יש הבדל משמעותי בין "זכויות בעלי חיים" לטרנד...
אלימות, כניסה לצלחות וכו'
טל גלבוע מסמלת בדיוק ההפך מחמלה, דאגה לבעלי חיים או קידום רעיון מוסרי כלשהו. המקרה שלה הוא מקרה קלאסי של הסוואת דחפים אלימים, צורך בשליטה וקידום עצמי ב"ערכים," "חמלה" או, זולתיות(למתעניינים, יש על כך ספרות אוטוריטטיבית מהמדרגה הראשונה ומפורשת -
מהסוג הכבד ובאנגלית).
בחירה בצמחונות או טבעונות אמורה להיות בחירה מוסרית אישית, ולא טרנד, אופנה או רצון להיות מקובלת, ולזרום עם הגל. נכון, יש גם טבעונות תועלתנית שמבקשת למשל לקדם איכות סביבה ואינה נובעת דווקא ממניע מוסרי-ערכי אלא משיקולים תועלתניים. מיקי חיימוביץ' למשל עושה שימוש בטיעון זה במסגרת meat free mondays שהיא מקדמת בחן, נועם הליכות ושכנוע, והצלחה רבים.
מעציב למדי שבכדי להשתיק את השאלות הקשות בקשר עם "זכייתה" של גלבוע הצליחו להפוך את הערוץ השני למשרד יח"צ שמתחפש לערוץ המוסר, החמלה והצדק. לצורך כך נראה לי שרתמו גם את אלדד התמים שמבקש להמנע מוויכוחים ומחפש להיות צודק ולא חכם בדרך לקריירה התקשורתית שכל-כך חשובה לו עתה, לפי דבריו.
עצם שיח הטבעונות משחק לידי גלבוע. כך מתייתרות שאלות חשובות כמו שאלת הייצוג של ערכי מוסר באמצעות אשה אלימה ובעלת אישיות מסוכסכת שזה מקרוב קפצה על עגלת העגלים ושות' כדי לקדם את עצמה ולמצוא במה "לגיטימית" לדחפיה ואישיותה האלימים והמסוכסכים עם עצמם. כך גם מתאפשר לגב' גלבוע לאשר את טענתה שאין לה שום עניין אישי בתוכנית
ועצם השתתפותה כמוה כהקרבה שנועדה אך ורק לקידום ערכים נעלים ונשגבים.
ביום שישי האחרון - ואין לי ספק שאלו רק ביטוי חלקי לטרנד ולגל בעקבות "האח הגדול" והאינטרסים של מי שהטו את הזכיה בו - גם אני נתקלתי בשתי הפגנות טבעוניות שונות (בשתי ערים שונות בגוש דן). עם-זאת, שתיהן נראו לי, כעוברת אורח, כאלימות (ולא,
אכילת בשר יכולה להיות הכל חוץ מ"רצח"). צרם לי שבמקום דאגה אמיתית לבעלי חיים (למשל: תנאי גידול הולמים; למשל: הובלה פחות אכזרית; למשל: שחיטה, חליבה וכו' אכזריים פחות ובמינמום כאב -נפשי ו/או פיזי- ....) ההפגנות הקיצוניות נראו בעיני כקרבות שליטה, התערבות בחיי אחרים, הטפה, ביזוי, כניסה לצלחת והתעטפות במעטה "ערכי" לצורך הטלת טרור וכביכול על-מנת להצדיקו משתמשים בשפה ושיח מוטעים, מטעים אך מאוד אלימים - שוב, אכילת בשר יכולה להיות הכל חוץ מ"רצח". הרושם שלי היה שצרחות במיקרופון אינן מקדמות את בעלי החיים או הדאגה להם. לכל היותר הן מקדמות את אלו המחזיקות במיקרופון וצורחות לקול תשואות עדת המעריצים השבויה בכת האלימה ונעדרת חופש בחירה וקבלת החלטות מרצון. ההפך , הפגנות אלימות מעיין אלה אינן מצליחות להתנחל בלבבות אלא להרחיק ולצור אנטגוניזם מובן וברור בנסיבות.
לסיכום, מכל בחינה שהיא, הייתי מנתקת מוסר אישי ואימוץ ערכים מבחירה אישית, מפוליטקה שמתערבבת בטרנד, בשערורית "זכיה" שמתחפשת להגנה על חסרי מגן מצד זו האחרונה שמוסמכת לדבר או לייצג חמלה, אנושיות או ערכים מקובלים בקרב בני תרבות בכלל. גם בטווח הארוך בעלי החיים יצאו נשכרים מ"הגנה" חומלת, אנושית בשום שכל וברכי נועם. ספרה המתורגם של מיקי חיימוביץ' למשל (או ספר המתכונים הצמחוני של יותם אוטולנגי ושפים אחרים התורמים לשיח הצמחונות כג'יימי אוליבר ואחרים) מפחית את צריכת הבשר לא באלימות, לא בצרחות "רצח" (וגם: הלוואי שתמותו הלוואי שתחנקו...") אלא בדרך נעימה המציעה אלטרנטיבה טעימה שתגרום גם למי שאינו שותף לערכיה ואמונתה של חיימוביץ' לצרוך ולבשל פחות בשר. אישי מופת וזוכי נובל כעגנון, בשביס-זינגר, קוציי ואחרים כתבו ודברו בשבח הצמחונות-טבעונות (אפילו ביטויים קשים לכאורה כמו האמירה הידועה של בשביס על טרבלינקה). כתיבתם מנסה להגיע ללבבות ולשכנע. וודאי שלא להטיל טרור ובאמצעים אלימים להכתיב לאחרים בחירות מוסריות.
לכן, בשורה התחתונה, אילו דובר בפניה מוסרית ללב היה מקום להפגנות, עצרות ומידה מסויימת של פוליטקה בעניין שביסודו הוא אישי, ערכי וקשור לבחירות אינדיוודיאליות. מי ששם את גלבוע ומה שהיא מייצגת על בימתו עושה הכל חוץ מלומר אמירה ערכית שמנסה לשכנע. דעאש, ISIS ושות' יש מספיק לאחרונה אז מדוע להוסיף עוד טרוריסטית שבמקום כפיה עוטה קעקועים אך אלימותה, שנאת האדם שבה ואישיותה כלך כך אנטי אנושית ואנטי חברתית זועקת מכל צעד ושעל של מעשיה, דבריה וכו?
