אנחת רווחה

[סטודנטית עייפה מדי]

אנחת רווחה ../images/Emo19.gif

כן, כן, גם בעברית, הפקולטה בה סיימו את הסימסטר בערך באותו זמן בו סיימו את המבחנים בפקולטאות האחרות, גם בעברית מגיע הרגע... וכן, הסתיימו מועדי א' של שנה א' בעברית!!! הסתיימה שנתנו הראשונה והעמוסה!!! אז כן, יש גם מועדי ב' (או ג'), אבל לפחות עכשיו אפשר לשבת קצת בשקט, עד שיגיעו שאר הציונים, ולזכור שיש עוד אנשים בעולם חוץ מהאדם הסביר (בנעליו), ויש עוד תחומי עניין בעולם חוץ מזיהוי כלל הזיהוי של הרברט ליונל אדולפוס הארט (אחלה שם לחתול, אגב) איזו רווחה.... אהההההה....

 

[NFish]

מזל טוב!

מי יתן ותדעי כמה שפחות מועדי ב'!

 

[silverhawk]

מזל טוב!

(זה השם המלא של הארט?

)

 

[סטודנטית עייפה מדי]

זה השם המלא שלו

ואני מחבבת אותו (את השם, על הרברט ליונל אדולפוס עוד לא החלטתי). הוא אפילו נמצא לי על שלחן העבודה. הוא משעשע אותי...

 

[silverhawk]

משום מה הוא לא סיפק לי שעשוע ונחת רוח

בזמן הלימוד למבחן.

[סתם, האמת שאחרי שסוף סוף הצלחתי להבין מה בדיוק אומר כלל הזיהוי שלו, החיים היו הרבה יותר יפים].

 

[sacrament]

מזל טוב!!!../images/Emo24.gif

 

[Hugin]

ואצלי זה רק מתחיל

היה לי העונג להיות מרותק למיטה במשך חודש חשבתי פשוט לוותר על השנה וזהו אבל המועדי ב' מסתדרים ממש מצויין אז ספרי, איך היו המבחנים, קשים? קלים? יש טיפים?

 

[Amie]

המבחנים

(תרגיש טוב!) חוזים: מבחן הוגן, קייס לא מסובך מאוד, הרבה יותר פשוט מהעבודות. לא למדתי כל כך וקיבלתי ציון טוב. בשאלה התיאורטית דרשו איזכור פס"דים, אז חשוב לזכור את המרכזיים (אני לא זכרתי אפילו אחד). היה נרמול של +1 (כלומר, הממוצע היה טוב לבדו). חוקה (מדינה): נורא ואיום. פקטור של 18 נקודות. לכאורה, מה 'כפת לי? קיבלתי מעל הממוצע ואני לא צריכה מועד ב'. בפועל זה מעיד על מבחן לא טוב ופתרון לא נורמלי. כשקראתי את הפתרון אמרתי לעצמי "למדנו את זה?!". אז מסתבר שאני לא, והציון (המקורי) בהתאם. מצד שני, מה זה משנה, אם הממוצע גם ככה קבוע. המבחן, בקיצור, היה בדיוק כמו התרגילים (שהיו, כזכור, עם צ'קליסט של 130 נקודות ועדיין הממוצע היה 77). עונשין: לא היה יותר מדי מה לנתח בעבירה עצמה. היו בעיקר עניינים של ייחוס, ניסיון וכו', ופחות התפלספות על האם זו נסיבה או תוצאה. השאלה התיאורטית היתה ממש straight forward. תורת: לדעתי היה מבחן הוגן למדי. היתה שאלה אחת של חשיבה, מהסוג שהחומר לבדו לא פותר (כפי שרם הבטיח שתהיה). כל שאר השאלות היו על החומר הנלמד, ובעיקר שיקפו יישום שלו. אני לא למדתי כל כך טוב (מוטיב חוזר

), אבל בכל זאת היה בסדר. אני מניחה שבעונשין ותורת הציונים הם אלו שיעידו על טיב המבחן.

 

[Hugin]

עודדת אותי

כל החודש שכבתי במיטה חרד לגורל המבחנים, עכשיו לפי מה שאני שומע נראה שיהיה בסדר (אלא אם יחליטו לעשות משהו דומה לשיטות ולדפוק מועדי ב' קשים להחריד..) אז חוזים היה סביר? ראיתי את הפתרון שהעלו להילרן וזה נראה נחמד..במיוחד העובדה שהם בעצמם לא ממש אזכרו פסקי דין..(בקייס)

 

[Amie]

לדעתי היה בסדר גמור.

