אני כמו רוח רפאים

אני כמו רוח רפאים

יש לי הרגשה שמגיבים לי בפורום פחות מלא"סים אחרים,
ובגלל זה אני מרגיש כמו רוח רפאים, אני מרגיש שקוף.
גם בבלוג שלי יש מעט מאד קוראים,
וגם זה מכאיב לי.
אני חושב שאני חופר לאנשים,
ובגלל זה הם שונאים אותי וגם אני שונא אותי.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
הבט נא בעמוד הקודם- פתחת שירשור ושלושה אנשים
התייחסו לדבריך ברצינות רבה, הגיבו מתוך מחשבה ואכפתיות.
אתה אומר שבגלל שזה "רק" שלושה, זה לא שווה? למה?
יכול להיות מצב שעשרים איש יגיבו, אבל חלקם בעוינות,
חלקם בליגלוג וחלקם סתם ידברו לא לעניין.
אז מה העיקר- מספר התגובות או התוכן וההתכוונות שלהן?

הבלוג אינו חלק מהפורום.
לא כולם אוהבים לקרוא בלוגים,
זה לא אישי כלפיך.
 
אוהוה תדוה אבל תראי למשל השרשורר הזה

לאנשים לא אכפת שאני מרגיש רוח רק לך ולדינה
 

dina199

New member
אתה לא רוח רפאים


גם בשרשורים אחרים לא כולם לא תמיד עונים.
ויש הודעות שבכלל נשארות בודדות.
כל הודעה צריכה קצת מזל כדי להתפתח לשרשור.
 

גור42

New member
דינה לא הגיבה לך בפעם הקודמת. אחרים - דוקא כן

ובפעם שלפני הקודמת, שהיתה רק לפני שבוע, הגיבו לך המון אנשים. אמא לנער אוטיסט, זיגי, אראנה, דינה, יפחוצית, שלומית ואני (ועוד תגובות שאני לא סופר, כי קשה לקרוא להן תגובות תומכות).

והלכתי עוד אחורה בארכיון של הפורום. לפעמים הגיבו לך הרבה ולפעמים מעט ולפעמים בכלל לא. אבל שלומית ודינה ממש לא מתייחסות אליך לעיתים יותר קרובות מאנשים אחרים. אולי אתה מרגיש שהן מתייחסות אליך יותר יפה, אבל אם זה העניין, אז אולי כדאי שתנסה להסביר לנו איך לשנות את האופן שבו אנחנו מתייחסים אליך במקום להגיד להאשים אותנו באדישות.

אגב, סתם לידע כללי, אני השקעתי בערך שעה וחצי בכתיבת שתי התגובות שלי בשרשור הזה. דחיתי את הקניות והסידורים לשבת בצד כדי להגיב לך. והבן-אדם היחיד בעולם, מלבדך, שזוכה ממני לכזאת מידה של תשומת לב, זו אישתי. אז אנא ממך, אל תאשים אותי באדישות.
 

גור42

New member
כי לא ראיתי את זה אז עדיין.

אני הייתי באמצע כתיבת ההודעה שלי, בזמן שאתה כתבת את שלך.

וברגע שראיתי את ההבהרה שלך, ירדתי מזה, נכון?
 

גור42

New member
אולי לא מגיבים, כי לאנשים אין מושג איך לעזור?

אני, למשל, הגבתי בשרשור של זיגי כי הוא שאל שאלה פרקטית והיה לי מה לומר בנושא שהוא פתח. אבל כשמישהו בא לפורום ואומר שהוא רשע ואנוכי, אני פשוט לא יודע איך לעזור. ואני מאמין בכלל של "סייג לחוכמה, שתיקה". אז אם אין לי משהו תורם להגיד, אני מעדיף לשתוק.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
זה ממש לא אדיש אפשר לחוש צער שלבנאדם כואב,
אבל אם אין רעיון איך אני יכול לעזור לו,
אז נשארים עם חוסר-אונים ושותקים...
 
אני אמרתי שהכי טוב להיו אדיש נכון אבל לגביי

עצמי לא לגבי הפורום למה להוציאאת דביר מהקשרם
 
למעלה