אמנות המדיטציה

[בן טל-שחר]

אמנות המדיטציה

אמנם המונח "מדיטציה" מצביע על מגוון דברים רבים ושונים זה מזה, אולם ברבים מהם, המלה "אמנות" בהחלט יכולה להיכלל במונח.

במקרים אלה, אפשר להתחיל ללמוד את זה מ"לשבת ולנסות לעשות X" או משהו כזה, אולם מהר מאד, בד בבד עם ההדרכה המלווה, מתגלה שמדובר בהליך שונה למדי מ"לשבת ולנסות לעשות X".

כבכל אמנות, יש אמנם רבדים של חזרה, תרגול, רוטינה ורכישת מיומנות, אולם כבכל אמנות, אלה הם רק חלקים צרים ומוגבלים ממכלול היצירה.

במקרים רבים, כמדומני ש:
❤ מדיטציה כנה, מרעישה לא פחות מכפי שהיא מרגיעה.
❤ מדיטציה בלתי-כנה, הופכת לסוג כלשהו של תרגיל ריכוז.
❤ מדיטציה מאד-בלתי-כנה, הופכת לסוג כלשהו של שינה או טרנס.

מה בא לכם כרגע לחלוק בהקשר הזה?

מדיטציה איננה הליך סטאטי: [URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/228/179998974[/URL]
מדיטציה נכונה איננה דומה להכאת מסמר עם פטיש: [URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/228/176917723[/URL]
במדיטציה יש יותר מכפי שרבים חושבים: [URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/228/174742255[/URL]

 

[הקוסמת הורודה2]

לי יש משהו לחלוק אז ככה

לי קשה ומפחיד בעבודה דברים חדשים הדברים הישנים הופכים להרגל אולי לא הרגל כייפי אבל הרגל שאוקיי נעשה את זה וזה יחסית עובר חלק דברים חדשים גם כשהם לא מאוד קשים לכשלעצמם מעוררים חרדה וחוסר ביטחון ביטחון לעשות אותם.לפעמים זה גורם לי לעשות אותם בלחץ להתמקד בזמן ובדברים חיצוניים ופחות במעשה עצמו ולא תמיד לדייק בפרטים מה שהביא אותי לחשוב שמדיטציה בעבןדה זה לשקוע בעבודה בלי לשים לב לזמן בלי שהוא יהווה עול או פקטור מלחיץ כן להשקיע ברמת הפרטים והדיוק אבל בזרימה אז ההתמסרות לעבודה והשקיעה בתוכה עד לרמת הפרט היא לא מתוך ייקיות ופולניות חרדה אלא מתוך זרימה פנימית שקטה כזו בלי מימד זמן מוגדר

 

[הקוסמת הורודה2]

אז בעיני מדיטציה היא מודעות גבוהה מצד

אחד לפרטים ולדיוק אולם.... בגלל שהיא מעוגנת ברגע הזה ובתוך החוויה תחושת הזמן מטשטשת. אז זה שילוב של חדות וטשטוש הבנתוש?

 

[בן טל-שחר]

כן, זה יפה

 

[בן טל-שחר]

נהדר.

כך הזמן בעבודה יכול לשמש לתרגול בשביל דברים מועילים שכאלה, שיכולים גם לבצבץ אחר-כך בזמנים אחרים ביממה ולהיות שימושיים גם שם.

 

[ינוקא1]

תיאור יפהפה.

 

[הקוסמת הורודה2]

תודה

אני לא אשים חתול כי מיציתי את התקופה החתולית לכרגע.

 

[מודטחדש]

האם החיים שלך תזזיתיים כמו הכתיבה שלך?

קחי אוויר!!! חכי שנייה. תראי מה שכתבת - 107 מלים בלי פסיק, בלי נקודה. בלי לעצור רגע ולתת לעצמך מעט מנוחה. תחשבי גם על מי שאת אומרת לו את הדברים האלה. צרורות של מכונת ירייה. מי יכול לקלוט את כל זה? תחשבי על זה... קחי בחיים שלך פסק זמן. הכי טוב (-: פעמיים ביום ל-20 דקות...

