אני לא מרגישה טוב

Yemeth

New member
נשמע שאתם לא ממש מתאימים

לפי הכתוב, או שמעולם לא סיפרת לו על עצמך ומה קריטי לך בחיים, או שהוא פשוט לא מסוגל להבין אותך ואתם לא צריכים להיות ביחד - כי לעולם לא תרגישי בנוח איתו.
 

cosmo15

New member
אני לא בפורום זוגיות

אל תייעץ לי כאילו אני שם.

כלומר אתה מוזמן לייעץ כל דבר שתמצא לנכון,
אתה מוזמן לכתוב כל שעולה לך בראש
אבל כשאדם כותב ממקום אמיתי-
לייעץ לו לשנות את מה ומי ואיך
מקריאת פוסט אחד
זה שטחי בעיני.

לא פתחתי את השאלה של קיום או הפרדה זוגית...
 

Yemeth

New member
סבבה

זה פשוט נראה לי מובן מאליו מכל התגובות שלך.

בכל מקרה, שיהיו לך חיים טובים :)
 

cosmo15

New member
זה לא ככה

מקווה שלא נעלבת,
תודה על השיתוף של הדעה :)
יום נעים...
 

dina199

New member
אני אישית חושבת שאי אפשר להפריד.

את נמצאת במערככת זוגית. בתוך אותה מערכת את גם מתמוטטת ויש גם חוסר הבנה כלפייך. לכן לדעתי אי אפשר לבודד בעיה אחת ולהתייחס אליה בצורה 'סטרילית'.
כן אני יודעת שאנחנו לא בפורום זוגיות. וייתכן מאוד שהרגזתי אותך.
אבל דווקא כאן בפורום מדברים על הכל כולל בעיות של זוגות.
אז כולם כותבים את הדיעות שלהם. את יכולה לקבל את הדיעות או לא, זו כבר הבחירה שלך.
 

cosmo15

New member
לא הרגזת אותי

ואני לא דרקון קטן ונושף עשן שמחכה לרגע בו יוכל לידות כדור אש בסובבים.

יש הבדל משמעותי בין לומר "תתגרשי ממנו" (כלומר תפרדי ממנו)
לבין לומר שיש חוסר הבנה ואי אפשר לפתור או לבדוד בעיה ולפתור דברים באופן סטרילי .

זה נכון לגמרי, תודה לך על התגובה.
 

בודלר

New member
ובאמת למה אתה כזה בטוח בעצמך? זה באמת נורא שטחי

זוגיות זה לא סרט של דיסני נכון? יש מלא קשים קיצור תמוהה התגובה שלך.
 

גור4242

New member
ימת "קצת" הגזים, אבל הבהחלט יש כאן בעיה שדורשת פתרון

ממה שאת (קוסמו) כותבת, ברור שזו לא הפעם הראשונה שדבר כזה קורה.

אז אתם חייבים לדבר על זה (אחרי שתנוחי). נסי להבהיר לבן זוגך עד כמה חשוב לך ספייס שלך, בעיקר אחרי התמודדות של יום וחצי בחוץ. נסי גם להבהיר לו שאין לזה שום קשר אישי אליו. זה צורך אישי שלך, ואת מבקשת ממנו להתחשב בך כשזה קורה.

(למרות שאם הוא לגמרי נ"ט, אני מניח שיהיה לו מאוד מאוד קשה לקלוט על מה - לעזאזל - את מדברת)
 
סליחה כאן ממש לא את הבעיה

אם את מנסה לישון-הדבר הכי בסיסי הוא לא לגעת בך ולא לנסות לפטפט איתך.
לפחות להבנתי....
 

גור4242

New member
גם להבנתי


 

cosmo15

New member
נסגרתי

זה לא דומה לשינה כמו לכיבוי מערכות,הגוף בשוק.

נסי להבין מה אני אומרת...
אנשים לא קורסים אחרי יום וחצי בחוץ ככה.

לא ישנתי התמוטטתי והוא האחרון שמפריע למי שישן
 

גור4242

New member
אני הייתי מגיב בדיוק אותו הדבר אחרי יום וחצי של התרוצצויות

למזלי אישתי א"סית כמוני, אז (בדרך כלל) היא מבינה את זה.
 

cosmo15

New member
אנסה

1. האם אשתך מאובחנת? האם ההכרות הייתה מכוונת (למשל הכרתם מקבוצה או ארגון עבור אנשים על הקשת או דרך פורום כזה למשל) או שזה פרי המקרה?

2. האם תוכל להביא מספר דוגמאות בחייך שהעובדה שהיא אס"ית תורמת לחייכם הזוגיים ומקלה על ההבנה במקומות בהם נט"י היה מבין בהרבה מאמץ?

3. האם תוכל להביא דוגמאות הפוכות לקשיים שעולים דווקא מהעובדה ששניכם כאלה?.