קצת חרדתי מהמבחנים, וזה בשילוב עם העובדה שלא נשאר בי שום חשק ללמוד (אחרי השנה באורך... שנה הזו) הביאו לזה שלפני כל מבחן לא רציתי לגשת. בינתיים הממוצע שלי סבבה, ונשארו רק הציונים בעונשין ובתורת כדי לדעת מה יהיה באמת, אבל אני מרוצה בינתיים. אני לא יודעת אם אתה אצל מדינה, אבל הוא החליט לעשות שיטות כבר ממועד א' והתוצאות בהתאם. לי אישית לא אכפת, כי הנרמול הביא אותי לציון סבבה ואני יכולה לשכוח מהקורס הזה לנצח, אבל אם אתה אצלו אני מציעה לאסוף כמה שיותר חומרים ולהגיע עם מחברת בחינה ממש מפורטת. לגבי מועדי ב', לפי מה שהבנתי הסמסטר הם התבקשו לתת שלושה טפסים מראש והמזכירות בחרה מבינהם. זה נראה לי הגיוני בגלל המבחן שהיה לי בקונטיננטלי, בו שאלו על דברים כאילו נגמרו כבר השאלות, אבל אני לא יכולה להיות בטוחה. חוזים, על כל פנים, היה באמת בסדר.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

קצת התרשמויות אישיות נוספות

חוזים: אני מסכימה. היה מבחן הרבה יותר קל מהעבודות. זה הפחיד אותי קצת. סיימתי את המבחן בתחושה שבטוח פיספסתי משהו, כי כמעט הכל היה גלוי לעין. אבל בפועל פספסתי מעט מאד וקיבלתי ציון מעולה. מצד שני, לפי השוואה עם פקולטות אחרות, העבודות שלנו בחוזים היו קשות בצורה מבהילה, אז יכול להיות שזה נכון שקשה באימונים, קל בקרב. אבל, אני מכירה גם מישהי שקיבלה 53, כשבאחת העבודות היא קיבלה 97. אז אני מניחה שזה עניין גם של מזל והלחץ בבחינה עצמה. אה, ובקבוצה של אפרת הורביץ היה פקטור של 2 נקודות (לא אחת כמו בקבוצה של איימי) חוקה (ראם): מכיוון שאתה עם ראם, נראה לי לך ספציפית זה יותר יעזור. יצאתי מהמבחן מאוהבת בראם שגב. לא שהצלחתי כל כך במבחן (זה הציון הכי נמוך שלי בינתיים, כולל שיטות משפט. זה אחלה ציון אובייקטיבית, נמוך רק בנקודה מהממוצע האסטרונומי שאני שואפת אליו, אבל בכל זאת...) אבל לא היתה הגבלת מקום, היה מספיק זמן במבחן לחשוב על התשובות ולכתוב בנחת ובאופן מסודר. השאלות התיאורטיות היו ממש על החומר שנלמד בשיעור ובתרגילים. בקייס היה איזשהו טוויסט (היה צריך לזכור את הזכות לפרטיות) והיה בו עומס פרטים מיותרים, וזה מבלבל (אני מתערבת איתך שגלית כתבה את המבחן. מי עוד היה נותן לנו מבחן עם איניגו מונטויה והמפרדינק?), אבל הניתוח עצמו שנדרש בקייס היה בסיסי - ניתוח חוק (סעיף מחוק ההסדרים) שפוגע בחופש הביטוי ובזכות לפרטיות. ואז להגיד מה קורה אם יש בערך אותו דבר, רק הפעם עם גוף דו מהותי ולא גוף ציבורי. בקיצור, היה ממש מבחן נחמד, וכפרות על ראם שגב. עונשין: אף פעם לא היה התחום שלי, וגם המבחן לא היה משהו. ייאמר לזכותו שהוא היה פחות מסובך ממה שצפיתי, אבל לי לא נראה שהשאלה התיאורטית (לפחות הראשונה) היתה כל כך פשוטה. אחרי המבחן עמדנו ארבעה אנשים, וכל אחד ענה עליה אחרת. אבל שוב, יכול להיות שזה בגלל שאף פעם לא קלטתי עונשין ב-100%. תורת: איימי היתה הבנאדם הראשון מכל האנשים שעשו את המבחן שדיברתי איתם (וזה די הרבה) שאמרה שהמבחן לא היה נורא. לא שמעתי אחד שלא תהה מה זה לעזאזל השאלות האלה. מבחן די זוועתי. מצד שני, עד שראיתי את ההודעה של איימי, קיוויתי שלפחות יהיה נירמול כמו שצריך. אבל עכשיו אני רואה שלא כולם סבלו כמונו, אז... יכול להיות שזה בכלל מבחן שמתאים לחלק מהאנשים, וכנראה שאני לא חלק מהם... אוף, למה אין לנו מיטיב? לשנים קודמות היה מיטיב בתורת! אם אפשר לסכם את המבחנים, צריך לדעת את החומר ברמה בסיסית, ולהיות מוכן לחשיבה אמיתית בזמן המבחן (למה, למה לא עושים לנו מבחנים של הקאת חומר? אני כל כך אוהבת הקאת חומר!) אבל יהיה בסדר! בהצלחה לך (ולכל הניגשים העתידיים) ורפואה שלמה!

