד הרבה אחרים פה, מסתייעים באיש מקצוע, פסיכולוג קליני או איש מקצוע דומה. בתי החולים אינם ערוכים לשירות כזה עבור מנותחי קיצור קיבה על אף הצורך הברור. הכל עניין של כסף. השירות הזה עולה המון כסף. אין ברירה אלא לפנות לטיפול באופן עצמאי.
פרטני. אני, באופן אישי ועוד הרבה אחרים פה, מסתייעים באיש מקצוע, פסיכולוג קליני או איש מקצוע דומה. בתי החולים אינם ערוכים לשירות כזה עבור מנותחי קיצור קיבה על אף הצורך הברור. הכל עניין של כסף. השירות הזה עולה המון כסף. אין ברירה אלא לפנות לטיפול באופן עצמאי.
אני בד"כ לא מרבה להגיב אבל
כמנותח שעבר את הניתוח לפני 13 חודשים ו 40 ק"ג פחות אני יכול היום רק להצטער על כך שחיכיתי והתמזמזתי עם הרעיון של הניתוח יותר משנה (שבמהלכה ניסיתי לרזות בדיאטות מסורתיות שבמהלכן רזיתי 10 ק"ג והשמנתי 20) היום אני ממש מרוצה, אני אמנם עדיין עם עודף משקל של 10-15 ק"ג אבל בכ"ז זה יותר טוב מעודף של 50 ק"ג. אני מציע למתלבטים להמחיש לעצמם את המשקל העודף שלהם ב שקי מלט/ארגזי מים מינרלים וכד´ שהם סוחבים אתם לעבודה, הביתה וגם למיטה עדי
כמנותח שעבר את הניתוח לפני 13 חודשים ו 40 ק"ג פחות אני יכול היום רק להצטער על כך שחיכיתי והתמזמזתי עם הרעיון של הניתוח יותר משנה (שבמהלכה ניסיתי לרזות בדיאטות מסורתיות שבמהלכן רזיתי 10 ק"ג והשמנתי 20) היום אני ממש מרוצה, אני אמנם עדיין עם עודף משקל של 10-15 ק"ג אבל בכ"ז זה יותר טוב מעודף של 50 ק"ג. אני מציע למתלבטים להמחיש לעצמם את המשקל העודף שלהם ב שקי מלט/ארגזי מים מינרלים וכד´ שהם סוחבים אתם לעבודה, הביתה וגם למיטה עדי
שלום דיאנה
אני אישית מסתיעת ע"י דיאטנית קלינית שמומחית למקוצרי קיבה. היא מק"ח כללית, ומגיע לנו כ14-16 מפגשים לשנה. לאחר מכן שנה הפסקה וחוזר חלילה. מה יכול פסיכולוג לעזור בירידה במשקל? הוא ישכיב אותך על הספה, ואת תספרי לו את קורות חייך מיום היותך עובר? לפי עניות דעתי רק דיאטנית מסוגלת לעזור. מבחינתי רק המילה "דיאטנית" עובדת עלי פסיכולוגית. היא מסוגלת לתת פוש, וליעץ לתזונה מתאימה, ולפעמים גם לתת מתקונים. אגלה לך סוד. לפעמים יש לי עצירה בירידת המשקל כפי שזה קורא אצל רובנו, אבל כשמתקרב תאריך הפגישה איתה, אז שבועה לפני אני עושה מאמצים יותר, רק כדי שהמשקל יראה שירדתי כמה גרמים. תסלחי לי, דיאנה, שהעלבתי את הקולגות שלך, אבל זו דעתי הפרטית, ואף אחד לא לחש לי (אפילו לא רוני) לומר את הדברים. כפי שרויקו אמר, להישמע להוראות הרופאים, לא להיתפס לבהלה כשיש עצירה, ופגישות עם דיאטנית קלינית, יעזרו, כך אני מאמינה (אני מנותחת טריה 11 חודש). אני מאוד משתדלת לעשות כנ"ל, והימים יגידו. הרעיון המחשבתי של פסיחולוג לאחר הניתוח, מראה לי בכל אופן, שאדם שביצע את הניתוח, בעצם לא היה מוכן אליו מבחינה נפשית מלכתחילה. עדיף לגשת לניתוח כאשר לא רק הגוף מוכן, אלא גם הנפש. אני מאמינה שהצירוף הזה, יתן גם תוצאות יותר טובות. שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתחליטי שלך באיה
