אני אתגעגע ל...

[cowgirl Ms]

זה בסדר...../images/Emo80.gif

בקרוב אגאל מייסוריי ואמות. טוב, לא. אעבור לחווה D=

 

[Thestral]

למיקו את לא מתגעגעת?../images/Emo108.gif../images/Emo182.gif

 

[PopPy]

אני אתגעגע...

ל"דרך" הקבועה שלי, שהייתי עושה מגיל שש בערך מהבית של סבתא שלי, לקונסרבטוריון ואז לספריה. כשאני הולכת בדרך הזו שוב אני תמיד נזכרת בכל מיני דברים קטנים מלפני שנים.

לרחבת דשא קטנה ועלובה ליד הספריה. אלוהים יודע שהייתי נמצאת שם הרבה בתקופת היסודי.

ולקונסרבטוריון עצמו.. הייתי שם פעמיים-שלוש בשבוע לפחות בתקופת היסודי. נכנסתי לשם לא מזמן (אחרי שלא הייתי שם מגיל 11-12), במטרה לקבל טלפון של מכוון לפסנתר והמזכירה וכמה מורים זיהו אותי, והיה נוסטלגי ביותר. ^^

לעובדה שאף פעם לא באמת שקט כאן. נכון שזה יכול להיות מיטרד, אבל יש בזה משהו מעודד, להיות ערה בשלוש לפנות בוקר ולשמוע רעש מבחוץ בידיעה שיש עוד אנשים שמתקשים להרדם הלילה.. (טוב, נו, או זה או שיש להם.. עסקים מיוחדים)

לתחושה שלאן שאני לא הולכת בסביבה, לטובה ולרעה, אני פוגשת באנשים שאני מכירה, שהכרתי בעבר או כאלה שמכירים אנשים שאני הכרתי. כשמגיעים לבד למקום חדש, אפילו בלראות אנשים שנואים יש משהו מעודד.

לכך שבסה"כ, אני די במרכז של המרכז. אומנם אוטובוסים מכאן מגיעים ברובם רק לת"א, לראשון ומעטים לחולון אבל הנסיעה לכל אלה היא קצרה ומשם אני ממשיכה הלאה למסעותי הקצרים. כל הנסיעות האלה זולות ופשוטות יחסית.

לשוק של אנשים, כשהם שומעים שאני מבת-ים

("מה, אתם יודעים לקרוא ולדבר שם?.. אין שם רק פרחות וערסים?

")

ההתרגשות שבלפגוש כאן אנשים מעניינים. כולם פה כ"כ אותו דבר, עם אותם בגדים ואותן חנויות, בכל עונה יש איזו חולצה שכולן הולכות איתה, ג'ינס שכולם קונים ונעליים שכולן, אבל פשוט כולן חייבות להשיג. זה תלוי-גיל, לכל שכבת גילאים ספציפית יש את החנות המאממת שלה (בתיכון, מתקדמים לקסטרו וג'ינסים של דיזל, אבל ביסודי כולם, אבל פשוט כולם לובשים פוקס..). לכן כשאני פוגשת מישהו שנראה שונה מכל זה, שאולי קורא יותר מספר אחד פעם בשנה בשביל העבודה בספרות, או שומע משהו שהוא לא מאיה בוסקילה, סטאלוס או רינת בר (אל תשאלו), משהו שנראה די נורמלי במקומות אחרים - אני כמעט מיד מתעניינת בו.

לכך שאני תמיד, תמיד-תמיד יכולה להתלונן שהעיר -שלי- יותר גרועה מאחרים ואף אחד לא יטען אחרת

. אני לא אוהבת את בת-ים, לקח לי זמן למצוא את כל הדברים האלה. אבל בכל מקרה, ברגע שאני אוכל אני אקח את הרגליים ואצא מפה למקום משלי (ולא רק בגלל שאני תקועה בבת-ים, אבל זה כבר סיפור אחר)..

 

[Gizmo16]

לפחות את לא גרה בלבנון../images/Emo9.gif../images/Emo28.gif

זובי זובי זובי

 

[Kryptonite]

אבל...../images/Emo168.gif

גם את לא.

