אלוהים?!

כאב לי לקרוא...../images/Emo12.gif

אני מריגשה כאב עצום לאחר שקראתי את המכתב המרגש והכואב הזה... ואני יודעת שאין מה להשוות את הכאב שלי לשלך!! אני רק רוצה לומר כמה צר לי עלייך ועל כל מה שעברת, על הכאב והעצב... ואם היית לידי היתי מחבקת אותך חיבוק עצום....! הלואי שיכלתי לומר משהו שייחזק אותך, אבל אינני יודעת מה... כמו שהסטודנטית אמרה במידה מסויימת את כן מאמינה בו, משום שאי אפשר לשנוא משהו שלא קיים.... לפעמים גם אני תוהה..על העולם ואלוהים, ואני לא יודעת אם אי פעם למישהו יהיו תשובות. אני חושבת שאת גיבורה, כי עברת דברים קשים וכואבים ואת כאן!, ואת משלימה איתם [כך הבנתי] אני לא יודעת אם זה עוזר, אבל אני שולחת חיבוק חם,
והלואי שתזכי לשלווה ואושר....
 

dolf

New member
אושר....

טוב אז ככה ראיתי המון מראות קשים וחוותי הרבה חוויות לא נעימות אבל מות אדם קרוב ו השחתה של נפש וגוף בגיל כה צעיר זה מזעזע!!! אני לא מתיימר להבין מה עבר עלייך באותם ימים קשים ואני לא חושב שאף אחד יכול להבין מה באמת את מרגישה... אני מקווה באמת שתהיה לך תקופה יותר משמחת ושיהיו לך יותר אור ושמחה. תשנאי את מי שאת רוצה אבל תדעי ששנאה היא רק אוכלת אותך מבפנים היא הורסת את צריכה להירגע מתוקה או שזה רק יעשה אותך יותר כועסת ויותר ממורמרת תרגעי תנסי לשלוט הכאב שלך הוא טבעי את לא צריכה לפחד או להאשים את צריכה לחיות להרים את הראש ולדעת שתהיי בסדר שיבואו ימים יותר טובים ושמה שעברת עבר ומה שאת עוברת יעבור בינתיים תמצאי משהו שמעניין אותך שמשמח אותך ותהיי איתו טוב בכול אופן המכתב שלך הביא המון דמעות לאנשים וכולם פשוט המומים מהכול בתקווה לימים יותר טובים ולהמון אושר ....!!!
 

betty_226

New member
אני המומה

המכתב הזה אמיתי? כי אני בהלם. אני פשוט יושבת מול המחשב העיניים מלאות דמעות כל הגוף צמרמורת. זה אמיתי? זה משהו שבאמת היה? או שזה לא יודעת מה!!!!!!!!!!!!!! אני חייבת לדעת אם זה אמיתי.
 

snopit

New member
את חושבת שלצחוק על דבר כזה אפשר?

כאילו... תחשבי.. אפשר לרשום דברים כאלו סתם?
 

אור טל

New member
את יודעת...

לפעמים אני יושבת עם עצמי לבד וחושבת- "זה אמיתי?" ואז אני סותרת לעצמי ואומרת שכן. הרבה פעמים אני רוצה לקום ולגלות שכל ה- 19 שנה האחרונים היו חלום. לא היו אמיתיים.
 

Harmania

New member
אורטל יקירתי!...

אני מבינה את סבלך, מבינה את צרתך... אך אין לשנוא את אלוהים!... אינני דתיה, ואינני מקיימת את כ-ל המצוות, אך אני משתדלת להיות אדם טוב, ולקיים את המצוות האפשריות לי, בחברה החילונית. אני מוצאת כי כל דבר קטן בחיי שמפיק טובות בא מה´. למרות שתראו בי "שטנית אינטרנט", זוהי בסה"כ דרך פורקן, והנאה, ואני מאמינה באדיקות בה´, ואף ע"פ שאינני דתיה-אוכל להניח שאולי אפילו יותר מאלה ששומרים על המצוות-חלקם בכפיה... האמיני באלוהים. אל תשנאי אותו. אלוהים גואל את מאמיניו ה´טהורים´ (עד כמה בעצם שניתן להיות...)
 

han bar 1

New member
נסיון האדם!

