איקידו - כמה שאלות

Tonjin

New member
הפציעות הכי קשות שלי אישית יצא

לראות אכן לא היו כתוצאה מספורט תחרותי (או לפעמים לא כתוצאה מספורט כלל), אני רק לא מבין את המסקנות שאתה מסיק מכך....
 

Tonjin

New member
התייחסתי ל"אני לא חושב שאחזיק מעמד"

כסוג של מסקנה... להבנתי הסוג של האימון/תחרות הזה לא שונה בהרבה מסגנון האימון הנוכחי שלך (ניחוש, יכול להיות שאני טועה שוב...)
 

nage

New member
תרשה לי להסביר

אני עסקתי בספורט תחרותי הרבה שנים (אתלטיקה, כדורסל, אופניים), בשלב הזה בחיים שלי אני לא חושב שאני אחזיק בזה מעמד, בעיקר משום שזה לא ממש מעניין אותי. לעומת זאת אם אתה עוסק באייקידו תחרותי אני אשמח לשמוע איך זה עובד, משום שאין לי כל מושג.
 

Tonjin

New member
עכשיו אני מבין ואפילו מסכים....

עשיתי בעצמי מסלול דומה. בקשר לתחרויות באייקידו (להבדיל מאייקידו תחרותי - אין חיה כזאת...), כפי שכתבתי קודם (כרגע בערך 10 הודעות למעלה) התחרות באה למלא חלל מסוים ויש לה מטרות מוגדרות כשלנצח היא לאו-דווקא העיקרית שבהן... שוב, כפי שכתבתי קודם ישנו דגש עומד למאמנים ומתאמנים כאחד להמנע מלהפוך את התחרות לעיקר או אפילו מלהשתתף בתחרויות בתדירות גבוהה מידי...
 

nage

New member
אני לא בטוח שאין אייקידו תחרותי...

כי בשיטוטי ברשת מצאתי ליגה שלמה (בדרא"פ) אבל אני חושב שאני מתחיל להבין על מה אתה מדבר.
 

nage

New member
ודרך אגב עוד שאלה קטנה.

איפה אתה מתאמן? אפשר לבוא לראות פעם שיש איזה תחרות?
 

CountDust

New member
אייקידו תחרותי

אתה בודאי מתכוון לזרם המכונה "שודוקאן אייקידו". זהו סגנון אייקידו שפותח על ידי קֶנג'י טומיקי, פרופסור לחינוך גופני באוניברסיטת וואסֵדה, שלמד לראשונה ממוריהיי אואשיבה ב1926. למרות שתכנית הלימודים השיטתית והלוגית שטומיקי פיתח היא למעשה החידוש העיקרי שלו, פעמים רבות מתמקדים בעיקר בהוספה של תחרויות לאייקידו כאלמנט השנוי ביותר במחלוקת. טומיקי בנה את האייקידו שלו לפי מודל הג'ודו של ג'יגורו קאנו והתכוון להביא לקבלתו לתוך מערכת החינוך היפנית וכספורט בתחרויות בינלאומיות. פיתוח התחרות נעשה בעיקר באוניברסיטת וואסדה ב1953 כאשר טומיקי החל לערוך נסיונות עם חברי מועדון הג'ודו. ב1958 הוכר מועדון האייקידו של אוניברסיטת וואסדה באופן רשמי ע"י הנהלת האוניבסיטה, בתנאי שיערכו תחרויות בין-אוניברסיטאיות. השיטה המוקדמת ביותר של תחרויות, טוֹשוּ ראנדורי, הייתה דומה לג'ודו, כאשר שני המתחרים משתמשים בטכניקות הגנה והתקפה במטרה לבצע טכניקות אייקידו כהלכה. כיום השיטה התחרותית העיקרית היא טאנטוֹ ראנדורי, כאשר מתחרה אחד חמוש בסכין-דמה אשר מוחלף לאחר מחצית של דקה וחצי או שתי דקות. ניתן לזכות בנקודות בהתקפת סכין מוצלחת או בביצוע של טכניקת אייקידו. בנוסף לכך קיימות תחרויות תצוגת קאטה, אשר הופכות פופולריות יותר ויותר.
 

Tonjin

New member
אתה צודק, אבל רק בערך....

מפאת חוסר זמן, לא ארחיב כעת.... מקווה לעשות זאת מאוחר יותר..
 

CountDust

New member
אשמח מאוד אם תרחיב ../images/Emo13.gif

הידע שלי מבוסס בעיקר על מה שמצאתי באינטרנט, בהחלט אשמח לשמוע עוד על הנושא.
 
