אמא מגוננת מידי

[מילי1991]

אמא מגוננת מידי

שלום רב,
אני בת 25 אוטוטו, רווקה ודתיה
עברתי הרבה בחיים..עם עצמי.. וגם משבר נפשי קשה ב6 השנים האחרונות
אני בת יחידה לאם חד הורית מה שאומר שהיא מאד מאד מגוננת עליי, אולי יותר מידי
מפחדת עליי שמישהו יפגע בי או אנערף מה..
אני אשקרה הגעתי למצב שאני חוששת להכיר, כי אני מדמיינת בראש מראש כבר את העימות איתה (היו לי הרבה ..על אלף ואחת דברים)
היא רוצה שאני אמצא בחור דתי, חנון, שיעשה כל מה שאני אומרת לו
שזה נחמד והכל אבל...לא תמיד הנתונים האלה הם מה שגורמים לי (גם) לרצות את הבנאדם שעומד מולי, כי יש קריטריונים נוספים
אני יודעת שאני כבר צריכה להתחיל לצאת ולנהל מערכת יחסים..למרות שכנראה מעדיפה להכיר בשידוך
אני רוצה כבר את הזוגיות/חיי נישואין היציבים שלי..מייחלת לכך ומתפללת בכל ליילה
אני פשוט מוצאת את עצמי לפעמים חסרת-כוחות-למלחמה..מולה

 

[ga26]

אמך רוצה בטובתך אבל גם את מבינה שהעימות חייב להתרחש

לכולנו המרד הזה קורה במוקדם או במאוחר.
עדיף.לך לחפש בחור שמתאים לקריטריונים שלך ולא של אמך כי עם כל הכבוד את תתחתני איתו ולא היא.
אני מבין את הקושי אבל לטובת עצמך את חייבת את זה.
בהצלחה

 

[TotalCommnader]

ועכשיו תהי כנה: את בטוחה שלא נוח לך להלביש את החששות שלך מז

וגיות על אמא שלך?

חיפוש וקיום זוגיות הוא לחץ לא פשוט. יכול להיות שקל לך יותר להגיד "בטח אמא תקשה עלי" - ובינתיים את לא צריכה להתמודד עם חיפוש, עם זוגיות ועם אמא? אולי בגלל אותו משבר שעברת?

שימי לב שאת עייפה ממלחמה שמעולם לא התרחשה ואת חוששת שאולי תתרחש.

המלך ג'ורג' ויתר כל הכתר כדי להינשא לאהובתו הגרושה. אני בטוח ש"אמא, אלה החיים שלי. אני צריכה לצאת איתו והוא מוצא חן בעיני" הרבה יותר קל מזה

 

[cosmo15]

איזו תגובה אטומה

מתאפקת לא להוסיף יותר מזה.

 

[puma141]

^^^זה מרטין.

 

[tzachy]

"כבד את אביך..." + "על כן יעזוב.." + "ואל אישך.."

ראשית, כחילוני ("חילוני מאמין") אני מעריך אותך כדתיה. אני מעריך את החשיבות שאתם (בהכללה) נותנים למוסד המשפחה והזוגיות. אני רואה בזה לא מעט מודל חיקוי (עבורי לפחות, בתחום הזה).
שנית, אם נלך לפי התורה אז לפני הכל, עשרת הדיברות (דברי השם, לא אדם (אדם חשוב ככל שיהיה)): "כבד את אביך ואת אימך".
את לא חייבת להסכים איתה, אבל כן לתת לה את הכבוד. למשל אם את חושבת אחרת ממנה נסי, בסבלנות, להסביר למה את חושבת אחרת. אולי תצליחי לשכנע אותה.
באיזשהו שלב, אדם אמור "לעזוב את הקן" ככתוב:"על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד".
לעניות דעתי את לא חייבת ציטוט "להתחיל לצאת ולנהל מערכת יחסים", את כן צריכה לנסות למצוא בן-זוג מתאים (וזה לא אותו הדבר...) כמו שכתבת "נישואין יציבים" לשם את צריכה לדעתי לחתור.
לגבי ה"דרישה" של אימך שהבחור יעשה כל מה שאת מבקשת ממנו - על-פניו זה מנוגד קצת לכתוב בתורה "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך"... אבל אני לא מתווכח עם הניסיון של אימך. ייתכן שהיא חושבת שזה הגבר שעשוי להתאים לך יותר, או שזה מה שהיא היתה רוצה לראות בבן-זוג(?).
כמו שנאמר מעלי, את חייבת להקשיב לקול הפנימי (אינטואיציה) שלך, כי את צריכה להיות עם הגבר שלך "24/7" ולא אחרים.

