סיינטיפיק ידיעות אחרונות...
רק לעניין אחד - הפטריוטיות. אני מכיר מאוד מקרוב מישהו שהלך בהרבה מאוד שבילים בארץ הזו, חפר בגמלא בחופשות בתיכון, עבד בבית ספר שדה בעין גדי לפני הגיוס, התגייס ליחידה קרבית, שירת בכל מיני מקומות, ביניהם ברצועת עזה, נפצע כמה פעמים ואושפז בששה בתי חולים שונים במהלך שרותו הצבאי. כל פעם חזר לצבא (כמו אדיוט...) עד שהשתחרר כנכה צה"ל. מכיוון שראה חשיבות לאומית בהוראה הוא הלך להיות מורה, ובזמן לימודיו באוניברסיטה עבד כמלווה של נכה צה"ל אחר, נכה קשה מאוד. מאז שסיים את לימודיו, במקביל לעבודתו, הוא מתנדב במסגרת מחלקת הרווחה בעיר מגוריו, בנוסף הוא מתנדב במוסד שעוזר לנכים, ובעוד כמה מוסדות נוספים. למרות שהוא משלם כעצמאי מס הכנסה עצום שאינו מאפשר לו להתפרנס בכבוד, ולמרות שקיבל המון פניות לבוא ולעבוד בחו"ל (כמה מהן מהסוג שמביא חלומות מאוד טובים בלילה), הוא נשאר בישראל ומגדל בה את ילדיו, ממשיך לשלם מיסים, להיות חילוני וללכת לבית כנסת, הוא מתרגל על משפחתו אוכל פרסי מרוקאי ועירקי על מנת ליישם קיבוץ גלויות, וחולם שפעם אולי כל העסק הזה יהיה שווה משהו, אם לא בשבילו אולי בשביל ילדיו. האיש הזה, למרות שאיבד כמה מחבריו וחלקים מעצמו ברצועת עזה, מוכן לוותר עליה בתוך שתי דקות, עליה ועל כל שאר השטחים, אם זה יתן ולו סיכוי קלוש לשלום עתידי, והפיכת הארץ למדינה יהודית ללא שלושה מליון פלשתינאים, ואולי, רק אולי, יחסוך שריטה באוזן של חייל אחד. נכון, יכול להיות שזה לא יביא לכלום, ואולי אפילו לצרות נוספות, אבל האיש הזה שעבר כל כך הרבה מוכן כבר לנסות הכל, בין היתר מרוב ייאוש. ובבחירות לכנסת הוא מצביע שמאל, מכל מיני סיבות, ובעיקר בגלל שאין משהו יותר טוב מזה לדעתו. והוא חושב שהוא מאוד פטריוט. והאמת, למרות שהוא מצביע שמאל, הוא מאוד צודק. ועכשיו, אחרי שגם אני הוצאתי מה שהיה לי להגיד, הסתיים לו שרשור הפוליטיקה הקטן והנחמד, וכולם חוזרים לאספנות. ליל מנוחה!