אלימות? בפרק ב'

NuIa

New member


 

רגשי1

New member
קשה להסביר פה

אני לא תלויה בו כלכלית, אנחנו לא מתנהלים כזוג מבחינה כספית, יש הפרדה מלאה בתחום הזה.
פה תיארתי את הצדדים הרעים (לא את כולם) אבל לא את התמונה המלאה.
 

chili3

New member
רק שרוב המגיבים בשרשור הזה כלל לא מהפורום

והגיעו לכאן מהראשי
תגובות גועליות בהחלט
אבל לא מעידים כלל על חברי הפורום
 

רגשי1

New member
אלימות? בפרק ב'

אז אנחנו כמה שנים בפרק ב עם י3 ילדים, אחד שלי הצעיר ביותר, ושניים מתבגרים שלו, שאחד מהם גר איתנו .
לבעלי הרבה תכונות טובות וכמה פחות...אחת מהן היא השתלטנות שלו והמזג המ אוד עצבני שלו. כשמשהו לא לרוחו הוא צורח, מקלל, וגולש ל"מחמאות" אישיות עלי , לא חשוב לו מי מהילדים שומע.
הקללות הכי גרועות שאפשר, עם הבטחות "אני כבר אראה לך מה זה," את תצטערי מאוד, אני אעיף אותך ממני, וברגעיו הטובים הוא גם דוחף אותי. אח"כ הוא דורש ממני שאתנצל ונותן לי צ'אנס נוסף. כל זה בערך אחת לחודש ברמה כזו או אחרת...בכל הזדמנות הוא מאיים שיעזוב אותי כי אני הדבר הכי גרוע שקרה לו בחיים. הוא לא מתנצל לעולם.
הוא טוען שאני לא אוהבת אותו לכן לא מפריע לי שהוא מתעצבן כל כך.
אציין שאני מאוד אוהבת אותו אבל שונאת את ההתנהגות שלו.
אני רוצה לשים לזה סוף גם אם זה במחיר של לקום וללכת כי אני לא רואה סיכוי שהוא מבין שהוא צריך לעשות שינוי, אבל כל פעם אני נשארת באזור ה"נוחות" כי פוחדת להתחיל מחדש.
אני מרגישה אישה מוכה...
רוצה לשמוע דעות
 
את באמת אישה מוכה, את לא צריכה לחטוף מכות

פיזיות בשביל להיות אחת כזו.
קומי וצאי משם, ויפה שעה אחת קודם.
היום זו את, מחר הילד שלך, שזו דמות האב שיש לו בבית ועלול להתנהג כך בהמשך הדרך לבני/בנות זוגו בעתיד.


את לא מפחדת על עצמך ועליו?
 

chili3

New member
כואב לשמוע
לא מגיע לך יחס כזה

לא לך ולא לאף אדם
לא מגיע לילד שלך לגדול בסביבה של פחד !
אם את מרגישה שיש סיכוי שהוא ישתנה, נסי לשכנע אותו לקבל טיפול.
במידה ולא - צאי משם !!!
למה את מפחדת להתחיל מחדש? הרי נשמע שאת כבר במקום רע שממנו אפשר רק לעלות למעלה
 
את באמת אישה מוכה

לא פשוט לצאת משם
הכי טוב שתתחילי ללכת בעצמך לטיפול, על מנת לקבל את הכוחות שאת צריכה כדי לשנות את מערכת היחסים או כדי לעזוב אם לא תצליחי לשנות.
מה שיתן לך את הכח לעשות מעשה הוא הבן שלך - מגיע לו לחיות בבית שטוב בו, מגיע לו לראות את אמא שלו אהובה, מגיע לו לקבל מודל איכותי לחיי זוגיות. אני בטוחה שבתוך תוכו הוא מאוד דואג לך, ואנחנו תמיד רוצים להיות אלה שדואגים לילדים שלנו ולא שהם ידאגו לנו.
יש מרכזים לטיפול באלימות במשפחה שמתמחים בדברים כאלה, או שתמצאי מטפל פרטי שיש לו התמחות בתחום.אל תלכי לפסיכולוג שלא מבין בתחום הזה, זה חשוב.
עדיף בינתיים שלא תגידי לבעלך שאת חושבת שאולי הוא אלים כלפייך. מקסימום את יכולה להגיד לו שאת הולכת לפסיכולוג כדי לפתור עניינים שלך, בלי לדבר על ההקשר של האלימות. מטפל עם התמחות בתחום ייתן לך גם את הכלים לדבר עם בעלך.
 

רגשי1

New member
לא צריכה כוחות לעזוב

בעלי הודיע לי שהוא רוצה שאעזוב ויפה שעה אחת קודם.
 
יכול להיות שזה לא כל כך פשוט

לא בטוח שהוא מתכוון לזה, יכול להיות שזו רק אחת הדרכים שלו להשפיל אותך ולהפעיל עליך כוח
אם אני צודקת, במידה ובאמת תעזבי, ולא תהיי שם יותר כדי שהוא יוכל "לדרוך" עליך, פתאום כל התכונות הנהדרות שלו יצאו בחזרה, פתאום הוא יתקשר אליך ויגיד לך שהוא הבין למה הוא טעה, ושהוא מבטיח לא לחזור על זה שוב, שרק תסלחי לו והכל יהיה בסדר. ויהיה לך מאוד קשה לעמוד כנגד זה, כי את עכשיו במצב רגשי חלש.
הלוואי ואני טועה.
 