אני אישית מסתיעת ע"י דיאטנית קלינית שמומחית למקוצרי קיבה. היא מק"ח כללית, ומגיע לנו כ14-16 מפגשים לשנה. לאחר מכן שנה הפסקה וחוזר חלילה. מה יכול פסיכולוג לעזור בירידה במשקל? הוא ישכיב אותך על הספה, ואת תספרי לו את קורות חייך מיום היותך עובר? לפי עניות דעתי רק דיאטנית מסוגלת לעזור. מבחינתי רק המילה "דיאטנית" עובדת עלי פסיכולוגית. היא מסוגלת לתת פוש, וליעץ לתזונה מתאימה, ולפעמים גם לתת מתקונים. אגלה לך סוד. לפעמים יש לי עצירה בירידת המשקל כפי שזה קורא אצל רובנו, אבל כשמתקרב תאריך הפגישה איתה, אז שבועה לפני אני עושה מאמצים יותר, רק כדי שהמשקל יראה שירדתי כמה גרמים. תסלחי לי, דיאנה, שהעלבתי את הקולגות שלך, אבל זו דעתי הפרטית, ואף אחד לא לחש לי (אפילו לא רוני) לומר את הדברים. כפי שרויקו אמר, להישמע להוראות הרופאים, לא להיתפס לבהלה כשיש עצירה, ופגישות עם דיאטנית קלינית, יעזרו, כך אני מאמינה (אני מנותחת טריה 11 חודש). אני מאוד משתדלת לעשות כנ"ל, והימים יגידו. הרעיון המחשבתי של פסיחולוג לאחר הניתוח, מראה לי בכל אופן, שאדם שביצע את הניתוח, בעצם לא היה מוכן אליו מבחינה נפשית מלכתחילה. עדיף לגשת לניתוח כאשר לא רק הגוף מוכן, אלא גם הנפש. אני מאמינה שהצירוף הזה, יתן גם תוצאות יותר טובות. שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתחליטי שלך באיה
באיה, הסתבכת ובגדול! ../images/Emo8.gif
אז אני פסיכולוגית, שהלכה במשך שנה לפסיכולוגית לאחר הניתוח, ובלי שום קשר נמצאת במסגרת טיפולית אחרת. (מרגישים, לא?) שטוענת שכולם, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל, צריכים לעשות איזה שהוא מסע נפשי כדי באמת לשנות את הרגלי האכילה. תקראי לזה, דיאטנית קלינית, תקראי לזה פסיכולוגית, פסיכודרמה, לדפוק את הראש בקיר ואת הקיר בראש, איצ´יצ´יממבו, מה זה משנה, העיקר שהבן אדם יקדיש את הזמן הנדרש לבדוק מה תפקיד האוכל בחייו, למה, מהם הרגלי האכילה וההתנהגויות שמשרות אותו כיום, מה צריך להיות תפקיד האוכל בחייו, למה, מהם הרגלי האכילה וההתנהגויות שישרתו אותו לשם הגעה לכך, ואיך מגיעים מכאן לשם. אחרת, אין שום דיאטה, ניתוח הגבלת/קיצור קיבה, וכל דבר אחר בשירות ההרזיה שיצליח לאורך זמן!! אני אשמח לשמוע ממך איך אדם שכל חייו היה שמן מאוד, ולא רוצה לעבור ניתוח קיצור קיבה, אלא חייב מטעמים בריאותיים, איך הוא יכין את הנפש שלו לקראת הניתוח? מה את היית מייעצת לו לעשות כדי להגיע עם הנפש מוכנה לניתוח? בהצלחה לכולנו, בכל דרך אשר נבחר! גל