 

[הקוסמת הורודה]

בן קלט...וגם יוסף

 

[מודטחדש]

כמו שכבר פעם כתבתי

(אולי יותר מפעם). אני לא אוהב חידות וקוואנים. רמזים נסתרים (בייחוד כאלה שמיועדים ל-"התפתחות רוחנית")... אז אני לא קלטתי ואני לא מנסה לקלוט...

 

[ינוקא1]

במיוחד לגבי השורה הראשונה :
&nbsp
❤ מדיטציה כנה, מרעישה לא פחות מכפי שהיא מרגיעה.
&nbsp
אחת ההגדרות שלי למדיטציה היא : "תקשורת עם חלקינו הפנימיים".
&nbsp
ובהתחלה זה מאוד מרעיש.
כי שומעים את הטענות והמענות והקונפליקטים של כל אותם "חלקים פנימיים".
&nbsp
ולכן בתחילת הדרך , לחוות "רעש" תודעתי זה סימן טוב

זה סימן שבאמת האדם מתרגל.
&nbsp
אך עם המשך התרגול נוצרת "הרמוניה" בין החלקים הללו.
האדם לומד כיצד לגשר על הקונפליקטים בין חלקיו הפנימיים.
ואז מגיע גם "שקט" מסוים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[בן טל-שחר]

 

[רועי החושב]

אין שום אמנות מדיטציה

זה רק משהו שקורה לך ואתה יכול לשים אליו לב או לא לשים אליו לב.
אם לא שמת אליו לב הוא חולף כהרף עין. מרגע ששמת אליו לב הוא מתמשך יותר ויותר.
השיטות האלו הן עניין מוזר כי הן לא קשורות בכלל למדיטציה.
כנות לא קשורה בדיוק כי כנות זו תכונה שיכולה להתפתח בכוונה. המדיטציה לא צריכה כנות אבל היא גורמת לכנות, לא כתכונת אופי אלא כחשיפה של הדברים כהווייתם.
אין מדיטציה רועשת ואין מדיטציה שקטה אלא יש חשיבה אקטיבית שיכולה להסיח את תשומת הלב מהמדיטציה שמתרחשת וגם יכולה לא להסיח את תשומת הלב מהמדיטציה שמתרחשת.
אני די משוכנע שמעולם לא היית במדיטציה. זה מעניין כי אתה מורה למה שאתה קורא לו מדיטציה. אולי אתה מגדיר את המילה אחרת אבל אני חושב שאתה לא יודע כל כך על מה אתה מדבר. אולי אתה מלמד שיטות. זה משהו אחר, לא מדיטציה.
ואני לא חושב שמי שלא היה במדיטציה יכול ללמד אותה. אל תיעלב, אתה פשוט לא יודע כי לא היית שם וזה לא עניין של ידע.
רק תשומת לב נכונה למשהו שקורה מאליו ומעולם לא התבוננת בו ולכן אי אפשר להסבירו לך ולא תוכל להסבירו לאחרים לפני שתתפוס אותו.
בעניינים אחרים אפשר ללמוד לפעמים על ידי הוראה, שעוזרת לגבש את המחשבות, אבל אין לך שום מחשבות על מה שמעולם לא שמת לב אליו. אז אין מה לגבש ואתה לא יכול ללמד את זה וגם ללמוד את זה ממישהו לא יעזור לך כי לא תדע להבדיל בין שטויות במיץ לבין אמת.
אז למרות שאני יודע מהי מדיטציה ויכול אפילו ללמד משהו עליה, אני לא מתכוון לעשות זאת כי זה לא מבוסס על חוויה משותפת וזה לא יעזור לאף אחד אם עוד דעה מני רבות תתווסף לדעתו המבולבלת.
ומכיוון שכך אני רק חוזר ואומר- אין שום דבר שיש לעשות, שום תירגול, שום תכונה לפתח ובכלל אין סיכוי לאף אחד להגיע למדיטציה. מדיטציה קורית לך כשאתה נעשה מודע למשהו שקורה מאליו. משהו שלא שמת אליו לב מעולם, שהיה שם כל הזמן, מנצנץ כמו קרן שמש מבעד לעלוות העץ. כשאתה רואה את זה ושם לזה לב ברגע ההתרחשות של זה אז אתה נכנס למדיטציה. כשאתה שם לב לזה- אתה במדיטציה. כשאתה כבר לא שם לב לזה- אתה לא במדיטציה. זה כל התורה כולה בנוגע למדיטציה. זה הדבר הכי פשוט בעולם. אם אין לך תשומת לב לניצוץ הזה לא תיכנס למדיטציה ואין שום דרך שתגיע אליה. הכל מתחיל מתשומת הלב הנכונה למה שכבר קיים ולמה להוסיף על כך שיטות ותכסיסים עקרים. אין שום דרך אל המדיטציה ואי אפשר להעביר אותה למי שעינו לא פקוחה. עדיף לשכוח מכל השיטות והאמונות ולא לחפש אותה כי אתה לא יודע מהי. אתה לא יכול למצוא מה שאינך מזהה אז אין טעם לחפש אותו בכלל.
&nbsp
&nbsp

