אני בטיפול ורע לי

[פילוסוף רוחני33]

אני לא חושב שגרמת לאי נעימות

אני רק מקווה שלא ייגרם נזק.
&nbsp

 

[סהר-תמיכה]

בין הטיפולים

שלום בילי.
נראה שהפוסט הזה נכתב מתוך תסכול עמוק. כתבת על הצורך שלך בתמיכה בין מפגשי הטיפול. אני חושבת שטיפול הוא עניין מורכב, מהרבה בחינות, ואולי דווקא ישנה חשיבות לזמן שקיים בין מפגש למפגש.
יחד עם זאת, נשמע שיש לך צורך למשהו שלא קיים עבורך באף פלטפורמה ואת מנסה לתאר ולדייק את הצורך הזה באופן די ברור. ייתכן והזמן הזה בין טיפול לטיפול מעלה איזושהיא תחושה של בדידות ואולי זה ה''כלום'' הזה שאת מדברת עליו. כלום שמעביר בעצם תחושה של ריקנות לא רק מחוסר המענה על הצורך, כי אם ריקנות של הנפש שמשוועת למישהו שיבוא ויאחוז בידך, יחבק ויחזק, שפשוט יהיה שם בשבילך.
אז אני רוצה לומר לך בילי, שאני כאן בשבילך. בין הטיפולים, לפניהם ואחריהם. אני כאן בשביל לחזק לחבק לתמוך ולתת עד כמה שניתן את מה שאת זקוקה לו. אני מזמינה אותך להעלות כאן מחשבות תחושות ורגשות שעולים בך בזמן הזה שאת מדברת עליו, בין המפגשים ההטיפוליים. בינתיים ועד לפעם הבאה, מאחלת לך שבוע טוב ממני,
מתנדבת סה''ר‎​

​

 

[בילי79]

סהר, אני חייבת לחדד שטעית במסקנה שלך.

אני לא מחפשת שמטפלת תמלא אצלי ריקנות כמו בן זוג או מישהו שיחבק.
מה שאני מחפשת זה כתובת של גוף מקצועי טיפולי שנציגיו יהיו מזוהים בשמם ותפקידם, ושיקח אחריות.

כשאדם משלם 100 ש"ח בחודש על מסלול סלולר-יש לו מוקד שירות שזמין עבורו כמה שעות ביום.
יש מרכזי שירות פרונטליים, אפשר לבקש לדבר עם נציג בכיר, עם מנהל, וגם לפנות לפניות הציבור.
כשאדם רוכש מכשיר חשמלי במעל 50 שקלים, הוא מקבל תעודת אחריות.
בתעודת האחריות כתוב מה כוללת האחריות, ולמי ניתן לפנות במקרה של תקלה, בעיה או שאלה. יש טלפון, לעיתים מייל, פקס וכדומה.

וכשמדובר בדיני נפשות-
אנשים שאמורים לטפל במטופלים עם מחשבות או אף ניסיונות התאבדות
לעיתים מחלות נפשיות
או "סתם" חרדות דיכאונות וקשיים נפשיים אחרים - אין כתובת! פשוט, זה לא קיים.
מטופלים שמשלמים לא 100 שקלים לחודש, אלא מאתיים וגם שלוש מאוד וארבע מאות שקלים ולפעמים יותר לפגישה אחת, מתוך 4 בשבוע, שמוצאים מאות שקלים ולעיתים אלפי שקלים בחודש- לא זכאים מבחינת החוק לשום עזרה, במידה והם נתקלים בבעיה כלשהי עם המטפל שלהם.

אין באופן מסודר אפשרות למטופל להתייעץ עם איש מקצוע לקבלת עזרה בזמן שהוא בטיפול קיים, בדומה להדרכה של מטפלים
ולא משהו בדומה לייעוץ זוגי- גורם שיתווך בין מטפל למטופל.
לעיתים מטופל צריך משהו והמטפל אינו זמין, אינו רוצה או יכול לעזור- והחוק לא מתייחס למצב הזה ומכין אלטרנטיבות.
למטופלים בפסיכולוגיה הקלינית אין כיום שום זכויות שניתנות להם על פי החוק ושמחייבות את כלל המטפלים באופן גורף. אפילו לא אחד.

המטופל בטיפולים הפסיכולוגיים מבחינת החוק אינו מיוצג כצרכן.
זאת למרות שהקשר הטיפולי כרוך בתשלום מתמשך לא קטן
במידה והמטופל נתקל בבעיה כלשהי עם המטפל שהוא אינו מצליח להסתדר איתו בעצמו, אין לו שום כתובת לתיווך שתסייע לו.