אז אני פסיכולוגית, שהלכה במשך שנה לפסיכולוגית לאחר הניתוח, ובלי שום קשר נמצאת במסגרת טיפולית אחרת. (מרגישים, לא?) שטוענת שכולם, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל, צריכים לעשות איזה שהוא מסע נפשי כדי באמת לשנות את הרגלי האכילה. תקראי לזה, דיאטנית קלינית, תקראי לזה פסיכולוגית, פסיכודרמה, לדפוק את הראש בקיר ואת הקיר בראש, איצ´יצ´יממבו, מה זה משנה, העיקר שהבן אדם יקדיש את הזמן הנדרש לבדוק מה תפקיד האוכל בחייו, למה, מהם הרגלי האכילה וההתנהגויות שמשרות אותו כיום, מה צריך להיות תפקיד האוכל בחייו, למה, מהם הרגלי האכילה וההתנהגויות שישרתו אותו לשם הגעה לכך, ואיך מגיעים מכאן לשם. אחרת, אין שום דיאטה, ניתוח הגבלת/קיצור קיבה, וכל דבר אחר בשירות ההרזיה שיצליח לאורך זמן!! אני אשמח לשמוע ממך איך אדם שכל חייו היה שמן מאוד, ולא רוצה לעבור ניתוח קיצור קיבה, אלא חייב מטעמים בריאותיים, איך הוא יכין את הנפש שלו לקראת הניתוח? מה את היית מייעצת לו לעשות כדי להגיע עם הנפש מוכנה לניתוח? בהצלחה לכולנו, בכל דרך אשר נבחר! גל
גלללללללללללל../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif אני אדומה מב
ושה, לפי דבריך חשבתי לרגע שבאמת הסתבכתי, אבל התעוששתי במהרה. קודם כל סחתן שאני נמצאת בחברה טובה. יש לי חברת ילדות, שלמדתי איתה מכתה א´ שגם היא פסיכולוגית קלינית, ואני מתווכחת איתה הרבה. להפתעתי, קורה שהיא מצדיקה אותי. עכשיו, את נתת לי שאלת אדגר, כאדם שלא מתמצא בנפש האדם כיוון שלא למדתי פסיכולוגיה מה יש לי להגיד לאדם שהיה שמן כל חייו ונאלץ לעבור ניתוח בשל בעיות בריאות. למה את חושבת אני עברתי את הניתוח. ליופי? למען השם, אני בת 63 שכחת? אני הייתי צריכה את הניתוח כמו קוץ בישבן, למרות שהיום אני כלל לא מתחרתת שעברתי אותו. אני לא בת 18, שצריכה ללכת לצבא, ולא בגיל שמחפשת חתן, יש לי ילדים ואני כבר סבתא. למי הפריע שאני שמנה, לאף אחד . לא שאסטטיות לא חשובה לי, גם אני אוהבת להיראות יפה, ולהתלבש בבגדים יפים של רזות, וליהיות מתופחת. למה לא? בגילי התרגלתי כבר ליהיות שמנה, והתכוננתי כבר למות שמנה. אבל, ויש כאן אבל גדול מאוד, שבגלל ההשמנה שלי הייתי הולכת לעולם שכולו טוב ודאי הרבה יותר מוקדם מאשר תכננתי. או אולי הייתי גם גומרת על כסא גלגלים. בגלל כובד משקלי, כבר בקושי יכולתי לרדת למכולת, כי הברכיים בגדו בי. הלחץ דם עלה פלאים, הכולסטרול וטריגליצרידים חגגו בתוך גופי. שנתיים לפני יציאתי לפנסיה, בגרכי מעבודה הביתה, ברדת מהאוטובוס, רגלי בגדו בי, ומקולנוע רינה (את מכירה את חולון) נאלצתי לקחת מונית עד קראוזה, כי לא יכולתי ללכת. נזקקתי לזריקות קורטיזון כדי לקום על הרגליים. שבוע ימים שכבתי במיטה. לשרותים הלכתי כמעט בזחילה עם בכי מכאבים. ואת יודעת מה עשה לי הקורטיזון? אמנם הוא הקים אותי על הרגליים, אך הלחץ דם שלי הרקיע שחקים, והיו לי דפיקות לב שחשבתי ללכת לחדר מיון. למזלי יש לי ידיד שהוא רופא, והוא הרגיע אותי שזה יעבור. זה עבר רק תוך שבוע מכל זריקה, וקיבלתי אותם כל שלושה שבועות, שלוש פעמים. את יודעת מה זה לשבת