ובצד הפרקטי - נסי להגדיל ההזדמנויות להכיר (מסגרות חברתיות - לימוד, חוגים, תחביבים וכד') וגם שידוך זו אפשרות. בהצלחה

 

[דביאן]

מה זה אומר חילוני מאמין?

 

[tzachy]

אפנה אותך למאמר/פוסט (די ארוך) שכתבתי ב2011

אם יש לך זמן, סבלנות ועניין לקרוא אותו,
הנה הוא, כותרתו "לא חילוני ולא דתי" (נמצא בבלוג שלי (בישראבלוג)).

 

[דביאן]

התחלתי לקרוא

באופן כללי יש לך מחסור בידע ובפרט בעיה עם הבנת המושג של התורה שבעל פה (שגורמת לך לטעות גם בהבנת התורה שבכתב). הבעיה המרכזית היא שאתה צריך להבין שיהדות ותורה לומדים מרב ולא מפילוסופים או מדענים, וגם לא לבד בעצמך. תורה זה לא כמו שאר החוכמות.
כל התורה שבעל פה הגיעה ממשה שקיבל אותה בהר סיני. מפה אתה צריך להתחיל. אם אין את נקודת ההתחלה הזאת כל ההמשך עקום ומוטעה.

 

[tzachy]

על זה יאמר "איש באמונתו יחיה"

בהחלט חסר לי ידע, אבל אני משתדל להפעיל הגיון.
אני רואה דברים בחברה הדתית שלטעמי לא מתיישבים עם דברי התורה (שבכתב) ועם מה שכתוב בה, לפחות להבנתי.
אינני נגד פרשנות של התורה שבכתב. אני רק טוען שהפרשנות צריכה להעשות בכל דור ודור לפי ההבנה והידע העדכניים (למשל מדע, טכנולוגיה ועוד - ראה, כדוגמית, הסתירה (לטעמי) במעלית שבת ושעון שבת),
לא על-סמך פרשנות חז"ל שחכמים ככל שהיו (ואכן היו) חיו בתקופה אחרת וידע אחר.
יש גישה (גישה קראית) שמאמינה רק בתורה שבכתב (כבר היה לי כאן 'דיון' קצרצר בנושא), כך שאינני היחיד שמחזיק בדעה זו... אני יותר מתחבר לגישה הנ"ל, למרות שאינני קראי. שמעתי על הגישה הקראית רק במקרה.

 

[דביאן]

נאמר בחבקוק: צדיק באמונתו יחיה

מה שאני מנסה להגיד זה שהתורה שבעל פה מקורה בשמיים ולא באנשים, לכן זה לא כמו שאר התחומים.
בכל דור פוסקים הלכות חדשות לפי התורה המקורית ולפי חז"ל. בגלל ירידת הדורות אין אף אחד שיכול לחלוק על חכמי הדורות הקודמים, ורק על סמך הפסיקות שלהם אפשר לפסוק היום בדברים חדשים. כדי להיות פוסק ולהבין איך הם הגיעו לפסיקות אתה צריך ללמוד כמה עשרות שנים תורה כל יום ולדעת את כל התורה שבכתב, התורה שבעל פה, המפרשים של התורה שבעל פה, ואת השתלשלות הפסיקה מהגמרא עד לשולחן ערוך דרך ארבעה טורים ובית יוסף.
וגם מי שלומד 40 שנה כל יום, וזה בתנאי כמובן ששומר את כל המצוות, רק אחד מאלף מגיע להוראה.

 

[tzachy]

מה פירוש "ירידת הדורות"?

יש טענה שמוח האדם הולך וקטן מתקופת האבן ועד ימינו.
מנגד, אין מה להשוות את הידע בנושאים כמו: מדעים, רפואה ועוד למה שהיה קיים בתקופת האבן מול ימינו.
כמו בחוק מור, יש הטוענים שכמות הידע האנושי גדלה באופן מעריכי.
וגם יש את אפקט פלין שמראה שהIQ עולה עם הדורות (ואני לא טוען ש-IQ הוא חזות הכל. יש גם מוסר וערכים אנושיים חשובים לא פחות, לעיתים יותר).