4. כמה זמן אתם יחד? האם אתם מתכננים ילדים ? אם כן ויש סבירות שיוולדו על הספקטרום , האם לדעתך יש לך כלים ויכולות לתת לקשיים שלהם בהשתלבות בחברה מענה? האם אתה והיא מצאתם את מקומכם בחברה שמספק אתכם?.
 

גור4242

New member
אנסה לענות (אם כי יש דברים שאינני יכול לפרט בלי האישור שלה)

1. אנחנו שנינו די מבוגרים. בתקופה שאנחנו הכרנו, לא היו "קבוצות לאנשים על הקשת" ולא היתה מודעות לנושא האוטיזם.

אז מטבע הדברים, ההכירות שלנו היתה פרי המקרה (עד כמה שדברים כאלה יכולים להיות פרי המקרה
)

2. מה שתורם זה בעיקר שאנחנו מאוד דומים. כלומר, לא סתם זה ששנינו א"סים, אלא שנינו א"סים "באותו הכיוון": לשנינו יש מוח אנליטי, ושנינו אוהבים לעשות תכנונים ורשימות, ושנינו רגישים (לרוב) לאותם הדברים.

אז זה גם אומר שאנחנו יכולים לעשות דברים ביחד "באותו הראש" וגם אומר שאנחנו לרוב (לא תמיד) מצליחים לפענח זה את זה גם בלי הסברים.

3. דברים שמקשים:
(א) לפעמים אחד מאיתנו צריך ספייס והשני צריך צומי בדיוק באותו הרגע. אז אם כל ההבנה ההדדית, זאת לא סיטואציה פשוטה (בעיקר שלאף אחד מאיתנו אין שום מקור תמיכה חיצוני שבאמת מבין אותו).

(ב) מכיוון שב-99% מהזמן אנחנו *כן* מבינים אחד את השני, אז כשיש כבר אי-הבנה אז היא נוטה להיות די לא סימפטית. בעיקר ששני הצדדים משוכנעים שהם דווקא כן מבינים (כי בדרך-כלל זה נכון)...

4. אנחנו ביחד כבר כמעט 20 שנה. וילדים זה נושא רגיש שאני לא רוצה לדבר עליו


אבל דבר אחד אני כן אגיד לך בנושא הזה: אני חושב שיהיה לשנינו הרבה יותר קל לגדל ילד א"ס מאשר ילד נ"ט, כי הוא יהיה יותר דומה לנו. אני גם חושב, שלילד א"ס שגדל בסביבה שהיא לחלוטין מקבלת ותומכת, לא יהיו בעיות מיוחדות למצוא את מקומו בחברה.

אה כן, ואם היה לי ילד א"ס, אז לא היה סיכוי שהייתי שם אותו בבית ספר. רק חינוך ביתי (זו לא צריכה להיות בעיה, כי אני יודע ללמד מצויין).
 

cosmo15

New member
קודם כל תודה על התשובות!

הערת לי דברים מאוד מעניינים על הנושא,
דבר שני אשתף רק בהקשר לחינוך הביתי שכתבת עליו .

כילדה הייתי אחוזה בלהט למצוא חינוך אלטרנטיבי לעצמי - הבאתי עלונים של פרסומות לבתי ספר אחרים ופנימיות לאמי שתאפשר לי ללמוד בביה"ס אחר.
אמי הייתה מאוד אטומה לרעיון ומכיוון שגדלתי בחברה קטנה וסגורה , היה ברור לאיזה בית ספר נלך ושנבלה בו עד כיתה יב'.

בערך בכיתה ז' שמעתי הרצאה מפי אישה שהחליטה לשלוח את ילדיה לחינוך ביתי (שאז נראו לי ילדים מאוד משונים, אני חושבת שבגלל שהוכרחתי לנורמה וגיליתי מאוחר יותר שאחד מהם אספרגרי).

בערך בכיתה ח' גיליתי שגם אני וגם אחותי אובססיביות לרעיון של חינוך ביתי.
גם שנים אחרי בית ספר אם רק היית שואל אותי או אותה התשובה הניצחת שלנו הייתה שחייבים ללמוד בבית ובשום פנים ואופן לא בבית הספר.

שתינו עברנו דברים קשים שהיינו מעדיפות לשכוח , והמחשבה לשלוח ילד לעולם הזה תודה לאל הועמה עם השנים (תודה לאל כי הכאב היה חזק מאוד) אבל מעולם לא נשכח ממני שהופתעתי לגלות שתפיסתה מדקדקת בכל פרט לשלי בגלל ששתינו - היא כאדם שאובחן והתעלמו מאבחנותו וחרף זאת למד בחינוך רגיל ואני שיש לי קווים אס"ים גם וכל משפחתי גם כן בעלת קווים כאלה סבלנו בדיוק מאותם קשיים במסגרת האיומה הזו.

האם חוויותיך /חוויותכם כילדים הם שדוחפים אותך לומר שאם יהיה לך ילד תרצה לחנך אותו בדרך הזו (חינוך ביתי)?
 
למעלה