(פעם אחרונה שבדקתי)

 

[Gizmo16]

תסתכל במפה,../images/Emo28.gif

אני חצי סנטימטר משם

 

[Kryptonite]

...../images/Emo168.gif

אבל את לא שם. זו הנקודה (-;

 

[HuGo Hell]

אני אתגעגע... ../images/Emo1.gif

לשום דבר. אני לא אתגעגע לכולם מהסיבה הפשוטה שאמשיך לגור ברעננה כל חיי. ולמה זה? 1. האויר פה נקי, בלי עין הרע. טפוטפוטפו. 2. השקט הסורר פה בימי שישי-שבת. 3. היופי שבעיר. 4. העובדה שהיא קטנה ונחמדה ואפשר להגיע לכל מקום ברגל (תלוי אם יש כוח) ואם לא זה חצי דקה נסיעה. 5. היא קרובה מאוד לכפ"ס ותוך חצי שעה נמצאים בקניון ערים (ברגל) אין, פשוט רעננה זאת אחלה עיר.

 

[Gizmo16]

+ שני פארקים גדולים!../images/Emo28.gif

דוגרי

קטני אני באה להיות שכנה שלך

נגור אתה, אני ולירון בשכנות ברעננה^_^

 

[HuGo Hell]

יאללה!! ^__^ ../images/Emo1.gif

יש בניין חדש לידי, אתן מוזמנות. D: זה יהיה כלכך מאגניב. או שעד שתבואו הבניין שלי כבר יהיה חצי פנוי! אז נוכל לעשות בניין פורומיסטי~

 

[Lady_Voldemort]

../images/Emo77.gif אני יכולה לתאר לעצמי איך זה

יראה: מקומה אחת כל הזמו תהיה מזויקה רועשת, שתלחם בבריטני של צחי... קסם כל היום תסתובב בלי חזיה והבגדים התחתונים שלה ימצאו במקומות מוזרים כמו מגירת הסכום של הדירה של אופיר, מקומה שלישית בנתיים ישמעו רעשים של קירות מתנפצים כשלין תגלה שמישהו החביא לה את הדיסק של איימי מאן ופורמיסט ראנדמאלי יקפוץ מהחלון, מקסים

 

[As I Am]

הלו, עד לאיימי! ../images/Emo103.gif

 

[Kryptonite]

 

[Gizmo16]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif../images/Emo28.gif

אני אישית מתקינה סורגים בחלונות

ואין ספק שנראה מדי פעם בחורות רנדומליות ובחורים רנדומליים לבושים במחוכים ומגיעים לאפטר-רוקי בקומונת הארי פוטר הגדולה

וכל תפוז יעשו מפגשים על הגג שלנו במקום הגג של עזריאלי

 

[HuGo Hell]

דווקא לא. ../images/Emo1.gif

קודם כל, הקומה הראשונה תהיה שקטה. כי השכנים שלי של הקומה הראשונה לא עזבו בחיים :| דוסים בלי 10 ילדים. אבל אני ממש אוהב אותם. הם נחמדים ולא דוסים מגעילים. וכשהזקנה שלידינו תעזוב\וואטאבר, אבא הולך לקנות את הדירה ולשבור את הקיר ולעשות לנו דירה ענקית בעלת מיליוןןןןןןן חדשים D: ואז תהיה רק דירה פנויה :|

 

[gp53]

המממ

חשבתי על זה דיי הרבה, בכל זאת גדרות זה חור והכל >< *היסודי. עד כמה שאני שונאת את העובדה שהבית ספר פה הוא מא' עד ח' ונתקעים עם אותם אנשים 8 שנים עד שכבר ממש נמאס לך מהם, יש משהו מסוים בלהיות תקוע אחד בתחת של השני גם כשיש מלא אנשים אחרים מסביבך. אורה בטח תסכים איתי שזה דיי דומה לשכונה של הנהגת דרום

אה כן ויש גם את הכיתות הישנות, הספרניות בסיפריה שכל שנה מהמרים מתי הן יתפגרו, כשבאים לפעמים לבית ספר ואנשים מזהים אותך ואומרים כמה גדלת וכאלה, ובכלל זה 8 שנים מהחיים שלי שהיו רובן תמימות(

) אז אמור להיות לי איזה זיכרון נחמד מזה. *ערסים, אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם. חוץ מזה אם הם לא היו קיימים על מי היינו צוחקים כל הזמן?

