מקווה שלא תתעייפי.
אני ציפיתי שתבהיר את כוונתך, נו, לפחות זה קרה
trilliane
10/12/2016 | 13:52
6
"עכשיו אתה נכנס לעומקם של דברים ומנהל דיון ממשי, במקום להסתער על הפורום בחמת זעם עם שתי שורות לא ברורות.
הבנתי שמבחינתך התחביר המסורתי לא ראוי ואתה מעדיף שילמדו את התלמידים דברים אחרים. להזכירך, הכתובת אינם המורים בביה"ס אלא משרד החינוך. אתה מוזמן לפנות אליו ולהביע את חוסר שביעות רצונך מתכנית הלימודים".
אני פניתי, ולא קיבלתי תשובה מספקת, בלשון המעטה. אני כאן כדי להציף בעיה (לכל הפחות אני סבור שזאת בעיה, ובעיה רצינית). הפורום הזה נועד, בין היתר, להידיין בבעיות כאלה.
ובקצרה:
"לא מסכימה איתך שזה לא נכון / מעוות את ההיגיון וגורם לתלמידים... עד יום מותם?! יא אללה כמה דרמה! מי שמעוות את ההיגיון או ליתר דיון מכופף את המציאות לרטוריקה שלו הוא אתה. לימדת אי פעם? אם התלמידים יזכרו את החומר מי"א בכיתה י"ב זה יהיה נס! עד יום מותם, עאלק. "
לא דרמה בכלל. אני מדבר מתוך ניסיון (יצא לי ללמד ולראות איך מלמדים). יצא לי גם לדבר עם הרבה מאו מורים ולשטוח לפניהם את הבעיה. יש שהסכימו אתי, ויש שהביעו הסתייגות בהתחלה, אבל כשהסברתי להם הם היו בעד שינוי.
הדרמה הגדולה היא בעניין ניתוח התחביר כפי שהוא היום – את אמרת שמי שהחליט איך לנתח את המשפט העברי היו בלשנים, והם החליטו, קרוב לוודאי, על פי מבנה המסר.
לכן, על פי ההיגיון הפשוט, צריך להמשיך עם מבנה המסר, ולא לעצור כאן.
מה הסיבה לניתוח פורמלי (הניתוח כיום) של משפטים בתחביר? האם לא סביר יותר שהתלמיד הממוצע ינתח משפט ע פי מבנה המסר? האם משהו חושב שיש למבנה משמעות לעצמו? כלומר שהניתוח נועד רק לשם ניתוח?
אני לא מבין את ההיגיון של ניתוח במנותק ממבנה המסר, ומה שמלמדים את התלמידים כיום הוא ניתוק מוחלט ממבנה המסר. בהרבה מאוד מקרים הפועל אינו החידוש, ובמקרים רבים החידוש הוא בכלל צרור מילים ולא מילה בודדת. לכן התמקדות בפועל וכינויו "החידוש במשפט" מסיט את הניתוח לטכניקה בלי חשיבה. כאילו המושגים "נושא", "נשוא", "תיאור" וכד' והתחביר בכללותו הם אוטונומיים, ואין קשר בינם ובין השפה האמתית! קשר בין התחביר ובין השפה העברית קיים רק בזכות במנה המסר. אין משהו אחר.
אני אשמח אם אוכלוסיית המשפטנים תפסיק להתייחס לנושא (או למושא) בתור "נשוא", התייחסות שגלשה כבר גם לשפה הלא משפטית. זה היגיון מעוות שאי אפשר להוציא לאנשים מהראש! אתה באמת חושב שרוב הציבור זוכר עד יום מותו מושגים מהתיכון? באיזה סרט אתה חי?
אוקי שכנעת אותי.
"את אומרת לי שהתחביר ראוי, ולו רק מפני שאין דרך להכניס לתלמידים לראש את הלחביר שהוא מסובך ממילא."
זה לא מה שאמרתי, אבל בשלב הזה פחות ופחות אכפת לי.
"יש דרכים. קודם כול, שיגדירו איזו שפה הם מנתחים. האם הם מנתחים את השפה התקנית? השפה המדוברת? מה ההבדל ביניהם?"
לא עוסקים בשיעורי עברית בשפה מדוברת, עוסקים בשפה כתובה והתלמידים מקבלים מאמרים שנערכו, כלומר השפה תקנית. מוזר שאתה טוען שאתה מגיע מהתחום אבל לא יודע את התשובה לשאלה שמלכתחילה לא הייתה סיבה לשאול.
זאת אחת הבעיות! לא מפרידים בין צורות שיח. חייבים לעשות זאת, אם מדברים על הקשר.
אבל לא רק הקשר, גם רמת השיח בכיתה – מצד אחד מלמדים את התלמידים את השפה התקנית (לפחות רשמית זה כך) אבל באיזו שפה מדברים אתם בכיתה? רוב המורים משתמשים בשפה המדוברת. ובכלל, אין דיון על ההבדלים בין השפה התקנית ובין השפה המדוברת, וזה דבר שיכול להרים את הרמה של לימוד העברית בכיתה.
תגובה? איך תגובה? לא מנתחים דו-שיח. שוב, מנתחים משפטים מתוך מאמרים.
הנה משפט מבחית הבגרות – בשאלה תחביר:
III . ברור למה יש למזון מקום חשוב בכל היבטי הקיום האנושי.
זה נרא לך משפט מטקסט עיוני? לי המשפט הזה נראה משפט מעברית מדוברת!
ושוב, בלי ההבדלים בין סוגי שיח שונים התלמידים יחשבו שיש רק דרך אחת לנתח משפטים, ואת כבר יודעת מה דעתי על זה.
"מעבר לכך באמת שאין לי כבר כוח להתייחס. אתה נגד התחביר המסורתי, הבנתי. נכון, התחביר המסורתי הוא יותר טכני והוא לא מתייחס לרמת החידוש במשפט. אתה בעד לימוד חומר אחר/אחרת, הבנתי. אם זה עד כדי כך בוער בך, ממליצה לך לתעל את מילות הזעם שלך לגורמים הרלוונטיים (הם אינם כאן בפורום) כמו מפמ"ר עברית, שר החינוך וכיו"ב. "
עשיתי את זה, נכון לרגע זה, אין לי הרבה לחדש לפורום בעניין זה. מה שכן, אני מתנצל שעייפתי אותך.