איקידו - כמה שאלות

אמיר, שאלה:

לא אחת, אני מבין מדבריך (והעמד אותי על טעותי במידת הצורך) כי אתם מנערים חוצנכם מאושיבה - מייסד האייקידו... טבעי בעיני כי הזרם אליו אתם משוייכים, מעצם היותו "זרם", יצא זה מכבר אל דרך משלו וגם יודע לתת סימוכין לעבר עתיק ועשיר בבו-ג'טסו בכלל ובג'ו-ג'וטסו בפרט... אם זאת: תמהה אני כיצד ניתן להשתמש בשם "אייקידו" (שלא היה קיים לפי מיטב ידיעתי לפני אושיבה) ובאותה נשימה לא לתת לאחרון, ולו את הקרדיט של "מייסד שיטת האם"... ממתין לביעור. בברכה - יובל.
 
אמנם אני לא אמיר אבל

הוא (ז"א אמיר) ביאר מספר פעמים. להבנתי הזרם נוסד במקביל, וללא קשר, לאמנות שיצר אאושיבה. הוא אינו זרם שהתפלג מאאושיבה כיוון שמעולם לא היה חלק המאייקידו של אאושיבה.
 
גם זה בואר

" מקורות האייקידו - - - - - - - - - - - - - - - - - האייקידו היא אומנות חדשה, מודרנית, השם אייקידו נקבע רק בשנת 1942, כשם כולל לסגנונות ג’ו-גיטסו המכונים גם יאוורה. אכן כן, במקורו, השם אייקידו הוא שם מייצג לקבוצת סגנונות ג’ו-גיטסו רכים, מעשיים ויעילים ! למען הדיוק, השם היה שמה של מחלקה בארגון הדאי ניפון בוטוקוקאי (הסבר מופיע בסוף), שהיתה אמורה להיות אחראית על סגנונות אלו. כדרכם של אירגונים השם נקבע בוועדה של שלושה חברים. הבחירה בשם אייקידו לא צריכה כ"כ להפתיע, היות שמסוף המאה ה-19 החלו להתפרסם ספרים ביפן המדברים על עליונותם של עקרונות האיי-קי, מבחינה מוסרית ופילוסופית, וגורסים כי לוחם המשתמש בעקרונות אלה ינצח. סגנונות ג’ו גיטסו מספר הוסיפו אייקי לשמם וכינו עצמם אייקי-ג’ו-גיטסו. רק מאוחר יותר, בשנת 1947 ולאחר מכן בתחילת שנות החמישים בחרו שני אומני לחימה לקרוא לשיטותיהם אייקידו, כשם המייצג של שיטתם, ושניהם היו מורים לג’ו-גיטסו, לפני כן. כך שמבחינה טכנית האייקידו בהחלט שייך לג’ו-גיטסו. מייסדי האייקידו - - - - - - - - - - אם נשאל את מתאמני האייקידו מי ייסד את השיטה, יענה רובם המוחלט כי השיטה יוסדה ע"י סנסי מוריהו אאושיבה. אלא שבתשובה זו יש פחות מחצי האמת. ראשית, לאייקידו יש מייסד נוסף, סנסי מינורו היראי שייסד סיגנון נפרד לחלוטין של אייקידו – קורינדו אייקידו, סגנון זה קטן יחסית ליתר הסגנונות אך הוא נפרד לחלוטין (והח"מ מתאמן בו). שנית, כפי שהוסבר הן סנסי אאושיבה והן סנסי היראי בחרו בשם "אייקידו" לשיטתם זמן מה לאחר פיתוחה ולאחר שהשם נקבע באופן נפרד. " מתוך המאמר כאן בפורום
 
ובכל זאת אקשה...

לו קראו לסגנון קורידו ג'ו-ג'וטסו הייתי מבין: ג'ו-ג'וטסו הוא שם גג להמון דברים... אבל א-י-י-ק-י-ד-ו: הגם שהשיטה מפוצלת למס' תתי-שיטות (מכובדות ככל שיהיו) עדיין מקורן אצל האיש שהמציא את המושג / מותג הנ"ל ותקנו אותי (תוך הפנייה לסימוכין הסטוריים) עם היה קיים לפני כן... לומר שהאייקידו התפתח במקביל אצל מורה נוסף, יהיה כמו לומר שה"גרייסי ג'ו-ג'וטסו" התפתח גם אצל משפחה אחרת אבל זה "גרייסי"... אם לא טעיתי בעובדות, תישאר אצלי תחושה של התהדרות בנוצות זרים: הקורינדו יכולה להיות שיטה מ-ד-ה-י-מ-ה עם כל היתרונות של האייקידו ואף יותר... אין לי: לא מושג ולא דעה... אם-זאת: במידה וקיים רצון שיווקי ו/או מקצועי לכנות את האסכולה בשם א-י-י-ק-י-ד-ו, מחייב הדבר לטעמי מתן קרדיט ולו בסיסי ומתוך נימוס לזה שהגה את המושג -גם אם הקונספט הגולמי של השיטה, הינו בין מאות שנים...
 

