אני אנוס גאה!!!!!

[motii011]

זה להפוך את האמצעי למטרה.

א"א לקחת משהו שהוא כורח וברירת מחדל ולהפוך אותו לדגל.
זה יותר עניין של הכרח מאשר דרך חיים.

 

[לא מאמין10]

אני מסכים איתך שזה כורח

אבל אני לא מסכים שהכול בחיים חייב להיות הגשמה עצמית.

אני לא חושב שכל בנאדם חייב לגרום צער להוריו ולבלבל את ילדיו,
רק בגלל שהוא לא מאמין באלהים.

ברור לי שיש אנשים שעדיף להם שיצאו בשאלה
אבל אני חושב שכאן בפורום ממהרים לשכנע אנשים לצאת בשאלה,
ופחות מבינים את המורכבות שבחיים,
ופחות חושבים על המשפחה המורחבת.

לדעתי, זה בעיקר תלוי בשני דברים:

1. בעוצמת השנאה מדרך החיים החרדיים.
2. מהיכולת לחיות חיי 'משחק' ולשים איזה מחסום או משקפיים שעוזרים להתמודד עם חיים שלא מאמינים בהם.

מי שממש שונא את הדרך חיים החרדית (ואני במידה מסויימת הייתי כזה עד שהתרגלתי)
וגם לא יכול לשים מסיכה ולחיות חיים כפולים- שיחזור בשאלה.

מי שיכול להתמודד, גם אם הוא צריך להקריב את ההגשמה העצמית שלו,
לדעתי, צריך לעשות את זה למען משפחתו.

 

[ההוא ארמאה]

חייך קודמים

לא חייבים לאף אחד כלום, מי שאינו מסוגל להתמודד מצפונית עם הצער של ההורים לאחר שיצא בשאלה, עדיף לו לחיים שלא יצא בשאלה, וגם אז חייך קודמים לחלומותיך.

 

[motii011]

זה הרבה יותר מורכב

אתה אמנם מסתכל על זה מהמשקפיים שלך שכנראה הסיפור עם המשפחה הוא הכי משמעותי אבל לא כולם זה ככה.
יש כאלה שעם זה מצליחים להתמודד יותר בקלות.
בכל אופן החלק של להקריב משהו בשביל מישהו הוא לא כזה טריוויאלי. מדובר פה במשהו ממש משמעותי. זה להקריב את כל החיים האישיים. זה משהו מאוד גדול.
א"א בהינף קולמוס להחליט שמי שיכול... שישתעבד לחיים כפולים! זה יותר עלות מול תועלת. בעיני זה מצב מאוד אינדבדואלי. תלוי עד כמה הרווח מהמקום שאנחנו נמצאים גבוה לעומת התועלת ביציאה.
אלה שהשתקעו במשרות מכובדות ומעגל השפעה נרחב הם היחידים שיכולים לדבר על קבלה והשלמה של חיים כאלו. כל השאר זה סתם פחד מהלא נודע. כמובן שלא מדברים פה על לקום בבום ולזרוק את הכל.
אני מאמין שאלה שאתה מדבר עליהם בסה"כ סימנו יעד. יש הרבה דרכים מתוחכמות להגיע ליעד במינימום נזקים. וגם לא בטוח שיגיעו ליעד אבל לפחות התקדמו ...
לא לחינם חלק נכבד מהאנוסים הוותיקים התקדמו הלאה והשילו מעליהם חלק נכבד מהחיים הקודמים. כי באיזה שהוא שלב לומדים להוריד קצת מפה וקצת משם ועושים את החיים לקלים יותר.
לגבי המשפחה אני מניח שאתה מתכוון למשפחה הקרובה (ילדים) ולא למורחבת! זה סיבה בדיוק הפוכה (בכל אופן כך זה היה אצלי) שכאשר אני יודע שהחיים האלה לא טובים ובכל זאת ממשיך לחנך אותם לחיים שבעתיד לא יסבו להם אושר (בלשון המעטה) זה מה שאמור לדחוף אותי לעשות צעד משמעותי לשינוי ולא ההיפך. (כמובן שגם בזה צריך לסייג תלוי בני כמה הילדים... וכמה השטיפת מוח חזקה...) אבל גם אם מחליטים להישאר שם יש הרבה דרכים לפתוח את העינים לילדים ולא להכריח אותם להישאר באותו מסלול צר.

 

[כיפה אדומה17]

לא צריך להסחף עם סיפורים

אחרי הכל - זה אילוצים של החיים.

אדם שבוחר להקריב את סיפוקו ואת אורח חייו למען ערכים שהוא מאמין בהם - שלוות הילדים למשל, ראוי להערכה.
אבל - לך תוכיח שזה באמת הדבר שטוב עבורן, אולי עדיף להן אב חילוני שייתן להן את ההזדמנות של החיים גם לצאת מהמעגל של החברה החולה הזו? אני רק שואלת בקול את מה שרבים חושבים כאן בשקט.

זה לא סותר את העובדה שיציאה בשאלה זה תהליך ראוי להערכה.

 

[Unknown024]

המבחן האמיתי הוא אחר

אם ההורים שלך לא היו מצטערים שיצאת, לא היית נשוי, לא היו לך ילדים וכו'. אם כל הבעיות שכתבת היו נעלמות, האם היית יוצא בשאלה? אני מאמין שהתשובה חיובית. זה אומר שההכרח כרגע הוא להישאר, אבל רצונך האמיתי הוא לצאת.
אז ההישארות שלך היא רק מכיוון שאתה מוכרח, זה אומר שזה לא דרך חיים, אלא הכרח. אני לא רואה את עצמי מתגאה בזה שאני עושה משהו שהוא לא דרך החיים שלי, ויותר מזה, הוא הפך דרך החיים שלי, שאני עושה אותו רק כי אני חייב.

בכ"א זו אחלה דרך להעלות את המורל .

 

[לא מאמין10]

אולי ההגדרה של גאה איננה נכונה

והיה יותר נכון לומר אני אנוס 'שלם'.

שלם עם עצמי.

עם העובדה שבחרתי להתחשב במשפחה הקרובה.

 

[כיפה אדומה17]

נשמע יותר טוב

 

[ההוא ארמאה]

כבוד

 

[טiבת לב]

זה בסדר

גם זה דרך/סוג של התמודדות