רק שטרם נתקלתי בהתכחשות למקור

ומה מחר: יקום זרם של ג'ודו שיגיד שלא שמע של ד"ר ג'יגורו קאנו? ואח"כ זרם של קיוקושין שלא מכיר בראשוניות של אויאמה? לא יפה ...
 

amir_aikido

New member
יובל - בד"כ קוראים תגובה קודם

יובל נו באמת, ממך כבר ציפיתי לקרוא את התגובה שלי לפני שתמשיך לכתוב ניחושים ... אמיר
 
אח שלי: אתה כותב מגילות

ועד שאתה מעלה אותן בפורום אני מספיק להתייחס לשתי תגובות... אבל קראתי את תשובתך וכעת אני יודע יותר
 

amir_aikido

New member
שאלת שאלה - צריך לענות

מה לעשות שהתשובה דורשת יותר מ-2 שורות
ויש לי עוד עבודה לעשות ... אמיר
 

amir_aikido

New member
זכויות על השם ../images/Emo35.gif

לאאושיבה אין שום זכויות על השם אייקידו
תקרא את ההודעה שבקישור ועדיף את המאמר, ותשכיל מעט בנושא ההיסטוריה ! אמיר
 
שני מאמרים מתוך אייקידו ואייקי J

מתוך Aiki Journal Bulletin Board Forum:
" The name used popularly to describe Morihei's budo began to change around the time he became active in Tokyo about 1925. Such terms as "Ueshiba-ryu jujutsu," "aikijujutsu," "Daito-ryu Aikibujutsu," "Asahi-ryu jujutsu" and "aiki budo" were employed. The later term was the most frequently used and was employed from the mid-1930s through 1942. It seems that Morihei did not concern himself with the name used for his art and it was others that selected a name depending on the occasion. What happened in 1942? It was in this year in the midst of World War II that the Dai Nihon Butokukai--a fifty-year old umbrella organization for the martial arts coopted by the military government of Japan during wartime--began a movement to standardize the nomenclature used to refer to modern Japanese martial arts. The names of judo, kendo, naginata, iaido, karatedo, etc., had already been set, but the word "aiki budo" presented a problem as it contained the generic term "budo" (martial art). It was thus during a series of meetings held in Kyoto by members of the board of the Butokukai, which included Minoru Hirai, General Affairs manager of Morihei's Kobukan Dojo, that the decision was made to remove bu from the term leaving "aikido." Morihei at that time had retired to Iwama in Ibaragi Prefecture and was recuperating from a serious intestinal illness. He thus had no direct hand in the Butokukai decision-making process and did not select the name of his art. The name "aikido" was actually chosen by a group of bureaucrats! -Editor, Stan Pranin "​
ומתוך aikido journal:
" I believe you played major role in the name-change from Aiki Budo to Aikido when you were a representative of the Kobukan Dojo to the Daí Nihon Butokukai (see side bar). I was the Director of General Affairs of the Kobukan beginning around 1942 and I helped out Ueshiba Sensei in dayly matters. "Aikido", rather than being a specifically selected name, was the term used to refer to "Butokukai-Ryu", aiki budo within the Daí Nippon Butokukai. The headquarters of the Daí Nippon Butokukai was located in Kyoto and Butokuden centers were set up in all prefectures. Tatsuo Hisatomi from the Kodokan, and Shohei Fujinuma from Kendo, were close friends of mine. The Butokukai was an independent, umbrella organization for the martial arts, and it also was in charge of martial arts in the police departments. It was very difficult to create a new section in the Butokukai at that time. Mr. Hisatomi proposed the establishment of a new section including arts for actual fighting based on jujutsu techniques. The techniques of Yawara (an alternate term for jujutsu) are comprehensive and also include the use of the ken and jo. I also made a number of suggestions and Mr. Fujinuma and Mr. Hisatomi understood my ideas. However, had I insisted on these things nothing would have been decided. There was discussion within the Butokukai about the choice of a name for this new section. It was discussed many times in meetings of the Board of Directors, and particularly in the judo and kendo sections. We had to consider all of the different individual arts encompassed when we tried to come up with an all-inclusive name.It was decided to select an inoffensive name to avoid future friction among the different martial arts. "​
מתוך ראיון עם מינורו היראי. ההמשך דורש הרשמה. אם מישהו כבר רשום לאתר ויכול להביא את הראיון המלא, אודה.
 

amir_aikido

New member
המידע שאצלי מתאר זאת "מעט אחרת"

המידע שעבר אצלי בשיטה מספר את הסיפור כמעט אותו הדבר, בהבדל אחד קטן: היראי עזב את העבודה כמנהל הדוג'ו של אאושיבה לטובת המשרה בדאי-ניהון בוטוקוקאי, ובניגוד לרושם שנוצר מהכתבה, כאילו הוא היה נציג של אאושיבה, הוא היה בדאי-ניהון בוטוקוקאי כאמן לחימה בפני עצמו (הוא היה חבר בארגון כבר הרבה קודם לכן ...). היה לי דיון בנושא עם חבר במערכת של ה- Aikido-Journal ששמע את הקלטת המקורית של הראיון. והוא ציין ששמיעת הקלטת מחזקת את הפרשנות שלי לאותו הראיון (קניתי את הגליון הזה במיוחד וקראתי את כל הראיון - מסיבות של זכויות היוצרים של אייקידו-ג'ורנל אני לא אעתיק אותו לכאן). חיפשתי קישור לדיון הזה אך הוא נעלם לי משום מה - אני אפנה למנהל האתר שם שיעזור לי לאתר אותו. אמיר
 

nage

New member
זה נושא ידוע ביפן

אפשר להתאמן שם גם באומנות הלחימה הידועה בשם פוליטיקה-דו או בצורתה הקשה יותר פוליטיקה-ג'יטסו
 
למעלה