 

[מקושקשת1]

wtf?????

הנירמול בחוזים היה רק של 2 נקודות???

זהו, זה סופי, נתנו לי ציון של מישהו אחר. מעניין מתי הם יעלו על זה.

 

[Amie]

לגבי תורת

כן, אני מוזרה ככה. קחי בחשבון שלא ידעתי את החומר עד הסוף, אז יכול להיות שחשבתי שהיה הוגן, אבל למעשה זה רק בגלל שכתבתי תשובות של 50%. בכל מקרה, זה לא היה משהו שלא ציפיתי אליו, ואני חושבת שהבנתי למה כל שאלה כיוונה. מ-א-י-ד-ך: קשה לי להתעצבן על מבחנים, ואני תמיד מאשימה את עצמי לפני את המבחן. מכיוון שלא ידעתי את החומר, הרגשתי שהיה בסדר יחסית. בכל מקרה אני מאמינה שיהיה נרמול, כי כל מי שדיברתי איתו לא ידע לפחות שאלה אחת (הניסוח הרווח היה "הנה הלכו 10/15/20 נקודות") וגם אני ממש לא אקבל ציון גבוה, אז אין מה לפחד

. נרמול יהיה גם יהיה. ואני כל כך סקרנית לדעת כמה קיבלת בחוקה. ובשיטות. אני הייתי כותבת את הציונים שלי, אבל יש לי הרגשה שבפורום הזה אני אחשב לבעלת ציונים נמוכים לאללה. אני מאוד מרוצה מהממוצע שלי, ועם ציונים סבירים בעונשין ושיטות אשמור על הממוצע שרציתי, אבל בא לי ממוצע 99.8 (זה הממוצע שאת שואפת אליו?). אפרופו ההיא שקיבלה 53 בחוזים- חשדתי שזה מה שיקרה במבחנים. יש לי הרגשה שהרבה מאוד אנשים עשו עבודות עם צ'קליסטים ובקבוצות לימוד עם אנשים חזקים / שיש להם צ'קליסט, ובמבחן, בלחץ זמן, לבד, לא הצליחו לעלות על הכל. אני קיבלתי במבחן יותר ממוצע העבודות שלי. שלא תבינו לא נכון, אני בעד שכולם יקבלו 100 בהכל, זה פשוט היה מאוד מתסכל לקבל חרא ציונים כל השנה, ופתאום לגלות אחרי המבחנים שאני מקבלת הרבה מעל הממוצע.

 

[סטודנטית עייפה מדי]

