קוניטו, לא מקובל עליי זה לא אומר שאני רוצה
לנהל משהו, ואני כן מודעת לעניין שיש חיים אחרים ומכבדת ומקסימום לא אכנס לבית כנסת כזה אם אהיה בסביבה אבל ראשית לא חייבת לקבל את הדרך ומותר לי להביע את מחשבתי (במקום כזה למשל), שנית, אני לא הולכת לשנות,אילו רציתי-הייתי עושה צעדים כמו לפרסם ולשלוח מכתב לאותו ביה"כ או איך שנקרא בפיהם, הייתי פעילה היכן שהוא אבל אני לא וכל עוד זה לא מפריע או פוגע בי, אני מביעה כאן דיעה ואומרת שוב שההגיון שלי, ואולי גם של יהודי ודתי בפרט, יודע שבית כנסת הוא בית תפילה והמטרה היא להגיע אליו-להתפלל!!!! ולהתייחד (רוחנית כמובן) עם אלוקים (למאמינים בדת...), בית כנסת, מקום קדוש. כשאדם דתי מתפלל-צריך להיות מרוכז בתפילה ולא בענייני סקס וכאשר אתה מביט לרגע הצידה, רואה תמונה ארוטית של זוג גברים, או- גבר ואישה ולראווה סלסלות קונדומים, זה מסיט את המחשבה או לפחות עלול. המסר שמעביר בית הכנסת-"כאן שעורי סקס ופתרון למניעת מחלות ועל הדרך אפשר להתפלל קצת", כמו פרסומת לאמצעי מניעה שלא במקום הנכון. אם זה ההגיון, אפשר להכניס לכתות יא' יב' של תלמידים מתבגרים גם כן סלסלות סקס בכניסה לכתה כדי שתלמידים ישמרו מאיידס ובנות מלהיכנס להריון... גם אם יש שעורי חברה, זו פינה במערכת ולא השמת דגש כי המטרה הינה ללמוד כפי שהמטרה להיות בבית כנסת היא להתפלל. אם כל אחד יתחיל לשנות כראות עיניו מחר יהיה הגיוני לי להגיע בצורה מוזרה לבית כנסת כמו, חזיה ותחתונים כדי להראות ביכול את יצירת הבורא, בא לי, זה המסר שאני רוצה להעביר כי ,כך אני רואה את הדברים", המסר יהיה, להרגיל אנשים לא להתרגש מאנשים חצי ערומים. אז יש חוקים, יש הגיון ואי אפשר לשנות בכוח רק כדי להיות "אין". ולא כל הדתיים טובים בעיניי, ויש דפקטים בחברה הישראלית שצריך לעבוד עליהם ולא הכל מושלם. אגב, כתבתי כבר שאני לא דתית אבל חיה בבית עם בן דתי ומכבדת את דרכו וגם, יש ועוד איך גם חילוניים המנסים לשלוט ודווקא מכירה כאלה שהם שונאי דתיים שנאת "מוות" אם אפשר לבטא (חברים שלי...) ועל לא כלום. רואים דתי נחרדים. אז לא בהכל החברה הדתית אשמה, מה אתה אומר קוניטו על הדיירים מרמת אביב (המכונים צפונבונים) שהתנגדו לרכישת בתים ע"י חרדים ובוודאי על ידי אתיופים? מה דעתך על חברים שלי אשכנזים פולני וגרמניה שלא סובלים ספרדים והם חילוניים גמורים? מה אתה אומר על הנהג שדרס את החרדי בירושלים במכוון וברח? אז בכל חברה יכול להיות נגע, אי אפשר להכליל. יש חרדים עם עשרה ילדים ואוכלים ע"ח המדינה ולא עושים כלום ולא צבא וכו' ויש שעובדים קשה למחייתם ומוסיפים לתרום כפי שיש חילוניים שמשחקים משותקים מתאונה, מבקשי סעד כי הם פדלאות ויש שקורעים תחת נטל ובעיקר לשמור על כבודם...אי אפשר להכליל ויש אנשים חכמים ממציאי חוק והגיון וחוסר הגיון בכל חוק בלי קשר לדת או לחילוניות. יום טוב,
זה קשור אך ורק אליו. זה שלו, לגמרי. וזה יקרין החוצה, יתבטא תמיד ובכל מצב. רואים את זה, מריחים כמו ריח של צואה הנדבק הרבהההה לאחר שדורכים עליו. ומרחוק. לא משנה עם מי ולא משנה באיזה הקשר. כאשר אדם טוב, במהותו, כאשר יש בו נדיבות וטוב לב- בשעת כעס, בשעת כאב, בשעה שהכל סוער, רע ונורא.. גם אז, תמיד, תמיד זה מוקרן החוצה מתוך הלב. ותדוה על אנשים כמוך, באמת. תודה שאתה קיים מפני שזה רק מחזק את האהבה והערכים החיוביים והנכונים. רק מחזק להפיץ עוד טוב לב ולהאמין בבני האדם, להאמין בחיוך, להמשיך ולהמשיך ולהמשיך בדרך.