אני אשאל שאלה מתריסה (לצורך הדיון הפורה. לא חלילה מתוך קנטרנות. רק לצורך הבהרה, גם אם יש לי ביקורת מסויימת או דיעה שונה, אינני באופן גורף נגד הדת. להיפך אני מעריך מרכיבים מסויימים בה):

ראשית: אם היית רוצה להתייעץ בנושא רפואי כלשהו: האם היית נעזר ברופא בן ימינו או ברופא שיש לו רק את הידע מלפני כך וכך מאות שנים?
שנית: גם אם נניח היית מתייעץ עם רופא בן ימינו והוא היה נותן לך עיצה מסויימת, ייתכן שרופא אחר היה נותן חוות דעת אחרת (זה לא בדיוק מדע מדוייק כמו מתמטיקה).
שלישית: הזכרתי מתמטיקה. מובן שהדברים שונים, אבל זה שפלוני למשל הוא פרופסור למתמטיקה, לא הופך אותו בהכרח לצודק בכל מצב. סביר מאוד שהוא יהיה צודק ברוב המצבים, אבל אם יבוא, כמשל, נער שיוכיח טענה מתמטית מסויימת שסותרת את טענתו של הפרופסור לעיל, הנער יהיה זה שצודק. כלומר לחוכמה אין בעלות. יש שיותר חכמים ויש פחות, אבל התואר כלשעצמו הוא לא הכל. אם נאחזים רק בטענה שX חכם יותר מ-Y עלולים לפספס אמיתות (גם אם ברוב המקרים באמת ייתכן ש-X בעל יותר חוכמה/ידע מאשר Y, לכן גם אינני פוסל באופן גורף דברי חז"ל).

יצא לי בזמנו לשוחח עם אדם דתי בנוגע לעניין הבשר בחלב (כבר אינני זוכר, אבל נדמה לי שהוא כבר היה עם הסכמה של רב, אז). העלתי בפניו את טיעוני והוא את ההסברים שהוא למד. למען האמת, אמנם הבנתי, אבל לא בהכרח השתכנעתי.

אני טוען שבדת יש דברים מאוד נכונים (למשל עשרת הדיברות), אבל ההתרחקות מהבסיס, דבר שקורה לפעמים, היא גם בעיה לטעמי.

ייתכן למשל שבנושא בשר בחלב, שוכחים טעם מוסרי שיש במצווה. למשל ייתכן שאסור לנצל את הטבע יותר מידי? (גם לקטול את הגדי וגם לגזול את החלב שיועד לו? (משהו כמו "הרצחת וגם ירשת?")) או טעם מוסרי אחר (שמעתי גם טיעון שאולי "חלב" הוא בכלל שומן האם(?) שאז זה מתקשר לעניין הגזל הכפול לעיל). הטעם יכול להיות חשוב, כי אז העניין הוא מוסרי ואולי פחות טכני של בשר-חלב(?)

 

[דביאן]

ירידת הדורות?

זאת תופעה שבה ככל שהדורות מתקדמים יש ירידה באיכות הכללית ובפרט בהשגות הרוחניות.
התשובה לשאלות ששאלת היא פשוטה. אתה מנסה להבין את ההלכות בהגיון ובמחקרים, אבל כמו שהסברתי התורה היא לא כמו תחומי המדעים. השאלה היא לא אם ההלכות הגיוניות או מועילות, מה שמעניין זה רק אם זה אמת. אם זה אמת חייבים לקיים. אם לא, לא צריך.

 

[tzachy]

אמת והגיון

אני טוען שבכל דבר יש הגיון (גם אם יש לכאורה "חוסר הגיון" (כאוס?) זה, למרבה האירוניה, גם סוג של היגיון...),
לא תמיד אנחנו, בני האדם, יודעים מהו ההגיון וברור גם שיש גבולות ליכולת השיכלית/חישובית שלנו, אבל זה לא אומר שההגיון לא קיים (בהרבה מקרים הוא קיים).

אם נוותר על ההגיון שלנו, אנחנו עלולים להיסחף -חלילה- למקומות בעיתיים.
לתפיסתי החברה האנושית צריכה להתנהל עם שילוב של מוסר והגיון, שניהם חשובים.
למרות שאתה מציג גישה שטוענת שהמדע שונה מהדת (וברור שיש בהם שוני), אני דווקא שומע לעיתים רבנים שמבססים את טענותיהם על גילויים מדעיים, אז הטיעון כאן הוא קצת "חרב פיפיות".
אם בכל זאת נדבר על מדע ומדענים (למרות שכמו שציינתי לעיל, העיקר לדעתי הם הדברים (נכונים או לא) ופחות מי אמר אותם), אז נזכרתי באמירותיו של אלברט איינשטיין:
"דת ללא מדע היא עיוורת, מדע ללא דת הוא צולע"
ומצאתי כרגע עוד אחת חשובה: "אמונה חסרת ביקורת כלפי סמכות היא האויב הגדול ביותר של האמת"