רגשי1

New member
אגב..

אמרתי לו לא אחת שהוא נוהג באלימות, זה כמובן מרתיח אותוהוא גם טוען שאני עושה בכוונהדברים שאני יןדעת שיכעיסו אותו
 
את אישה מוכה - לצערי

שלום רב
ההגדרות שלך תואמות אישה מוכה וחשוב שתביני זאת. פרק-ב' הוא מורכב מאין כמוהו, גם אני כזה, וגם מלווה זוגות שכאלו.
חשוב שתלכי לייעוץ, בין אם זו עובדת סוציאלית ברשות בה אתם גרים, או לכל גורם מקצועי אחר. ראשית תביני מה לא בסדר ומה הזכויות שלך,
ואח"כ נסי לשתף את בעלך. בהצלחה
 

mother cat

New member
יקירתי - לקום וללכת!!!

את חווה אלימות. בעיקר מילולית אבל גם פיסית - אם הוא דוחף אותך, מה ההבדל בין זה לבין מכות?

אני חושבת שאת צריכה לקום וללכת. אני לא רואה שהוא פרטנר לשינויים. אני לא חושבת שמעניין אותו להשתנות. ואת צריכה לדאוג לך ולבן שלך. ואם במקרה הוא כן מתעורר ומעוניין לשנות - אפשר לעשות את זה גם ממקום של להיות בנפרד, ואז לראות אם לחזור לביחד. אבל קודם כל - לצאת מהטרור. פעם בחודש צרחות ומריבות ודחיפות כשהבן שלך רואה - זה טרור!
 

יד לאשה

New member
מוזמנת ליצור קשר

על-מנת לתאם פגישה בחינם ולשמוע מה הזכויות שלך ואיך כדאי לך לפעול.
גם אם תחליטי שלא לעזוב, חשוב שתדעי את זכויותייך.

(למען הסר ספק - לא מדובר בפרסום, שכן מעבר ליעוץ הניתן לכל אשה השוקלת להתגרש אנו מטפלים בעיקר בנשים מסורבות גט ועגונות, וגם אז במחיר סימלי)
 

Jen74

New member
גם אם לא היה נוגע בך, מדובר בהתעללות רגשית

ואת כבר נמצאת במעגל של הגדרת "אשה מוכה".
אני כמעט ונפלתי בזוגיות שכזאת, גם כן בפרק ב', עם גרוש בלי ילדים.
לקח לי די הרבה זמן לקלוט שהוא לא באמת אוהב אותי אלא יותר תלוי בי.
מאחר והוא תמיד ידע להגיד את "הדברים הנכונים" כדי לפייס אותי כל פעם אחרי שהשפיל אותי, נשארתי איתו עוד.
כשקמתי והלכתי ממנו הוא נורא נפגע, נעלב והתחנן שאשאר, הציע נישואים, הבטיח יבשות ואוקיינוסים.
חשבתי שאולי הוא באמת אוהב אותי ושרק אני זאת שמרוב תסכול התייאשתי ממנו ומהקשר אבל אחרי מחשבה מעמיקה הבנתי שזאת עוד דרך שלו לשמור עליי לצידו.
גם הצלחתי להבין ולראות את הדברים בעיניים נייטרליות, שהוא בעצם מפחד, חסר בטחון, ילד מפוחד בתוך גוף של גבר שמנצל כל מיני תכונות שלו כדי למשוך אותי לדבש שלו ואז "לעקוץ" אותי.
אחרי שנפרדנו התחלתי שוב לנשום...

כיום אני בערך שנה אחרי אותה פרידה שנמשכה איזה חודש. הבחור ניסה עוד להיות בקשר תקופה לא קצרה בהודעות SMS וטלפונים אחת לכמה שבועות. הבהרתי לו שאני מעדיפה ככה, רחוק ממנו.
תקופה ארוכה עדיין אהבתי אותו מאוד, היינו ביחד כמה שנים טובות, לא שוכחים ולא חותכים דבר כזה כל כך בקלות.
היום אני בעיקר דואגת לו ומרחמת עליו, כי הוא צריך טיפול.

אם הוא משפיל אותך, גורם לך להרגיש מאויימת ועושה עוד את כל זה לילד הילדים, אין מקום לדבר איתו בכלל.
הוא צריך קודם כל לטפל בעצמו, הוא לא יכול את התסכולים שלו והבעיות שלו להוציא על אחרים.
אם לא טוב לך איתו/לצידו, למה להישאר שם במקום הזה?
אם את באמת אוהבת אותו ואכפת לך ממנו ויותר מזה, אם אכפת לך מעצמך ומהילד/ה שלך - תלכי משם!

זה מאוד לא קל, זה אולי אחד הדברים הקשים לעשות בשלב הזה, אבל קודם כל תקחי את עצמך ואת הילד/ה ותלכי.

מרחוק יהיה קצת יותר קל להתמודד איתו.
 

shlang

New member
את כנראה אוהבת את ההתנהגות שלו אליך

זה, עושה לך את זה, אשה עם קצת שכל היתה בורחת מסמרטוטון שכזה אבל לך כנראה אין גם את הקצת הזה
 
למעלה