או ללכת ולהרגיש אך הלב דופק. ללכת לישון ולחשוב שאולי לא אקום בבוקר. אז את שואלת אותי איך מרגיש אדם ההולך לניתוח מסיבות בריאות. גל! תהי בטוחה שאני לא מזלזלת חלילא בפסיכולוגים, כבודם במקומם מונח. יש אנשים שבאמת זקוקים להם, כי נפשם לא במצב תקין. אני הבנתי בעצמי בהגיון פשוט, שאם לא אעשה את הניתוח, ימי מתקצרים, ואני מאוד אוהבת את החיים. כולם יודעים שברוחי אני צעירה, וריבונו של העולם יצתרך עכשיו לחקות לי קצת יותר מאשר תיכנן בשבילי. שלך באיה
ושה, לפי דבריך חשבתי לרגע שבאמת הסתבכתי, אבל התעוששתי במהרה. קודם כל סחתן שאני נמצאת בחברה טובה. יש לי חברת ילדות, שלמדתי איתה מכתה א´ שגם היא פסיכולוגית קלינית, ואני מתווכחת איתה הרבה. להפתעתי, קורה שהיא מצדיקה אותי. עכשיו, את נתת לי שאלת אדגר, כאדם שלא מתמצא בנפש האדם כיוון שלא למדתי פסיכולוגיה מה יש לי להגיד לאדם שהיה שמן כל חייו ונאלץ לעבור ניתוח בשל בעיות בריאות. למה את חושבת אני עברתי את הניתוח. ליופי? למען השם, אני בת 63 שכחת? אני הייתי צריכה את הניתוח כמו קוץ בישבן, למרות שהיום אני כלל לא מתחרתת שעברתי אותו. אני לא בת 18, שצריכה ללכת לצבא, ולא בגיל שמחפשת חתן, יש לי ילדים ואני כבר סבתא. למי הפריע שאני שמנה, לאף אחד . לא שאסטטיות לא חשובה לי, גם אני אוהבת להיראות יפה, ולהתלבש בבגדים יפים של רזות, וליהיות מתופחת. למה לא? בגילי התרגלתי כבר ליהיות שמנה, והתכוננתי כבר למות שמנה. אבל, ויש כאן אבל גדול מאוד, שבגלל ההשמנה שלי הייתי הולכת לעולם שכולו טוב ודאי הרבה יותר מוקדם מאשר תכננתי. או אולי הייתי גם גומרת על כסא גלגלים. בגלל כובד משקלי, כבר בקושי יכולתי לרדת למכולת, כי הברכיים בגדו בי. הלחץ דם עלה פלאים, הכולסטרול וטריגליצרידים חגגו בתוך גופי. שנתיים לפני יציאתי לפנסיה, בגרכי מעבודה הביתה, ברדת מהאוטובוס, רגלי בגדו בי, ומקולנוע רינה (את מכירה את חולון) נאלצתי לקחת מונית עד קראוזה, כי לא יכולתי ללכת. נזקקתי לזריקות קורטיזון כדי לקום על הרגליים. שבוע ימים שכבתי במיטה. לשרותים הלכתי כמעט בזחילה עם בכי מכאבים. ואת יודעת מה עשה לי הקורטיזון? אמנם הוא הקים אותי על הרגליים, אך הלחץ דם שלי הרקיע שחקים, והיו לי דפיקות לב שחשבתי ללכת לחדר מיון. למזלי יש לי ידיד שהוא רופא, והוא הרגיע אותי שזה יעבור. זה עבר רק תוך שבוע מכל זריקה, וקיבלתי אותם כל שלושה שבועות, שלוש פעמים. את יודעת מה זה לשבת או ללכת ולהרגיש אך הלב דופק. ללכת לישון ולחשוב שאולי לא אקום בבוקר. אז את שואלת אותי איך מרגיש אדם ההולך לניתוח מסיבות בריאות. גל! תהי בטוחה שאני לא מזלזלת חלילא בפסיכולוגים, כבודם במקומם מונח. יש אנשים שבאמת זקוקים להם, כי נפשם לא במצב תקין. אני הבנתי בעצמי בהגיון פשוט, שאם לא אעשה את הניתוח, ימי מתקצרים, ואני מאוד אוהבת את החיים. כולם יודעים שברוחי אני צעירה, וריבונו של העולם יצתרך עכשיו לחקות לי קצת יותר מאשר תיכנן בשבילי. שלך באיה