 

[דביאן]

הגיון זה חשוב

רוב הגמרא זה קושיות ותרוצים, הדיונים נעשים בצורה שכלתנית. אבל הכל לפי חז"ל ולפי הכללים שבהם התורה נדרשת, או לפי הלכות שניתנו בסיני.
&nbsp
לגבי הציטוט של איינשטיין, יש כאלה שמסתמכים רק על אמונת חכמים (אמונה שנובעת מהמסירה של האמת מדור לדור) ולא מחפשים להוכיח בצורה מדעית, ויש כאלה שמנסים להביא הוכחות. מי שמסתמך על אמונת חכמים אי אפשר לערער את האמונה שלו.
&nbsp
ברגע שרבנים מנסים לבסס את טענותיהם על גילויים מדעיים הם נכנסים לתחום שהם לא מומחים בו, והחסרון הוא שהם יכולים לטעות. היתרון הוא שהם יכולים לשכנע את מי שמחפש הוכחות מדעיות ולא רוצה להסתמך על אמונת חכמים.

 

[tzachy]

הוא שכתבתי "איש באמונתו יחיה" (וצדקת שהמקור הוא "צדיק" וגו')

אני לא מנסה לשכנע מישהו לסטות מאמונתו. לעולם לא ניסיתי למשל (וגם אין כוונה בעתיד) לשכנע מישהו דתי לסטות ממנהגי בשר וחלב שהוא נוהג בהם. יחד עם זאת יש לי תפיסה משלי לדברים (ואני שמח שיש (אמנם מיעוט, בחלק מהדברים) שחושבים בצורה דומה).

אם אדם לא מאמין בכוח עליון אז כמו שאומרים "אין לו אלוהים" ואז אולי יהיה קשה לשכנע אותו בצידקת מצווה כלשהי.

אבי שהיה אדם חילוני שגדל בבית חילוני, חינך אותי מגיל צעיר לחשוב שיש ציטוט "כוח עליון" (וכך אני מאמין גם כיום). נהגנו, למשל, גם לעשות קידוש ביום שישי בערב (למרות שכאמור לא באנו מרקע דתי).

אצלי, בתפיסתי את הנושא, יש חלוקה כמו של "דאורייתא" ו"דרבנן". מה שמצווה מהתורה שבכתב הוא מה שאני תופס כדברי השם. לגבי התושב"ע יש בינינו אי-הסכמה (וכאמור זו אמונתך וזה בסדר גמור).

אני גם לא טוען שמה שקובעים בני האדם הוא לא ראוי. ברוב המקרים הוא ראוי, אבל בני אדם, כמו שציינתי לעיל, חכמים ככל שיהיו, הם רק בני אדם. הזמנים משתנים, המציאות משתנה. איך כמדומני אמר פעם אלוף בצה"ל? "לאף אחד אין מונופול על החוכמה" (הכוונה לבני האדם).

אולי באמת חכמי הדור (אלו שקובעים הלכות (ואולי באופן יותר רחב ובמצב אוטופי, גם מחוקקים)) צריכים להיות בקיאים בהרבה מתחומי הידע האנושיים (והם (התחומים) רבים). אנשים מסוגו של פרופ' לייבוביץ' ז"ל (למרות שהוא מוזכר בעיקר בגלל הדעות שלו כנגד כיבוש יו"ש והתבטאויות שנויות במחלוקת בנושא הזה) הוא דוגמא אפשרית.

 

[דביאן]

זה לא בדיוק אמונה כמו שאתה מתכוון

היהדות לא דורשת להאמין בדבר בלי הוכחה. כל היהדות התחילה מאירוע הר סיני שכל בני ישראל היו שם. אם הם לא היו שם ולא ראו בעצמם, הם לא היו מסכימים לכל המצוות המגבילות (אפילו רק של התורה בלי דרבנן) בדיוק כמו שאתה כיום לא מקבל את זה.
&nbsp
כל היהדות התחילה מרב בדרגת נבואה - משה, שקיבל את התורה בהר סיני ומסר אותה לתלמיד שלו יהושע, שמסר אותה לרבנים הגדולים האחרים. לכן את התורה אפשר לקבל רק מרב. התורה שבכתב נתנה רשות לרבנים להוסיף גדרים למצוות וציוותה לשמוע להם.
&nbsp
בלי התורה שבעל פה אי אפשר לקיים שום מצווה כי כל המצוות כתובות בצורה כללית. כתוב למשל לשמור שבת. איך לשמור ומה לשמור?
כתוב "זכור את יום השבת לקדשו". אם זה רק זכירה בראש אז מי ששומר שבת כבר זוכר. אז למה התורה אומרת לזכור? ואיך בדיוק זוכרים?
כתוב "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" - מה צריך לקשור?
&nbsp
חכמי התורה עוסקים רק בתורה. כשהם רוצים לפסוק לגבי טכנולוגיות חדשות הם שואלים את המומחים לטכנולוגיה איך הדבר פועל, אבל הפסיקה תמיד תהיה לפי התורה.
פרופ' ליבוביץ היה פילוסוף, לא רב.

