אני בטיפול ורע לי
אנחנו לא נפגשות בשבת, הטיפול עצמו הוא פעם או פעמיים בשבוע
כמו שד"ר ניצה ירום כתבה כאן :
"למטפל יש ארסנל שלם של סיוע: הכשרה מקצועית, ייעוץ מקצועי, אנליזה אישית, איגודים מקצועיים, ספרות ענפה, ימי עיון, קורסים ועוד."
המטפלת שלי לא מטפלת ב-DBT זה אומר שאין טלפונים בין המפגשים
הפגישות הטיפוליות- מצד אחד עוזרות לי בחיים להתקדם
מצד שני אני זקוקה לתמיכה כדי להתמודד איתן. אז סיכמתי מראש עם המטפלת שאם יהיה לי קשה אני אמשיך לשלם לה מבלי להגיע. אבל זה הפתרון היחיד? ומצד שני כשאני מגיעה לאחר מכן קשה לי יותר!! אינני רוצה להפסיק את הטיפול, והוא עוזר לי, אבל אני צריכה עזרה כדי להמשיך בו. אם למישהו היו קשיים בטיפול הוא אולי מבין אותי.
ויש לי תמיכה שכזו, בערך. לא במידה שאני רוצה. מספיק כדי להמשיך לחיות, אבל לא ברמה שאוכל להמשיך להיפגש עם המטפלת. ואינני רוצה בלעדיה, אני נקרעת כאן, בכאב נפשי כבד.
העניין הוא אחר:
במידה ואני בטיפול, והטיפול מועיל לי, אבל אני זקוקה לעזרה בין המפגשים
למה אין איזושהי כתובת לתמיכה לי כמטופלת?
אני לא מדברת על מתנדבי סה"ר שאמנם עוזרים אך עם זאת הם אינם אנשי מקצוע ואפילו לא על המנהלות של הפורום "הפסיכולוגית" שהן שתיהן מטפלות אך אינן חייבות לכותבים בו דבר מבחינה טיפולית.
אני מתכוונת לפסיכולוגים קליניים עמיתים, בכירים- שיעזרו למטופלים שלהם או של אחרים, בתשלום מצידי, על ידי שיחת טלפון, מייל, או מפגש.
לא בהכרח בזמינות של 24 שעות כמו בית חולים אלא אפילו בשעות סבירות מינימליות כדוגמת מוקדים טלפונים, ואפילו בדומה לתמיכה של סה"ר - שעתיים שלוש ביממה, בשעות ממוקדות, לא כולל ימי שישי.
אחדד שכוונתי לסיוע מקצועי מוסדר של פסיכולוג קליני למשל - שיעזור לי (אם צריך בתשלום- אבל שתהיה כתובת!) במהלך קשר עם המטפלת בדומה להדרכה שיש למטפלים. כיום אין מקביל שכזה למטופל.
וכהתחלה כל דבר עדיף מהכלום שקיים היום.
יש אתר "פסיכולוגיה עברית", למטפלים, ואין אתר דומה לכך למטופלים.
ויש המון מקומות בהם מטופלים יכולים לכתוב ולקבל "עזרה" מקצועית שמתבטאת פחות או יותר במילים: "אם את רוצה להמשיך את הטיפול, עם המטפלת הנוכחית, תדברי עם המטפלת".
נניח שאני זקוקה לעזרה נוספת, מקצועית, והמטפלת לא מוכנה או לא יכולה לתת אותה? נניח שמטפל נמצא בחופש של חודש בחו"ל, והוא לא זמין.
איך יתכן שלא חושבים על מצב שבו מטופל זקוק לעזרה והוא מכל סיבה לא יכול לקבל אותה מהמטפל הנוכחי?
פסיכולוגים קליניים למשל מטפלים באנשים שיש להם חרדות, דיכאונות, בעיות נפשיות - לפעמים גם ניסיונות אבדניים. והם לא זמינים תמיד.
ומה עושה מטופל שמרגיש רע כתוצאה מהטיפול וזקוק לעזרה נוספת חריגה?
אני אינני היחידה שזקוקה לעזרה כתוצאה מטיפול, או תוך כדי טיפול.
צביאל רופא כתב על הפסיכותרפיה כאן, מאמר נוקב על חברים שלו שהיו בטיפול נפשי והתאבדו, כך קרה גם במשפחה שלי. למישהו איכפת מהמטופלים?
אפילו לאחר שמטופל מתאבד, נדמה שקולו לא ממש נשמע..
אם מישהו יעביר את זה הלאה, באתר "פסיכולוגיה עברית" או בכל מקום אחר, אשמח לשמוע תגובות של פסיכולוגים ומטפלים עמיתים.