לגבי הציונים בחוזים

לפחות הבחורה שאני מדברת עליה לא עבדה עם צ'קליסטים. ובקבוצות לימוד, היא עשתה אותן איתי ועם עוד חברים שלנו פחות או יותר באותה הרמה. ודווקא אני תמיד הרגשתי שאני עולה על נקודות הרבה בזכות האנשים האחרים בקבוצה (אף פעם לא היתה לי בעייה עם ההבנה של החומר עצמו, אותו דווקא הבנתי מעולה. הייתה לי בעייה עם לעלות על הנקודות הבעייתיות בקייס. כשמישהו שאל אותי מה הדין במקום מסויים, או הפנה אותי לנקודה בעייתי מסויימת, תמיד ידעתי מה לענות, אבל היה לי קשה לראות את השאלות האלה בעצמי). בכולופן, קיבלתי ממוצע די גבוה בעבודות (היה יכול להיות יותר גבוה אלמלא ממש פישלתי בעבודה הראשונה, אבל אין מה לעשות. כך או כך זה היה מוריד לי מהציון של המבחן), וחששתי מהמבחן, כי ידעתי ששם לא יהיה מי שיצביע לי על הנקודות אליהן צריך להתייחס. ובכל זאת, עליתי עליהן לבד (אני כה גאה בעצמי) ודפקתי מבחן כמו שצריך. אני כה גאה! לגבי תורת, אני קיוויתי שיהיה טוב, והיה לי מעאפן. הרגשתי כמו אחרי ובר, שאין לך מושג אם סתם הנפצת או שכתבת בול מה שהיה צריך לכתוב (לאחר מעשה, נראה לי שסתם הנפצתי. זה גם לא הוכיח את עצמו בוובר, העבודה שקיבלתי בה את הציון הכי נמוך בכל השנה. די באסה. במיוחד בהתחשב בעובדה שגם בעבודה השנתית קיבלתי ציון נמוך... למה, למה הייתי צריכה לבחור נושא כל כך משעמם? אותי הוא עניין, אבל נראה לי שיעל ליפשיץ נרדמה באמצע. כנראה לא כולם אוהבים חוזים כמוני...). הייתי כל כך מתוסכלת ששקלתי לכתוב בסוף המבחן מכתב לרם ריבלין, להסביר לו למה המבחן הזה לקוח מהגיהנום, וחבל שלא השאירו אותו שם. אבל בסוף לא היה לי זמן, הגשתי כשאמרו להגיש... (מוזר, זה לא קרה לי ולו פעם אחת בתיכון. נראה לי שאני מתדרדרת מאז שהגעתי לאוניברסיטה). לגבי הציונים שלי, אני מתפדחת. גם עם החברים שלי אני מתפדחת לספר להם על הממוצע המטורף שאני שואפת אליו. יש לי תחושה שבפורום הזה יסקלו אותי אם ישמעו... אבל אין לי בעייה לספר לך (אם תבטיחי לא לסקול/לשים לי רעל בתה ולחשוב שזה סוכר/להפיל לי פיסטוקים למיטה). שאני אשלח לך מסר או שזה לא עד כדי כך קריטי? עוזר אם אני אגיד שאני רוצה אולי להגיע לסטאז' בעליון, ולכן אני שואפת להגיע לממוצע כל כך גבוה? זה פטור מאחריות פלילית על המגאלומניות שברצון להגיע לציונים כל כך גבוהים? ואם אפשר לסגור שוב בתחושה הטובה הזו, שמרגישים רק כשיודעים שלא צריך להתחיל ללמוד שוב מחר (הציונים בעונשין יגיעו רק בעוד שבוע, ואז כנראה יהיה אפשר שוב להתחיל לדאוג, אבל עד אז... לקרוא ספרות רגילה, בנחת, בסלון, ולהתפנן מהחיים!)

 

[Amie]

אני לא מבינה את הקטע הזה.

גם חברות שלי רק שואלות "את מרוצה?" ולא "כמה קיבלת?". רק אני מסוקרנת לדעת מספרים?! אני יודעת איפה אני עומדת ביחס לשנתון, אבל אני רוצה לדעת איפה כל האחרים עומדים!! אני עד כדי מוזרה? אני גם שואפת לממוצע מטורף, אבל מסתפקת בממוצע אחר, ריאלי לגמרי לאור הציונים שלי (כאילו, זה ממוצע שכדי לרדת ממנו אני צריכה בערך להכשל בתורת). אני מרוצה מזה שעם הממוצע שלי אפשר להתקבל למשרדים הגדולים, לא יודעת אם לעליון (מה הדרישות שם בכלל), ואני בכלל לא יודעת אם אני אתמחה. טוב, הנימה שלי נהיית שלילית כי אני לא בטוחה שבא לי להמשיך לשנה הבאה במשפטים

. הציונים קצת מפריעים לי להגיד סופית שנמאס לי ואני פורשת. אה, ועוד נקודה לגבי תורת: וובר המניאק. איכשהו קיבלתי ציון טוב בעבודה, אז היה לי ביטחון בזמן המבחן שכישורי זיוני השכל שלי (גם אם רם אומר שהוא לא תומך בהם) משובחים. ובעמוד הטיוטא האחרון שלי כתבתי "נתראה במועד ב'". אחרי שידעתי שפישלתי בשאלה עם הוהפלד. מעניין אם רם יראה את זה ("אני לא קורא את הטיוטא". ממש. אני הייתי קוראת!), ויתחשב בי

ואת יודעת? אני הייתי מסיימת את המבחנים בתיכון בחצי מהמזמן (חצי? את הבגרות במתמטיקה; 5 יחידות; סיימתי בחצי שעה מתוך שלוש שעות!). בפסיכומטרי ביליתי חצי מבחן בנמנום. אבל באוניברסיטה אני מנצלת כל דקה וכל מילה שנותנים לי. "דיוק ורלוונטיות" מיי אס.