 

[tzachy]

פרשנות

לגבי הטענה שאי-אפשר, בכל מצב, לקיים מצוות התורה בלי פרשנות עדכנית בכלל אפשר להסכים. אבל יש שמצאו פרשנות. דוגמא לזה היא כאמור הקראות (ע"ע). להבנתי אין הקראים פוסלים פרשנות, אבל הפרשנות מתבססת ישירות על המקרא. לפי הערך הנ"ל במאה השמינית כ40% מהעם היהודי היו קראים, היום הרבה פחות (<1%). זה מראה שאכן זה פחות תפס, אבל זה נושא אחר.

לגבי פרופ' לייבוביץ' אכן גם התעסק בפילוסופיה, אבל לא רק (ע"ע), היה גם פרופסור במדעים שונים וידוע כעורך האינציקלופדיה העברית (דבר שדורש לדעתי ידע נרחב). בנוסף הוא היה אדם דתי שכתב על הנושא, למשל על הרמב"ם (אני מנחש שידיעותיו בנושא הדת היו נרחבות), אבל זו רק דוגמא.

 

[דביאן]

במשך ההסטוריה קמו כתות וזרמים שונים

עם הזמן הזרמים שהיו מנוגדים ליהדות נעלמו (כמו הקראים שכמעט לא קיימים כיום) או הפכו לדת חדשה (כמו הנצרות) ואלה שלא מנוגדים נשארו (כמו החסידויות). במבחן התוצאה רואים שהיהדות המקורית עם התורה שבעל פה היא היחידה שנשארת בתור יהדות.

 

[tzachy]

אפרופו פרשנות..

גם את עניין "מבחן התוצאה" אפשר לפרש בצורות נגדיות.
מצד אחד כמו שכתבת,
מצד שני, מישהו יכול לטעון שאם הכמות היא הקריטריון, אז עובדתית יש יותר מבני הדתות המונותיאסטיות האחרות בעולם מאשר יהודים (במקרה זה אני מניח שקריטריון הכמות לא ישכנע יהודי מאמין (ובצדק)).

מצד אחד, לאו דווקא בהקשר הדתי, יש את מושג חוכמת ההמון (כלומר שיש חוכמה מיצרפית לציבור מספיק רחב, מגוון ועוד). מצד שני, הרוב לא תמיד ובהכרח צודק (אבל כאן זה יותר בהקשר של אמונה ופחות מי צודק).

לריבוי הזרמים, יש, בדומה לניגודיות לעיל, לפחות שתי פנים:
מצד אחד כל אחד/ת יכול למצוא לו קהילה שמתאימה לו/ה.
מצד שני הפירוד הזה הוא מצער. פעם שמעתי בתקשורת שדכנית של חסידות כלשהי שאמרה שהם מחתנים רק מתוך החסידות, כלומר גם אדם חרדי (! שממלא תרי"ג מצוות וכד') לא יכול, לכאורה, להיות בן/ת-זוג, אם הוא לא שייך לחסידות ההיא.
אני חושב שצריך לשאוף לאחדות ומן הסתם לא לפסול גם נישואין בין חרדים לחילונים (וכד'), כל עוד זה בהסכמה הדדית ושמוצאים את העמק השווה.

למשל אם אכיר בת-זוג פוטנציאלית שהיא דתיה (וכבר היו לי בעברי כמה דייטים עם בחורות דתיות שידעו שאני לא בא מרקע דתי) ונחליט שנינו שזה מתאים בשאר המובנים, אני מאמין שנוכל לגשר על הפערים. אין לי בעיה להקפיד על הלכות כשרות כפי שהיא תבקש (אם תבקש) ואני מאמין שגם בנושא שבת נסתדר. אני לא אומר שזה פשוט, אבל גם לא צריך לדעתי לפסול מראש (כל זוג הוא מקרה מיוחד).