*שקט. פשוט זה כיף לצאת בלילה לטיולים ליליים בלי שאיזה אנס או אנשים מטרידים יפגשו בך וישאלו למה אתה מסתובב בשעה כזאת מאוחרת, וגם היחסית שקט במהלך היום שלפעמים שומעים איזה ערס עובר עם טרקטורון, במיוחד השקט של שבת בבוקר-צהריים שממש שומעים את הציפורים מצייצות. *חור, יש לזה גם יתרונות לפעמים

. העובדה שאפשר להגיע לכל מקום ברגל, תמיד אפשר לתפוס פה טרמפ לגדרה/אשדוד/רחובות, כל מיני התנחלויות קטנות בגני שעשועים רנדומליים, האפשרות לצלם סרט שלם בלי שתצטרך להשיג רישיון לצלם במקום מסוים, העובדה שאפשר לגור פה ושאתה אומר למישהו מאיפה אתה לא יהיה לו אפילו מושג קלוש

, מקום יפה עם מלא ירוק ותחושה של כפר כזה, וכו' *הכיכרות עם השמות המצחיקים והתיאוריות של סיגל עליהן, תמיד מוצאים שם אנשים ביזאריים למדיי, או בשביל החשופיות שהולכים בו בלילה והצמחים תוקפים אותך ומרגישים ריר כזה ברגל, לדברים המגניבים שאנשים זורקים לזבל ואפשר לשפץ או לעשות איתם דברים אחרים נחמדים, לנסיעות פעם ליסודי למרות שהוא 10 דקות הליכה ולנסיעות עכשיו בבוקר לברנר, לשביל התרנגולות שמסריח יותר ויותר כל שנה, להליכות בעבר כל יום שבת בבוקר לשבט, לכל מיני דברים קטנים בברנר שלמרות שזה לא חלק מגדרות אבל הבית ספר הזה הוא בועתי למדיי ולומדים עם אותם אנשים, הומור גדרותניקי שכזה שאנשים אחרים לא ממש מבינים, אפילו אם מסבירים להם. בכלל אנשים מבחוץ חושבים שכולנו אותו דבר עד שהם ממש מכירים אותנו וזה. ועם כל הדברים האלה אני עדיין לא מרגישה ממש שייכת למקום הזה במידה מסוימת, לא חושבת שאני אגור פה בעתיד, אבל אני בטוח אבקר פה וזה.

 

[painapple]

אני מתגעגעת ל..

[גרתי פעם בחולון, ואז עברנו לפה. אז קודם כמה דברים שאני מתגעגעת אליהם, בחולון ובסביבה]

לגן יום הכיפורים, שהיה כמה מטרים מהבית שלי.

לשבתות בקניון הזהב, ולבהייות האינסופיות שלי במתקן ההוא עם הכדור.

לטיולים בחוסמסה.

לשופ-אין.

לבניינים עם מדרגות ומרתף.

לבריכת השלום.

למתנ"ס ולחוגים שהיו לי שם. [במקום מגורים הנוכחי]

אממ.. אני אתגעגע לגבעה ההיא שקראנו לה הר, היה כיף לטייל עליה. וזהו. זו צור יגאל, אין פה כלום.

לאיזור תעשיה כשעוד היה אפשר להדליק בו מדורות בל"ג בעומר[?].

 

[Knotted String]

אני אתגעגע ל../images/Emo42.gif../images/Emo129.gif

לדרך שאני הולכת בה מאז שלמדתי ללכת לבד, לבצפר היסודי, למרכז.

אני אתגעגע לצופים פה, שהם לא כמו בשום מקום אחר.

אני אתגעגע לחטיבה ולשעות שלוקח להגיע אליה

אני אתגעגע למתחם הנוער ולערסים שיושבים במועדון שם

אני אתגעגע לערסים שיושבים על המדרגות של המרכז המסחרי בימי שישי וצועקים.

אני אתגעגע לבית התרבות, לקונסרבטוריון ולמלצרים ברוביז.

אני אתגעגע לגן ציבורי כל שני מטר וללשבת בהם בלילה.

אני אתגעגע לחצי ישוב שגר ברחוב/שכונה שלי

אני אתגעגע למגמת קולנוע

אני אתגעגע לזה שהכל קטן וכולם יודעים הכל על כולם אבל מעמידים פנים שהם גרים בעיר

אני אתגעגע ליום העצמאות/פורים/פסח ולארועים של מועצת נוער

אני אתגעגע לצעירי שהם ורק לשני אני לא אתגעגע כי אם היא לא תרצה לבוא איתי לאן שלא אלך, ארצח אותה, אבתר את גופתה, אכניס אותה למזוודה ואקח אותה איתי לכל מקום.

 

[שניש]

המלצרים ברובי'ז../images/Emo23.gif../images/Emo89.gif../images/Emo56.gif

זרע השטן *-8 ברור שאבוא איתך לכל מקום

(בתנאי שזה לאנגליה.לליאו.)

 

[I Love Paige]

אני אתגעגע לבית הגדול. ../images/Emo3.gif

חוץ מזה.. נייאה. כלום. חרא מקום.