 

[בן טל-שחר]

נכון, שימת לב לכך, יכולה לגרום לכך להימשך.

 

[מגדלאור1]

רועי החושב - זה היה מהמם!

הדבר הזה שכתבת:
"מדיטציה קורית לך כשאתה נעשה מודע למשהו שקורה מאליו. משהו שלא שמת אליו לב מעולם, שהיה שם כל הזמן, מנצנץ כמו קרן שמש מבעד לעלוות העץ. כשאתה רואה את זה ושם לזה לב ברגע ההתרחשות של זה אז אתה נכנס למדיטציה. כשאתה שם לב לזה- אתה במדיטציה. כשאתה כבר לא שם לב לזה- אתה לא במדיטציה. זה כל התורה כולה בנוגע למדיטציה. זה הדבר הכי פשוט בעולם. אם אין לך תשומת לב לניצוץ הזה לא תיכנס למדיטציה ואין שום דרך שתגיע אליה. הכל מתחיל מתשומת הלב הנכונה למה שכבר קיים..."
איזה יופי!
מה שהגדרת כמשהו המנצץ שנמצא שם כל הזמן -
אפשר לשמוע עוד?
תודה.

 

[רועי החושב]

אפשר

המדיטציה היא העירות.
היא גם ההתעוררות.
והיא גם החירות.
כמו שהחירות היא יחסית לדבר שממנו יש חירות כך המדיטציה היא ביחס לדברים שאין בהם חירות.
כשאתה מודע לכך שאין לך חופש- זוהי מדיטציה.
כשאתה מודע לכך שאתה בשינה- זוהי מדיטציה.
וכשאתה מודע לכך שאתה עייף, עייף, עייף זוהי מדיטציה.
המודעות לדברים הללו היא מודעות לדבר אחד מכיוון שהשינה, העייפות והכבלים הם אחד, הם אותו העניין.
אני לא טוען שריכוז בדברים האלו מביא בהכרח למדיטציה. כי הרי ריכוז אינו מודעות.
ריכוז הוא חיסור המודעות. אפשר להתבונן בריכוז עצמו כעייפות, כבלים ושינה.
אך העיקא בדברי אינו נגד הריכוז. אני רק מציין שריכוז הוא ביטוי של הדבר הזה שיש להיות מודעים אליו והוא השינה, העייפות והכבלים.
יש עוד ביטויים רבים לדבר הזה אך אנו רוצים לדעת מהו הדבר.
הדבר הזה הוא כוח שממנו יוצאים כל מיני מעשים ומחשבות.
אפשר לומר שהוא איזשהו אלמנט שמנהל אותנו.
הוא מוליך אותנו לעבר דיכוי.
ואם אנו מעוניינים להתנגד אליו עלינו להאיר אותו כלומר את מה שאנחנו.
ואני משתמש בביטוי "מה שאנחנו" ולא ב"מי שאנחנו" בגלל שה"אני" הוא כבר בתוך התודעה שמותנית על ידי הדבר הזה.
אז עלינו להאיר אותו, את הרובוט הזה, והוא מנהל אותנו.
אך "אנחנו" כישויות, ממילא לא קיימים מחוץ לתודעה המותנית על ידו.
כך שהדרישה להשתחרר מהרובוט הזה היא דרישה שנולדה מהתודעה המותנית על ידי הרובוט הזה.
