לינוקא , אכן , זה מה שחשוב.
יש ביהדות כלל מאוד יפה :
"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".
כלומר -
יתכן שקיימת אמת מוחלטת איפושהו הנסתרת מעיננו.
יתכן גם כן שהדיין טועה בדין , כי קיימים נתונים או שאבדו , שאינם בידינו.
יתכן שאם היה עומד כאן הדיין הדגול פלוני אלמוני , היה אומר את ההיפך.
אבל כשהדיין בא לפסוק דין , הוא לא צריך להתחשב באף אחד מכל אלו.
אין לו אלא "מה שעיניו רואות".
וזהו.
הוא צריך לסמוך על עצמו ועל הבנתו.
גם אם הבנתו איננה מגיעה לאמת המוחלטת , עצם זה שהוא בסיטואציה הזו , זה אומר שהוא האדם הנכון לשפוט לפי הבנתו הקטנה.
כך גם כאן - אולי בודהה הגדול אומר אחרת , אבל בודהה לא כאן כרגע , ומה שנמצא כאן עבורי זה אני והבנתי הקטנה.
לכן עבורי מה שחשוב זה רק מה שינוקא אומר.
"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".