אל תיעלבי
אבל את נשמעת משעממת, ומי שמשעמם לו, שומה שירגיש משועמם וריק אחד גדול. הקדשת כל כך הרבה זמן למיתוג עצמי וניים דרופינג כאילו את באתר היכרויות לסינגלים ולא בפורום זוגיות במשבר. סבבה שאת מידה 27. אני מידה 24. אז מה? זה הופך אותי ליותר טובה? זה אומר שעקפתי אותך? מה אנחנו בגנון? גם לאף אחד לא אכפת מה את שותה. אני לא מתביישת להגיד לאנשים בפרצוף שהסינגל מאלט שעלה להם כמה מאות שקלים הוא מבחינתי בטעם של דלק 98 אוקטן. גם לא אוהבת אנטריקוט, לא נוגעת בפירות ים, ולא מתקרבת למקומות כמו יועזר בר יין ממטר, כי אני מבשלת בבית, דברים פשוטים לי ולבעלי, ששנינו אוהבים, וממלאים לנו את הלב. היום למשל הוא עושה לי פירה. לא נולד הקלמארי שישתווה לפירה הזה. השאלה, סטוליצניה יקירתי, היא מי את באמת, מתחת למותגים, מתחת לאיצטלה הפסאודו-בורגנית שאת משדרת לעולם, מתחת לפוזה של כוסית העל הנשואה באושר, שלא לומר MILF. מי את באמת? מה את אוהבת באמת? כי לא יכול להיות שאת באמת *אוהבת* את כל הדברים שהזכרת (בשר, אלכוהול, חוכמה..) ובכל זאת את מרגישה ריק אחד גדול . זה לא עובד ככה. אני מסכימה עם מי שאמר מעליי שעדותך לגבי "מודעות עצמית גבוהה" היא תמוהה משהו. מי שמודע לעצמו אמור לדעת ולהכיר את ההבדל בין הדברים שמזינים את נפשו, לבין הדברים שהם נחמדים בצורה שטחית בלבד. רמז ארמוז לך: ברוב המקרים מה שמזין את הנפש זה לא יועזר בר יין ולא סטולי עלית, אלא אנשים. אנשים בשר ודם. ושלא אפורש שלא כהלכה. שפחתך הנאמנה היא מיזנטרופית. ת'כלס, אני לא באמת אוהבת אדם. אבל אני אוהבת את המשפחה שלי, את בעלי, את הכלב שלנו ואת הבית שלנו. אני אוהבת את המשפחה המורחבת, ויש לי שניים-שלושה חברי אמת שאני נוצרת מכל וכל. הגעת לפורום זוגיות במשבר, חביבה. זה הזמן להפסיק לדבר על אלכוהול משובח ולהתחיל לדבר על האנשים בחייך.