לא חשבתי שתאמר אחרת.
וכפי שכתבתי בעבר: כשאין לך מה להגיד, הרבה יותר טוב יהיה אם תספור עד עשר ותנצור אש. זה עדיף על הצבת תיזה תלושה והזויה, וגיבויה בבליל של "עובדות" מבית מדרשם של ילדי כיתה א´. מעבר לכך, אני שוב חוזר על הצעתי - אם אתה
יודע שאתה הולך לכתוב שטות - אל תכתוב אותה. ולשאלתך: היום, או למעשה בימים האחרונים, התבשרנו (בלי מרכאות) שלנשיא בוש ישנה תוכנית "חדשנית" - מדינה פלשתינאית, שבירתה מזרח ירושלים. יחד עם זאת, אותו בוש בנאומו אתמול, שיבח את יאסר ערפאת על מאמציו לדכא הפגנות כנגד הקואליציה. במילים אחרות - פרט לישראל, אין עוד אף אחד בעולם שחושב שישראל צריכה להשאר כובשת. מכיוון שאני,
להבדיל מאחרים, לא נתפס לתיאוריות הזויות, ולא חושב שאנחנו מלכי העולם ומקבלי ההחלטות בו - אני לוקח את 1956 כמודל, ומניח שמה שקרה אז - הוא שיקרה. ולעניין הכנסת - אני לוקח את בגין כמודל לפוליטיקאי ימני טיפוסי ("אף שעל
"
), ואת ביבי כמודל לאמינות הימין (יתנו - יקבלו, לא יתנו - יקבלו
). את המצב היום בשטחים הכבושים אני ממשיל למודל לבנון, ולכן אני לוקח את "ארבע אמהות" כמודל, בעניין הלחץ מלמטה, מהעם. כמובן שלא ברור שכל זה יקרה במכה הראשונה. לא נורא - אני מניח שלאחר "לחץ פיזי מתון" של ארה"ב (ויסלחו לי, שוב, אותם אלה שחושבים שאנחנו שועי העולם), יבין העם לבד איפה מרוחה החמאה - ויסביר לנבחריו (ממש כמו "ארבע אמהות") מה צריך לעשות, ועד כמה מוכנים 5,800,000 תושבי הקו הירוק לממן, להסתכן ולהיהרג על מזבח הזיותיהם התנ"כיות של 200,000 ה"חלוצים" שמעבר לקו זה. לא שאני חושב שתקבל את התרחיש הזה, ולכן לא בכדי המשלתי אותך לאותו אביר קטוע-גפיים במונטי פייטון. אבל חוץ ממך ודומיך, ישנם 116 מנדטים בעם - והם שיקבעו.