 

[PIonit]

יש לי תיאוריה על הקטע של המספרים!

אם מישהו שואל אותך כמה קיבלת: א. אולי את לא תרצי להגיד, כי לא תמיד אנשים מתלהבים מזה (בין אם כי הוא לא טוב, בין אם מצניעות) ב. הם יודעים שברגע שהם שאלו אותך כמה את קיבלת הם יהיו חייבים להגיד לך גם כמה הם קיבלו, ויכול להיות שהם לא מעונינים בזה מהסיבות שפורטו לעיל

תכלס הכי חשוב לדעת אם את מרוצה! כי הכל זה בעיני המתבונן. אם קבלת נניח 89 אבל זה מאוד נמוך ביחס לשאר- אז תהיי מבואסת, ואם קבלת 80 וזה בדיוק מה שרצית- אז מעולה לך, למרות שאולי אחרים יחלקו על זה.

 

[Amie]

את צודקת בהחלט.

אבל מה שאני עושה עכשיו זה שאם שואלים אותי אם אני מרוצה אני אומרת "כן, קיבלתי X" או "לא, קיבלתי Y", ואז שואלת אם הם מוכנים לספר. האמת שכתחליף לדחף הזה שלי אני מחכה שיעלו הסטטיסטיקות, ואז בודקת בדיוק כמה אנשים קיבלו יותר ממני, מחשבת באחוזים, מגלה שחצי שנתון לא ניגש למועד א', מחליטה שגם אם הממוצע יעלה אני אהיה מרוצה, והולכת לישון. זה מסוג הדברים שעושים כשצריך ללמוד למשהו אחר. עכשיו הפסקתי, כי אין לי למה ללמוד. הוי... אני לא נורמלית.

 

[PIonit]

../images/Emo6.gif לגמרי..

 

[סטודנטית עייפה מדי]

אוי את ממש מפתה

את לגמרי צודקת. אני כן שואלת אנשים כמה הם קיבלו, אבל השאלה השנייה שלי היא תמיד: "וזה טוב או רע"? כי לפעמים אנשים עם 70 יגידו לי טוב, כי מה שהם רוצים זה רק לסיים את התואר וללכת לעבוד למען איזו אגודה לשמירה על איכות הסביבה שהם יקימו יחד עם שאר חבריהם לקהילת חובבי הטבע, ולפעמים אנשים יתבכיינו לי על 89, כי הם רוצים להגיע לעליון. כי תכל'ס, זה מה שזה. אין שום משמעות לציון במבחן, אלא למטרת הסטאז'. אם הציון שלי מספיק לי לדברים אליהם אני רוצה להגיע בחיים, זה מה שמשנה. הרי גם את התרומה לעולם האקדמיה לא עושים בעזרת מבחנים, אלא בעזרת מחקרים. ציון במבחן לא מעיד בגרוש על מה שאתה. אם בסוף השנה אני אקבל את הממוצע שאני שואפת אליו, אז ממש לא אכפת לי אם בסופו של דבר קיבלתי בתורת רק 80, למרות שזה היה קורס שנהניתי בו במהלך השנה, וגרם לי לחשוב, בדיוק בגלל זה: כי זה היה קורס שנהניתי בו במהלך השנה והוא גרם לי לחשוב. אני יודעת שהבנתי את החומר. אני יודעת שהקורס עשה לי טוב. מה לעזאזל המבחן הזה בא להוכיח? שאני גם יודעת לעבוד מהר תחת לחץ??? ממש לא אכפת לי מהכישורים האלה. לעומת זאת, אם אני אקבל ציון נמוך גם בעונשין וגם בתורת, וזה יוריד אותי מהממוצע הרצוי, זה כן יבאס אותי, כי זה אומר שאני אצטרך לעשות מועדי ב', כשעם כל קבלת ציון, אני יותר ויותר מקווה שאני לא אצטרך לעשות מועדי ב' בשנה א'. כי לא בא לי לטרוח. כל הציונים האלה זה עניין אינסטרומנטלי בלבד. (אז מתי אני אתלונן מספיק על כך שציונים באמת לא חשובים עד שיהיה לי מותר להגיד מה הממוצע שאני שואפת אליו, או שתמיד זה יהיה אסור?

)

 

[Amie]

You're killing me here!