תאורטית הוא יכול "לדבר עם המטפל". ואם המטפל בחופשה של חודש בחו"ל?
ואם המטפל מסרב לבקשה שלו, או שהוא מתקשה להסביר לו אותה?
אני חושבת שזו שערורייה.
ואולי לא אתם הכתובת, ולא המטפלים, רק העלאה של הבעיה הזו באמצעי התקשורת, יכולה אולי לגרום לשינוי.
בינתיים, אני במצוקה, ואין לי כתובת רשמית להעזר בה, שתעזור לי בקשר עם המטפלת. לא קיים מקביל להדרכה טיפולית שיש למטפלים.
יש המון מקומות שבהם מטופלים יכולים לכתוב על בעיות שלהם עם המטפלים.
פניתי בעבר לכמה וקיבלתי תשובות זהות.
"תדברי עם המטפלת".
זו לא עזרה.
זו לא לקיחת אחריות.
זו הפקרות!!!

כפי שניצה ציינה:
למטפל יש ארסנל שלם של סיוע: הכשרה מקצועית, ייעוץ מקצועי, אנליזה אישית, איגודים מקצועיים, ספרות ענפה, ימי עיון, קורסים ועוד.
והיכן המטופל??

 

[Shamy]

דרך אגב

אני לא יודעת כמה את יודעת על פסיכולוגיה וטיפול... העניין הבעייתי הבסיסי הוא כזה. בטיפול בגלל הטבע האנושי הן של המטפל והמטופל זה מאוד קשה ומצריך עבודה די רצינית של המטפל למנוע העברה או להתמודד איתה. לכן חשוב שיהיה גבולות מאוד ברורים כי אחרת יהיה לך סיפורי הזייה שהיו לפרוייד וונדט ונראה לי שזה הסיבה שכך הגבולות נוקשים. בטיפול מסוג ביופידבק או cbt שמבוססים יותר על התניות קלאסיות או נלמדות, יש הרבה פחות קשר רגשי עם המטופל (להבדיל בטיפול מסוג הומניסטי או פסיכואנליטי) ולכן קל יותר למטפל לתת מענה במקרי חירום כי הוא יתעסק בעניין ההתניה בלבד. את צודקת בזה שכנראה צריך מענה ותמיכה הרבה יותר טובה למטופלים, יחד עם זאת פסיכולוגיה עדיין נחשב מדע קצת בחיתולים מה שנקרא. עדיין לומדים חוקרים וממציאים ועוד לא הגיעו לשכלול מופלא שצריך להיות. כנראה אגב שוב בגלל טיב הטיפולים הזמינים כיום בשיטות פסיכואנליטיות והומינסטיות (שאני לא יודעת למה הם עדיין פופולריות אבל הן כך) קשה יהיה לתת תמיכה כמו שאת מבקשת. נניח שרבת עם חברה טובה ואת והיא מכירות שנים, את באמת תוכלי להצליח להסביר לזר בזמן קצוב של 10 דקות את הבעיה, את הבעיות הנפשיות שלך כדי שהוא ייתן לך מענה מדויק ואמין? תחשבי על זה במובן הבא...בטוח שאת זוכרת את התכנית של ורדה רזיאל ז'קונט כמה פעמים היא אמרה למאזין, הבעיה שלך מורכבת מדי יש לי לחץ ואני מתנצלת אין לי מספיק מידע כדי לעזור. הצעה שלי, מעניין אותך הרעיון של הקמת מערך תמיכה? במקום להלחם בועדת האתיקה ובחוסר צדק ובמערכת הקיימת -תיצרי! קחי את זה כפרויקט חייך ותצרי מערך שכזה..מאני קר עשו משהו דומה דרך אגב אבל ידוע לי שרק הם כרגע בשוק..אם באמת זה חורה לך תעשי משהו כזה ותיצרי.

 

[בילי79]

שלום שיימי

כשאת כותבת לי שוב אני יכולה להבין שסלחת על הפגיעה שלי?
לגבי הצעתך- האם תוכלי לפרט יותר איזה מערך את מציעה שאצור?

 

[Shamy]

כתבת משהו על תמיכה למטופלים בזמן אמת

סטייל תמיכה טכנית לטלפון...אני חושבת באמת שאם זה שעינייך צריך..תצרי אחד

 

[בילי79]

טוב, עכשיו הבנתי למה התכוונת

מה שאני חושבת שצריך לעשות אני עושה..
ברגע שאת מציעה משהו אני מוכנה לשמוע ולשקול אותו. אלא שכדי שאוכל לשקול אותו עלי להבין למה את מתכוונת. ואשמח להסבר ממך, מה בדיוק לדעתך אני צריכה לעשות.
למשל, אם את חושבת שאני צריכה ליזום (או שאת מציעה לי לקדם את הרעיון שהזכרתי בעצמי) הקמת מערך לתמיכה טכנית טלפונית:
איך לדעתך עלי להתקדם כדי לממש את זה? מאיפה להתחיל?