אנחנו לא נפגשות בשבת, הטיפול עצמו הוא פעם או פעמיים בשבוע
כמו שד"ר ניצה ירום כתבה כאן :
"למטפל יש ארסנל שלם של סיוע: הכשרה מקצועית, ייעוץ מקצועי, אנליזה אישית, איגודים מקצועיים, ספרות ענפה, ימי עיון, קורסים ועוד."
המטפלת שלי לא מטפלת ב-DBT זה אומר שאין טלפונים בין המפגשים
הפגישות הטיפוליות- מצד אחד עוזרות לי בחיים להתקדם
מצד שני אני זקוקה לתמיכה כדי להתמודד איתן. אז סיכמתי מראש עם המטפלת שאם יהיה לי קשה אני אמשיך לשלם לה מבלי להגיע. אבל זה הפתרון היחיד? ומצד שני כשאני מגיעה לאחר מכן קשה לי יותר!! אינני רוצה להפסיק את הטיפול, והוא עוזר לי, אבל אני צריכה עזרה כדי להמשיך בו. אם למישהו היו קשיים בטיפול הוא אולי מבין אותי.
ויש לי תמיכה שכזו, בערך. לא במידה שאני רוצה. מספיק כדי להמשיך לחיות, אבל לא ברמה שאוכל להמשיך להיפגש עם המטפלת. ואינני רוצה בלעדיה, אני נקרעת כאן, בכאב נפשי כבד.
העניין הוא אחר:
במידה ואני בטיפול, והטיפול מועיל לי, אבל אני זקוקה לעזרה בין המפגשים
למה אין איזושהי כתובת לתמיכה לי כמטופלת?
אני לא מדברת על מתנדבי סה"ר שאמנם עוזרים אך עם זאת הם אינם אנשי מקצוע ואפילו לא על המנהלות של הפורום "הפסיכולוגית" שהן שתיהן מטפלות אך אינן חייבות לכותבים בו דבר מבחינה טיפולית.
אני מתכוונת לפסיכולוגים קליניים עמיתים, בכירים- שיעזרו למטופלים שלהם או של אחרים, בתשלום מצידי, על ידי שיחת טלפון, מייל, או מפגש.
לא בהכרח בזמינות של 24 שעות כמו בית חולים אלא אפילו בשעות סבירות מינימליות כדוגמת מוקדים טלפונים, ואפילו בדומה לתמיכה של סה"ר - שעתיים שלוש ביממה, בשעות ממוקדות, לא כולל ימי שישי.
אחדד שכוונתי לסיוע מקצועי מוסדר של פסיכולוג קליני למשל - שיעזור לי (אם צריך בתשלום- אבל שתהיה כתובת!) במהלך קשר עם המטפלת בדומה להדרכה שיש למטפלים. כיום אין מקביל שכזה למטופל.
וכהתחלה כל דבר עדיף מהכלום שקיים היום.
יש אתר "פסיכולוגיה עברית", למטפלים, ואין אתר דומה לכך למטופלים.
ויש המון מקומות בהם מטופלים יכולים לכתוב ולקבל "עזרה" מקצועית שמתבטאת פחות או יותר במילים: "אם את רוצה להמשיך את הטיפול, עם המטפלת הנוכחית, תדברי עם המטפלת".
נניח שאני זקוקה לעזרה נוספת, מקצועית, והמטפלת לא מוכנה או לא יכולה לתת אותה? נניח שמטפל נמצא בחופש של חודש בחו"ל, והוא לא זמין.
איך יתכן שלא חושבים על מצב שבו מטופל זקוק לעזרה והוא מכל סיבה לא יכול לקבל אותה מהמטפל הנוכחי?
פסיכולוגים קליניים למשל מטפלים באנשים שיש להם חרדות, דיכאונות, בעיות נפשיות - לפעמים גם ניסיונות אבדניים. והם לא זמינים תמיד.
ומה עושה מטופל שמרגיש רע כתוצאה מהטיפול וזקוק לעזרה נוספת חריגה?
אני אינני היחידה שזקוקה לעזרה כתוצאה מטיפול, או תוך כדי טיפול.
צביאל רופא כתב על הפסיכותרפיה כאן, מאמר נוקב על חברים שלו שהיו בטיפול נפשי והתאבדו, כך קרה גם במשפחה שלי. למישהו איכפת מהמטופלים?
אפילו לאחר שמטופל מתאבד, נדמה שקולו לא ממש נשמע..
אם מישהו יעביר את זה הלאה, באתר "פסיכולוגיה עברית" או בכל מקום אחר, אשמח לשמוע תגובות של פסיכולוגים ומטפלים עמיתים.