אני חדש כאן...
אני מרגיש צורך לדבר על משהו שאין לי ממש עם מי לדבר איתו... האמת שקשה לי בכלל לחשוב על זה, אבל נמאס לי להדחיק את זה. תמיד נמשכתי ואני עדיין נמשך לבנות. בשנה-שנתיים האחרונות התחלתי לחשוב על גברים מסוימים כמושכים. האמת שפחדתי ואני עדיין פוחד מהמחשבות האלה, בגלל ההשפעה שלהם על החיים שלי. תמיד דמיינתי את עצמי בעתיד עם אישה לצידי... בלי קשר למחשבות האלו, תמיד נדהמתי מהיחס של אנשים אחרים להומואים. ואני לא מדבר על שנאה או משהו כזה, אצל רוב האנשים שאני מכיר כלפי חוץ הם נראים כאנשים שאין להם בעיה עם הומואים, אבל כשאתה מכיר אותם ומדבר איתם אתה מגלה שהם לא מקבלים אותם לחלוטין. הדבר ניכר בכל מיני בדיחות והערות קטנות. לדעתי נטייה מינית זאת תכונה טבעית כמו צבע שיער או צבע עור ואין להתייחס אליה כאל דבר שמבדיל ומחלק אנשים לקבוצות... בגלל היחס הזה אני מפחד לדבר על זה גם עם החברים הכי קרובים שלי. הדחקתי את המחשבות האלו ואמרתי לעצמי שזה בטח יעבור לי, גם קראתי תאוריה שאומרת שכל אדם בגיל ההתגברות חווה משיכה זמנית למין שלו. אבל מה שקרה לי אתמול חייב אותי לחשוב על הכל בצורה יותר חזקה. יצאתי לסרט עם ילדה שהכרתי דרך חברים שלי. ראינו את "מעבר ליקום" (סרט מדהים, מומלץ בחום)... ישבנו מחובקים, ולא הרגשתי עם זה בנוח. כאילו שזה לא אמור לקרות. בתחילת הסרט חשבתי לעצמי שהשחקן נראה טוב אבל אוטומטית הדחקתי את זה. בערך באמצע הסרט מצאתי את עצמי מדמיין שאני יושב מחובק עם השחקן הראשי של הסרט. ועד עכשיו אני חושב על זה. לפעמים בצורה חיובית כי אני מרגיש שאני ממש נמשך אליו (חח זה מזכיר לי את השיר של אריאל הורוביץ - רנה: "הלכתי לסרט אמריקאי והתאהבתי בשחקנית"), ולפעמים אני שונא את עצמי בגלל המחשבה הזאת. אבל אני חושב שזה עזר לי להבין שיש גברים מסוימים שאני נמשך אליהם (עכשיו כשאני חושב על זה, אני נמשך לסגנון מסוים של גברים). עדיין אני מאוד מפחד להגיד את זה לחברים שלי או למשפחה שלי. אני יודע שהם יקבלו אותי, כי הם אוהבים אותי, אבל אין לי כוח לכל הסצנה... זהו. הייתי צריך לפרוק את זה... נועם
אני מרגיש צורך לדבר על משהו שאין לי ממש עם מי לדבר איתו... האמת שקשה לי בכלל לחשוב על זה, אבל נמאס לי להדחיק את זה. תמיד נמשכתי ואני עדיין נמשך לבנות. בשנה-שנתיים האחרונות התחלתי לחשוב על גברים מסוימים כמושכים. האמת שפחדתי ואני עדיין פוחד מהמחשבות האלה, בגלל ההשפעה שלהם על החיים שלי. תמיד דמיינתי את עצמי בעתיד עם אישה לצידי... בלי קשר למחשבות האלו, תמיד נדהמתי מהיחס של אנשים אחרים להומואים. ואני לא מדבר על שנאה או משהו כזה, אצל רוב האנשים שאני מכיר כלפי חוץ הם נראים כאנשים שאין להם בעיה עם הומואים, אבל כשאתה מכיר אותם ומדבר איתם אתה מגלה שהם לא מקבלים אותם לחלוטין. הדבר ניכר בכל מיני בדיחות והערות קטנות. לדעתי נטייה מינית זאת תכונה טבעית כמו צבע שיער או צבע עור ואין להתייחס אליה כאל דבר שמבדיל ומחלק אנשים לקבוצות... בגלל היחס הזה אני מפחד לדבר על זה גם עם החברים הכי קרובים שלי. הדחקתי את המחשבות האלו ואמרתי לעצמי שזה בטח יעבור לי, גם קראתי תאוריה שאומרת שכל אדם בגיל ההתגברות חווה משיכה זמנית למין שלו. אבל מה שקרה לי אתמול חייב אותי לחשוב על הכל בצורה יותר חזקה. יצאתי לסרט עם ילדה שהכרתי דרך חברים שלי. ראינו את "מעבר ליקום" (סרט מדהים, מומלץ בחום)... ישבנו מחובקים, ולא הרגשתי עם זה בנוח. כאילו שזה לא אמור לקרות. בתחילת הסרט חשבתי לעצמי שהשחקן נראה טוב אבל אוטומטית הדחקתי את זה. בערך באמצע הסרט מצאתי את עצמי מדמיין שאני יושב מחובק עם השחקן הראשי של הסרט. ועד עכשיו אני חושב על זה. לפעמים בצורה חיובית כי אני מרגיש שאני ממש נמשך אליו (חח זה מזכיר לי את השיר של אריאל הורוביץ - רנה: "הלכתי לסרט אמריקאי והתאהבתי בשחקנית"), ולפעמים אני שונא את עצמי בגלל המחשבה הזאת. אבל אני חושב שזה עזר לי להבין שיש גברים מסוימים שאני נמשך אליהם (עכשיו כשאני חושב על זה, אני נמשך לסגנון מסוים של גברים). עדיין אני מאוד מפחד להגיד את זה לחברים שלי או למשפחה שלי. אני יודע שהם יקבלו אותי, כי הם אוהבים אותי, אבל אין לי כוח לכל הסצנה... זהו. הייתי צריך לפרוק את זה... נועם
שנית, אני מאד מבינה לליבך- לגלות את המשיכה לבני מינך זה לא דבר פשוט בייחוד בגלל איך שהסביבה תופסת את זה. אבל לדעתי תמשיך בגישה הבריאה שאתה חושב (או יודע) שמשיכה מינית זה דבר טבעי. קודם כל חשוב שאתה תקבל את עצמך, ותדע שלמרות שיש אנשים שרואים את זה בעין עמוקה- אתה בסדר לחלטין ואין במיניות שלך כל פגם או חטא. תמיד קשה להיפתח לאדם הראשון- אבל אם חברים שלך לא מקבלים אותך - זה אומר שהם לא חברים. אל תפחד מהבדיחות שהם אולי מספרים על הומואים- ככה זה היה לפני שאני סיפרתי להם, אבל הם עדיין קיבלו אותי בחיבוק גדול. אנחנו פה אם תרצה לפרוק עוד, או סתם לדבר... אגב- באמת כוסון השחקן שלך!
