אמור לי מי חברייך

[האגס 1]

אבל אלה מקרים שונים לגמרי

משום שבמקרה הזה, שולחת ה-SMS (נוח יותר, אולי, לקרוא לה "המבריזה" או משהו כזה) ידעה ששביטול שלה יש משהו לא הוגן, וכמו שכתבה רגליים קרות למטה היא שיערה שלא כדאי דווקא להתקשר, כך שדרך התקשרות זו לא נבחרה במקרה. זה שונה מלקבוע בתום לב בדרך הכתב.

 

[רגליים קרות]

אין לי בעיה עם התקשרות בכתב, באופן

כללי. גם אני מעדיפה אותה לעיתים. כנראה שהיא ידעה שאם היא תתקשר בשעה בה שלחה את ה-SMS, לא הייתי עונה לה כלל...

 

[האגס 1]

זה לא את - זה היא

ככה לא מתייחסים לחברים. זה נורמלי לגמרי לקבוע לפני הרגע האחרון, ולא לרצות להיות תלוי במישהו עד הרגע האחרון. ההתנהגות שלה מראה על חד-צדדיות ועל כך שהיא לא רואה אחרים ממטר. אולי זה גם מראה שהיא רואה אותך בתור מובן מאיליו. עם אנשים כאלה צריך להגדיר שעות באופן מדויק, אבל מכיוון שאת כבר וידאת לפני שנפגשתן את השעה (אגב, תארי לך שלא היית עושה את זה...) מה שעוד אפשר לעשות עם אנשים כאלה זה להגיד להם שהשעה שקבעתן זאת השעה היחידה שבה את יכולה ושאת לא יכולה לפני או אחרי. צריך לגרום להם להתאים את עצמם אליך ולא ההיפך. מעניין שדווקא בימים האחרונים חשבתי על התנסות דומה שהיתה לי בזמן האחרון.

 

[אטיוד5]

מובן מאליו זה טוב

למשל, לי מובן מאליו שאם אבוא לבקר אותך מחר ב-3 בלילה, עם או בלי הודעה מוקדמת, אתה לא תאהב את זה. אז טוב שזה מובן לי מאליו. גם מובן מאליו שאם אזדחל לאשתי באותה שעה היא כן תאהב את זה. אז זה טוב שזה מובן מאליו. בכלל "מובן מאליו" זה מצוין. זה מראה על קירבה שלא תלויה בדבר. אני לא אוהב את הביטוי מובן מאליו בקונוטציה השלילית שמתלווה אליו בשנים האחרונות.

 

[רגליים קרות]

אבל במקרה הזה אנחנו ממש לא

ביחסי קירבה שלא תלויה בדבר.

 

[אטיוד5]

אז ...

או שהיא חושבת שכן או שהיא לא חושבת בכלל

 

[מוּסקט]

גם מזלזלת

וגם חסרת התחשבות. אני נוהגת עם אנשים כאלה (יש כמה מועדים לפורענות בכל מקום) להגיד משהו כמו - אם עד שעה X אני לא שומעת ממך, מבחינתי הפגישה מבוטלת. באופן זה אני לוקחת בחזרה לידי את השליטה על הזמן שלי. ובאופן יותר ספציפי לזו - שכנראה שכחה ממך, מה לעשות... הייתי מבטלת כבר בארבע בטלפון המוודא. היא רצתה לראות אותך? שתתאמץ.

 

[צימעס]

כמובן שלא קראתי את מוסקט קודם ../images/Emo3.gif

 

[רגליים קרות]

אז זהו, שנורא רציתי לבטל כבר ב- 4

אבל אז חשבתי שאולי אני קצת יותר מדי מחמירה, וזה מה שקרה. צדיק ורע לו...

 

[החטא והשופטת]

לפני שאני מצטרפת לעליהום...

שאלת אותה מה קרה? אולי באמת קרה משהו? זו פרקטיקה מוכרת ביחסים בינכן, או שזאת הפעם הראשונה שלה? לפני שאת מבררת איתנו, אני היית מנסה לברר איתה.

 

[רגליים קרות]

לא שאלתי אותה כי לא דיברתי איתה

היא כל כך עצבנה אותי שלא מתחשק לי בכלל לדבר איתה. בעלי הזכיר לי שהיא כבר עשתה לי פעם משהו דומה, לפני כשנתיים. ואנחנו נפגשות רק פעמיים בשנה, בערך. אני יודעת שמצידי, אני כל כך נזהרת לא להבריז ולא להקל ראש בדברים שנקבעו עם אחרים - שזה פשוט מרתיח אותי התנהגות כזו.

 

[צימעס]

לפעמים

אני רוצה לקבוע ככה - "אני מתה להפגש, אבל לא בטוחה שישאר לי כח בסוף היום, אם זה מתאים לך, נשאיר את זה בסימן שאלה, ואני אתקשר ברגע האחרון". אבל זה רק אם מתאים לפרטנר לקבוע קביעה כזאת. כמו שהיא עשתה את זה - נשמע כאילו היא רוצה, אבל אין לה כח, אבל גם אין לה אומץ להגיד שאין לה כח ולא מתאים לה. מזלזל? לא יודעת. עדיף שהיא תלמד להתנהג אחרת? כן. זה בידיים שלך? לא. לעתיד? את זקוקה להתרעה של 3 שעות? תקבעי אתה ש "אם את לא מתקשרת עד 6, אני מניחה שלא מתאים לך, וניפגש בהזדמנות אחרת". דוגרי. ובלי מקום לבערך ולאולי.

 

[רגליים קרות]

הקטע הוא

שההתרעה של 3 שעות, שכנראה אני נזקקת אף ליותר, היא לא מסיבות פרקטיות. לא היתה לי שום תכנית אחרת שדחיתי בשל הפגישה, לא הזמנתי בייביסיטר, מונית או טוקסידו. סתם אני אוהבת לשלוט על הזמן שלי. ואני שמחה שאתם חושבים כמוני.

 

[צימעס]

אבל זכותך!

גם אם זה היה הכי לא שפוי שבעולם (וזה לא).

 

[רגליים קרות]

אולי אשלח לה את השרשור במייל

או ב- SMS

 

[רגליים קרות]

ובסוף, בתור נקמה...

הלכתי עם רקוט לסרט המזעזע הזה. ברחנו בהפסקה (פעם ראשונה שזה קורה לי!)

 

[רקוט קרומפלי]

אבל למה לנקום בי???!!

 

[רגליים קרות]

זו היתה חצי נקמה, מראש, על

ה*חצי-הברזה היום. *או שליש או רבע או אולי בכלל לא

 

[החטא והשופטת]

סרט רבים - חצי נקמה.

 

[רקוט קרומפלי]

../images/Emo6.gif

זהו, שבכלל לא היו שם רבים. ולא רק בסרט הזה. זה היה מאוד מוזר - יום חמישי בלילה, והקומפלקס כמעט נטוש. קרה משהו? איפה כולם?