ולכן אין תודעה שיכולה להתמודד עם הרובוט הזה.
אך עדיין אנו שמים לב שיש אפשרות להאיר את הרובוט הזה.
וכאשר אנו מאירים את הרובוט הזה קיים שינוי בחיינו.
ולכן אין בעיה להאיר את הרובוט הזה גם מתוך המניע של שינוי.
אנו אוהבים את השינוי כי אנו אוהבים את הגילוי של החדש.
וכשהרובוט לא מואר גילוי החדש נמנע מאיתנו.
כך שלא את עצמנו אנו רוצים לשנות אלא שינוי עצמנו הוא תוצר לוואי של גילוי החדש.
אי אפשר שלא להשתנות כשמגלים את החדש.
מכיוון שאנו מגלים את החדש אין לנו עניין לשמר בכוח את הישן.
ותפקידו של הרובוט הוא רק לשמר את הישן.
ולכן עלינו להראות לרובוט הזה את החוקים שבאמצעותם אפשר לשמר את הישן מבלי לפגוע בגילוי החדש.
הגילוי של החוקים האלו יהיה גילוי החדש.
ואלו חוקי הרוח החופשית. כך הם נקראים בפי כל אולם אף אחד שלא גילה אותם בכוחות עצמו לא יכול לשוות לעצמו חוקים אלו.
הגילוי של החוקים הוא מעשה שנעשה מהמדיטציה.
ולא נלמד מאף אחד אחר.
זה כך כי לא ניתן לחוקק חוקים שכולם ישתחררו באמצעותם.
לכל אחד יש גילוי משל עצמו ומערכת חוקים אחרת לחוקק לעצמו.
כל אחד יכול להיות חוק לעצמו ובשביל להיות חוק לעצמו עליו לחוקק לעצמו ולא לקבל סמכות של אחרים.
סמכות כלשהי אינה מורה לרובוט דבר מלבד להרוס את גילוי החדש.
החוקים הללו הם חוקים שאינם מגיעים מתוך סמכות אלא מתוך הגילוי של הדרך שלך.
ובנקודה זו לא אוסיף עוד כי לכל אחד דרך משלו.

 

[מגדלאור1]

תודה רבה על ההשקעה הנדיבה והתוכן העשיר.

"הדבר הזה הוא כוח שממנו יוצאים כל מיני מעשים ומחשבות.
אפשר לומר שהוא איזשהו אלמנט שמנהל אותנו.
הוא מוליך אותנו לעבר דיכוי.
ואם אנו מעוניינים להתנגד אליו עלינו להאיר אותו כלומר את מה שאנחנו.
ואני משתמש בביטוי "מה שאנחנו" ולא ב"מי שאנחנו" בגלל שה"אני" הוא כבר בתוך התודעה שמותנית על ידי הדבר הזה.
אז עלינו להאיר אותו, את הרובוט הזה, והוא מנהל אותנו.
אך "אנחנו" כישויות, ממילא לא קיימים מחוץ לתודעה המותנית על ידו.
כך שהדרישה להשתחרר מהרובוט הזה היא דרישה שנולדה מהתודעה המותנית על ידי הרובוט הזה.
ולכן אין תודעה שיכולה להתמודד עם הרובוט הזה.
אך עדיין אנו שמים לב שיש אפשרות להאיר את הרובוט הזה."