אורטל יקרה את כועסת על אלוהים וטוענת שהוא לא קיים והוא רע וכל זה , אורטל שאמא שלך נפטרה בורא עולם ניסה אותך לכל אחד אלוהים נותן כמה ניסיונות בעולם בשביל לראות עד כמה הוא מאמין בו קחי למשל את איוב הוא לקח מימנו הכל ורק סבל נישאר לו צער ויגון אבל איוב לא אמר מילה אחת רעה על אלוהים הוא קיבל הכל את כל מה שהוא נתן לו ולאחר מיכן אורטל הוא קיבל את כל מה שהיה לו כפליים ושתדעי שאיוב היה אדם מאוד אשיר אז מי אנחנו שנגיד לאלוהים אפו אתה למה אתה לא עוזר אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו אורטל ואני לא שופטת אותך ולא אשפוט לעולם את הכעס והכאב שקיים אצלך בלב אף אחד לא יכול להרגיש אבל עצה אחת מימני אליך בנקום להאשים את אלוהים תחשבי ההפך אולי לומר לו תודה וזאת היא דרך החיים ושתתחילי אולי לישמור שבת לקיים מצוות והוא יגמול לך על כל הסבל וישלך לך את החיים הכי טובים בעולם תאמיני לי בהצלחה!!!
 

limor3

New member
אורטל

אורטל מה שאת רשמת שהית קטנה הוא משהו חמור מאוד לא היה לך לאן לפנות ולא היה לך מענה כלשהו שיעזור לך אבל בעצם מי שנתן לך את החיים אותם את חייה בטוב וברע זה אלוהים אין מה לעשות למרות שזה קשה במילים ולא במעשים אבל בכל זאת אני לא היתי מציעה לך לשנוא באיזה בשהוא שלב את עוד תודי לאלוהים ותגידי לאלוהים תודה על שהוא ברא אותך,עוד מעט תקימי משפחה ילדים חיים ויהיה לך מה שהיה חסר לך בחיים ואז תברכי את אלוהים ותואהבי אותו. אני לא דתיה אבל אני בכל זאת אוהבת את אלוהים למרות שחוץ ממשפחתי אין לי כלום לא אהבה לא חברים לא חברות לא כלום.
 

אור טל

New member
אני לא יודעת אם

קראת את התגובות בהמשך המכתב. אם כן היית רואה, שאחרי שגדלתי הצרות לא נעלמו פי ככה פתאום. ולהפך- רק התווספו ונהיו קשות יותר. נתן לי את החיים אולי זה נכון. בטוב- בכלל לא- עדיין לא היה לי ממש טוב שיכולתי להגיד "וואלה זה היה שווה את הסבל" אבל ברע- כן בהחלט. את יודעת, לפעמים אני כן מדברת איתו. תמיד אחרי שעברתי עוד משהו אני אומרת לו- "אוקיי סבבה ומה הלאה? מה עכשיו תעשה לי שכבר לא עשית בעבר? מה נשתנה? מה יוצא לך מזה שאתה פוגע בי?" ואלוהים, כדרכו המיוחדת, שותק. שותק ולא מדבר. וכאילו שהוא עושה דווקא, מביא עליי את הרעה הבאה. לפעמים אני כבר באמת לא יודעת למה לחכות. כי תמיד זה הכי לא צפוי והכי לא הגיוני שיקרה. דווקא לי.
 
מחזקת את ידייך...

שלום לך אור טל.... ברגעים אלו אני קוראת את מכתבך וכואבת את כאבך.... אני מבינה שהחיים לא חייכו אלייך והאל סובב את גבו ולא התייחס לכאבך... האל כמובן כמו כל אמונה אחרת מטרתה לתת תקווה למשהו יותר טוב.... אף אחד לא יודע את צעדיו... כי אכן נסתרות דרכי האל.... אך חיינו הם שלנו.... ונוכל לשפר אותם אם נרצה... נוכל להנות אם נרצה... נוכל לקוות אם נרצה.... ונוכל להיכנע אם נרצה.... הייתי רוצה להציע לך להאמין בעצמך... וזאת כמובן תוכלי לעשות אם תכירי באמת את הכוחות שבך את היתרונות ואת החסרונות.... וזאת כמובן תעשי ע"י טיפול פסיכולוגי טוב... אני יכולה לומר לך...שזה באמת עוזר... אני מבינה כי יש חוסר אמון לגבי כל יצור עלי אדמות.... אך תתני עוד הזדמנות להגיע אל ליבך... אני בטוחה שלא תתאכזבי ... חזקי ואמצי.... מאיה
 
אני מתפללת לה´ שתתחזקי ותאמיני..