יקירתי, לתקנך תיקון קל, אני לא
פסיכולוגית קלינית, אלא פסיכולוגית ארגונית-חברתית. לעניינינו, תקראי שוב את תשובתך ותראי שכלל לא ענית לי על שאלתי. סיפרת לי מה הוביל אותך לניתוח, אך כלל לא ענית איך הכנת את הנפש שלך לקראת הניתוח, קרי: לכמויות האכילה הקטנטנות, ללעיסה האיטית, להגבלה בחלק מהמאכלים, לאי היכולת לדחוס כמויות גדולות כדי לפצות על רגשות מסויימים, לאי היכולת לבלוע מהר מהר מהר רק כדי להשקיט שם משהו בפנים, לאי היכולת להתחבא מאחורי גוף גדול, לגודל הגוף המשתנה, לתחושות הפנימיות המתעוררות, לתגובות מהסביבה המשתנות, לדימוי העצמי המשתנה, לתפיסה העצמית המשתנית, לבטחון העצמי הנבנה מחדש. כל כמה שחשבתי על כל אלה מראש, והפכתי בהם ושמעתי סיפורים, עדיין הרבה ארוחות עברו עד שלמדתי לאכול לאט, הרבה יותר ארוחות עברו עד שלמדתי להפסיק לאכול כשאני שבעה ולא מפוצצת, והרבה הרבה הרבה יותר ארוחות עברו עד שלמדתי לקחת מראש מנת אוכל מתאימה ליכולת הקיבול והרעב שלי, ובכל היתר שציינתי, אני עדיין מטפלת. הלוואי והייתי קמה מהניתוח עם סוויץ´ בראש שהיה מסדר גם את כל הדברים האלו. אני, כמה שהפכתי בדברים מראש וידעתי מה מצפה לי, עדיין הגעתי לא מוכנה לניתוח. לניתוח השלישי, למעקף, אחרי שנה מהניתוח הראשון, הגעתי כבר מוכנה ורוצה! רוצה מתוך ידיעה של מה שמחכה לי. בהצלחה לכולנו, תהא דרכנו אשר תהא... גל
בקרוב
פסיכולוגית קלינית, אלא פסיכולוגית ארגונית-חברתית. לעניינינו, תקראי שוב את תשובתך ותראי שכלל לא ענית לי על שאלתי. סיפרת לי מה הוביל אותך לניתוח, אך כלל לא ענית איך הכנת את הנפש שלך לקראת הניתוח, קרי: לכמויות האכילה הקטנטנות, ללעיסה האיטית, להגבלה בחלק מהמאכלים, לאי היכולת לדחוס כמויות גדולות כדי לפצות על רגשות מסויימים, לאי היכולת לבלוע מהר מהר מהר רק כדי להשקיט שם משהו בפנים, לאי היכולת להתחבא מאחורי גוף גדול, לגודל הגוף המשתנה, לתחושות הפנימיות המתעוררות, לתגובות מהסביבה המשתנות, לדימוי העצמי המשתנה, לתפיסה העצמית המשתנית, לבטחון העצמי הנבנה מחדש. כל כמה שחשבתי על כל אלה מראש, והפכתי בהם ושמעתי סיפורים, עדיין הרבה ארוחות עברו עד שלמדתי לאכול לאט, הרבה יותר ארוחות עברו עד שלמדתי להפסיק לאכול כשאני שבעה ולא מפוצצת, והרבה הרבה הרבה יותר ארוחות עברו עד שלמדתי לקחת מראש מנת אוכל מתאימה ליכולת הקיבול והרעב שלי, ובכל היתר שציינתי, אני עדיין מטפלת. הלוואי והייתי קמה מהניתוח עם סוויץ´ בראש שהיה מסדר גם את כל הדברים האלו. אני, כמה שהפכתי בדברים מראש וידעתי מה מצפה לי, עדיין הגעתי לא מוכנה לניתוח. לניתוח השלישי, למעקף, אחרי שנה מהניתוח הראשון, הגעתי כבר מוכנה ורוצה! רוצה מתוך ידיעה של מה שמחכה לי. בהצלחה לכולנו, תהא דרכנו אשר תהא... גל
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.