מה ברא/יצר/הוליד את הרובוט הזה?

 

[זה פשוט]

רק ברגעי עירות רואים שמילים לא יכולות להגיד כלום על כלום

בגלל זה כל התיאוריות והשיטות שמילאו כרסים רבים של ספרים אלפי שנים ב1001 צורות
לא שוות כלום
אבל את זה מבינים רק כשרואים את הכלום הזה (הריק, החלל, השקט, התודעה, וכו' שמות)
לפני שניתן לראות, הפסקה הזו היא כמעט בחזקת חילול קודש, בגלל המאוהבות במילים.
בעצמנו.
&nbsp

 

[רועי החושב]

מילים הן האמצעי ואין אפשרות לא להשתמש בהן אז אין שום סיבה

שלא להשתמש בהן.
אם תשתמשי במילים להגיד שאין צורך במילים אז השתמשת במילים ובכך לא השגת שום דבר מההצהרה הזו וזה מעיד על כך שהיא לא פועלת בחייך.
ולכן אני לא מהחסידים של מנזרי השתקנים. זה נראה לי אבסורד גמור לקיים שתיקה מתוך המסקנה שנוסחה במילים, שאף אחד לא באמת יודע איך הגיעו אליה, שהשתיקה היא המפתח לחכמה. אף אחד לא יודע איך הגיעו לרעיון הזה כי כל מי שיכול לספר על זה פשוט שותק.
אז אין שום סיבה להאמין לשתיקה האבסורדית הזו ובמיוחד אם כל אויל שסוכר פיו לחכם יחשב.
הרעיון שאומר שמילים לא יכולות להביע משהו הוא רעיון שבעצמו מביע משהו אך הוא מוגבל בהבעה מכיוון שהוא רק אוסף של מילים.
הרעיון הזה אינו מביע את הרעיון שראוי שיהיה סמוך אליו אצל כל אדם חופשי ברוחו והוא - שכל מילה היא עולם בפני עצמו ובכל עולם יש עוד עולם וכך אינסוף עולמות קיימים באפשרות המוחלטת שבכל מילה ולכן כל מילה מביעה כל דבר ביחס להקשר המכוון לעולמות הפנימיים שלה וכל דבר ניתן, לפיכך, להבעה באמצעות מילים.
אלא שלאנשים שאינם מוכנים להשקעת תשומת הלב בהקשרים בין המילים אין אפשרות מעשית להביע את הדבר.
ולכן אנשים כאלו צודקים כשהם אומרים שאין אפשרות להביע את הדבר. אין אפשרות אך זוהי אי אפשרות של הכרתם המותנית להיעדר תשומת לב לקשרים בין המילים.
זו תרבות הדיבור הזריז והתכליתי שהתנתה את הכרתם של אנשים כאלו ורק במצבי עירות שבהם הם נינוחים ושלווים מספיק הם נעשים מודעים להקשרים בין המילים.
אולם במצב התודעה הרגיל הם יטענו "אי אפשר להביע את זה במילים". אבל אפשר, אם רק ישתחררו מההתניה שלא לתת תשומת לב להקשרים בין מילים.
ואם יתמידו בתשומת הלב הזו יגלו שהם יכולים להביע במילים ובמילים מדוייקות להפליא.
זה כמו שכר- ככל שתשלם בתשומת לב לקשרים בין מילים תקבל את שכרך ביכולת הבעה של מצבי תודעה גבוהים ונשגבים.
&nbsp

 

[זה פשוט]

נכון. כדי לתקשר שאין חשיבות למילים צריך להשתמש בהן.

הבעיה מתחילה כשאנחנו מאמינים למחשבות שלנו במקום להתייחס אליהן כאמצעי בלבד.
ברגע שאנחנו מאמינים במה שאנו כותבים או חושבים אנחנו עלולים לפספס את מה שקורה