אני מתפללת לה´ שתתחזקי ותאמיני שוב בבורא עולם כמו שהאמנת קודם.. אני מבינה את כול הסבל שסבלת... האונס.... המכות... ההשפלות... מות אימך.... השנאה... והתקווה... קודם כול תודה שהכנסת בי קצת שכל אם המכתב הזה, אני בת 13 ועוד בהתחלה חשבתי שלי יש חיים רעים ואני סובלת, אבל עכשיו גילית שזה לא כך ולי אין כלום לאומת מה שאת עברת בילדותך... אבל אני רוצה הגיד לך משהו... אם אכן היית ילדה מאמינה באותה תקופה היית יודעת שבחיים האילו אין צודק ולא צודק אלה בדיוק אחרת... כול הרשעים נהנים מחיי עולם הזה אך סובלים "בגהינום" או יותר גרוע "בכף הכלא"... אבל הטובים אומנם חלקם סובלים בחיי עולם הזה אך נהנים מחיי עולה הבא שזה ב"גן עדן" על כול הרע שקרה לך בחיי הילדות שלך את עוד תקבלי פיצוי על זה אך בחיי עולם הבא ותאמיני לי שהפיצוי בחיי עולם הבא יהייה פיצוי ארבה יותר טוב מפיצוי חיי עולם הזה... אני מקווה שתתחזקי שוב באמונתך ושחייך יהיו על הצד הטוב ביותר... ואני רוצה להגיד לך עוד משהו... כמו שאחת הקוראות פה כתבה, שאדם לא יכול לשנוא, אדם לא יכול לכתוב מכתב ולא יכול להרגיש שום רגש כלפי מי, כלפי משהו שהיא לא מאמינה בו... עצם העובדה שכתבת לו מכתב ועצם העובדה שאת מרגישה כלפיו משהו רק מחזק אצלי את האמונה שאת מאמינה מקווה שהכל ילך על הצד הטוב ביותר: סיון נ.ב. אולי לא תתחשבי כול-כך במכתבי היות ואני רק כבת 13 אבל אני ילדה ממש מאמינה וכול מה שכתבתי באמת יצא מהלב אז אני מקווה שלמרות גילי תתחשבי. ב. הייתי שמחה לדבר איתך יותר ולהמשיך לנסות ולחזק אותך יותר ויותר והיות שאני מבקרת פה באתר לעיתים רחוקות ביותר אשמח אם תשלחי לי מכתב לכתובה הבאה: [email protected]
 

אור טל

New member
סיון מתוקה!

מדוע שלא אתחשב במכתבך?! לגיל אין שום קשר, כמו שכבר ראית- אני התבגרתי הרבה יותר מכפי גילי באמת. שהייתי בת 12 התנהגתי כבר כמו אישה בת 30. תודה רבה על החיזוקים.
 

Eclipsed 0

New member
אני לא מאמינה בו.

אני לא מאמינה בייעוד, אני לא מאמינה במשמעות. נראה שבפורום יותר מדברים על הקיום ולא על אותה היישות שאתם קוראים לה "אלוהים" - אבל אני לא בטוחה לחלוטין, רק הגעתי לכאן. מעולם לא האמנתי בו, כי רעיון היישות העליונה לא נראה לי הגיוני. אם הוא כל כך טוב, יכול כל, אדיר, חכם ומוצלח כל כך, אני לא רואה למה שיהיה אכפת לו מכמה יצורים טפשים והרסניים שכמונו. אני לא רואה שום סיבה לסגוד לו גם אם היה קיים.
 

arilousam

New member
ולכן...

יוזם הפורום הזה בעצמו אינו מאמין בסגידה. מי צריך לסגוד? זה מבזבז את הזמן שבו אנחנו אמורים ליהנות. אלוהים שם אותנו פה כדי להנות, לשמוח, להיזכר, להתחבר,לאהוב, לצחוק ולהצחיק, לרפא, להאיר, להעיר, בקיצור.. לחיות!! כל שניה שיש לנו זה טוב. למה שאבזבז זמן על טקסים וסגידות? אלוהים זה החיים עצמם! איך אפשר להתפלל לחיים? פשוט חיים אותם. לפעמים אני כן בוחר לעבוד אותו מקרוב, ובשביל זה אני עושה מדיטציה. במדיטציה אני מפסיק לעשות, ומפסיק לחשוב. אני מודט. אני קיים. הווה. כמו אלוהים. כך אני חוזר למקור לכמה רגעים. וזה לא בשבילו. זה בשבילי! אז אין סגידה. יש רק התחברות והיזכרות.
 
אלוהים הוא ארך אפיים ורב חסד...

אלוהים הוא סולח ומוחל. אז אם הסליחה היא סליחה אלוהית אז אם המחילה היא מחילה אלוהית אז בבקשה התחילי לסלוח ולמחול לעצמך. כי אם אלוהים יודע לעשות זאת בטח ובאח שבני אדם צריכים ללמוד לעשות זאת. אור ואהבת אמת ללא תנאי וללא גבול מיכל
 

אור טל

New member
אלוהים הוא סולח ומוחל???../images/Emo46.gif

ובכן מיכל, אני לא יודעת אם קראת את מכתבי לאלוהים, משם תוכלי לראות שמי שצריך למחול ולסלוח זה לא אלוהים. אני היא זו שצריכה לסלוח לו על כל הסבל שהוא גרם לי. ארך אפיים? רב חסד? הכיצד? בסלקציה מתועבת של- אתה כן ואת לא??? אני לעצמי מזמן סלחתי. אני עם עצמי למדתי לחיות. למדתי להעריך כל דבר שיש לי, כולל את עצמי. וכן גם כל הסובבים אותי סלחו לי על מעללי. וגם אני סלחתי להם. לכולם חוץ מאחד- אלוהים.
 
למעלה