אני מסכים איתך שזה כורח
אבל אני לא מסכים שהכול בחיים חייב להיות הגשמה עצמית.
אני לא חושב שכל בנאדם חייב לגרום צער להוריו ולבלבל את ילדיו,
רק בגלל שהוא לא מאמין באלהים.
ברור לי שיש אנשים שעדיף להם שיצאו בשאלה
אבל אני חושב שכאן בפורום ממהרים לשכנע אנשים לצאת בשאלה,
ופחות מבינים את המורכבות שבחיים,
ופחות חושבים על המשפחה המורחבת.
לדעתי, זה בעיקר תלוי בשני דברים:
1. בעוצמת השנאה מדרך החיים החרדיים.
2. מהיכולת לחיות חיי 'משחק' ולשים איזה מחסום או משקפיים שעוזרים להתמודד עם חיים שלא מאמינים בהם.
מי שממש שונא את הדרך חיים החרדית (ואני במידה מסויימת הייתי כזה עד שהתרגלתי)
וגם לא יכול לשים מסיכה ולחיות חיים כפולים- שיחזור בשאלה.
מי שיכול להתמודד, גם אם הוא צריך להקריב את ההגשמה העצמית שלו,
לדעתי, צריך לעשות את זה למען משפחתו.