amir_aikido

New member
יובל - תקרא את המאמר

דלית יובל - פרטים מלאים תוכל למצוא במאמר שכתבתי. אך מאוד בקצרה: השם אייקידו קשור יותר למייסד של קורינדו אייקידו - מינורו היראי מאשר לאאושיבה ! השם נקבע/"הומצא" במקור כשם של אגף בארגון הדאי-ניהון-בוטוקוקאי, אגף שבראשו הועמד היראי, כאמן לחימה בעל יכולת ומוכר. אותו האגף נועד למסד יחס לשיטות פרקטיות של ג'ו-ג'וטסו על יד הארגון. היראי היה גם יו"ר הועדה בת שלשה החברים שהמציאה את השם (אם כי לא הוא המציא אותו). לכן, אך טבעי הדבר שכשהיראי החליט שהדרך שלו מספיק מוגדרת כדי לתת לה שם כאמנות לחימה, השם אייקידו מצא את דרכו פנימה. רק להעיר כאן שהיראי התחיל למצוא "שיפורים" לדרך הלימוד שלו הרבה שנים לפני-כן, היה מורה לג'ו-ג'וטסו (והתמחה בחרב ובניטו) בסגנונות מסורתיים, והקים מועדון משל עצמו לפני שפגש את אאושיבה. היה קשר בין היראי לאאושיבה - היראי שימש כמנהל כללי לביה"ס של אאושיבה, לאחר שהאחרון התרשם ממנו והזמין אותו לבוא לטוקיו. הנ"ל לא עושה את היראי לתלמיד של אאושיבה ובוודאי שלא גורם לדרכו להיות המשך שלה. אמיר
 
גם אני לא אמיר אבל...

אמנויות רבות משתמשות בשם איקידו. מוריהי אואשיבה לא עמד על כך שיישמרו זכויותיו על השם. יש טומיקי איקידו שיש בו תחרויות של ממש, יש קי-איאידו שאזב בטריקת דלת את האסכולה של אואשיבה, יש קורינדו איקידו אשר עד כמה שידוע לי שונה באספרטים רבים מהאימון הרווח באסכולת אואשיבה. יש עוד... ייתכן שהשימוש בשם איקידו נובע ממשמעות המושג "איקידו" ולא משייכות ארגונית.
 

Tonjin

New member
ידידי הסמוראי בוא ותאיר את עיני

בקשר לטומיקי אייקידו, או אולי יותר נכון בקשר לאיך העובדה שיש בו תחרויות (לא סתם,'של ממש') מונעת ממנו להיות (לדעתך) אייקידו?
 
אנא קרא את הספר BEST AIKIDO

של מוריטרו אואשיבה. עניין התחרויות מוזכר שם בהקדמה - בשיחה איתו בעמודים הראשונים. הוא מסביר שם למה לא יכולות להתקיים תחרויות באיקידו. הדבר נוגד לחלוטין את דרכו של מוריהי אואשיבה ז"ל. ובכל מקרה לא כתבתי טומיקי איקידו הוא לא איקידו ולכן אין סיבה שאאיר את עיניך. כתבתי שסגנונות נוספים קוראים לעצמם איקידו ככל הנראה בשל משמעות המושג איקידו ולא בשל שייכות ארגונית למשפחת אואשיבה. אם אתה עוסק בטומיקי איקידו (האין זה כך?) אנא ספר לנו עליו שכן עוד אין נציג לשיטה בישראל.
 

Tonjin

New member
בספרים שונים יש ציטוטים שונים...

וכלל לא יפתיע אותי שבספרו של מישהו שנושא את השם "אואשיבה" (ואם אני לא טועה מייצג גם את אייקיקאי תוצג הדיעה הזו...) אפשר למצוא ספרים עם ציטוטים שונים... יצא גם לשמוע תלמיד של טומיקי עצמו מספר ששמע מטומיקי שאואשיבה אכן בחן ברצינות אפשרות של הכנסת תחרויות לאייקידו שלו קצת לפני מותו (מה שמן הסתם קטע את התהליך הנ"ל....) להזכירך - טומיקי קנג'י למד תקופה ארוכה אצל אואשיבה. כמובן שלמרות ההערכה הרבה שלי לנפשות הפועלות, גם את הסיפור הזה אני בולע עם קורטוב של ספקנות... כך או כך, לטעמי זה לא מעלה או מוריד דבר, טומיקי אייקידו הוא לא יותר או פחות אייקידו מאייקיקאי, סייפוקאי, סיידוקאן או יושינקאן העקרונות דומים, הדגשים שונים כל אחד בוחר מה שטוב לו וכולם נהנים....
 

nage

New member
מעצם הרעיון שעומד בבסיסו של...

האייקידו, לפחות האייקידו של מורייהי אושיבה, אין מקום לתחרויות, זה לא אומר שאין מקום לבדיקה עצמית, אבל תחרויות = ספורט וזה נוגד את כל מה שעומד בבסיס האייקידו של או-סנסאיי.
 

Tonjin

New member
שוב, פרשנויות שונות, לאואישיבה עצמו

הייו גלגולים שונים ובאופן טבעי מי שלמד איתו וממנו בכל אחד מהשלבים האלו הושפע בצורה אחרת והמשיך ללמד לפי התובנות שלו... אלמנט התחרות בטומיקי אגב הוא בדיוק המשך (או חידוד) של עיקרון הבדיקה העצמית, התחרות מיועדת כדי שתוכל לבדוק את עצמך ואת הטכניקה שלך מול יריב שגם הוא נחוש בדעתו לנצח, תשאל כל מי שעלה לזירה מימיו אם קרב שם דומה לראנדורי אימון עם השותף הקבוע שלך בדוג'ו... וזה בלי להזכיר את אלמנט הלחץ והקהל, שאאל"ט (אין לי את הטקסט לפני) היו מהדברים שגרמו לאו-סנסיי לשקול בחיוב את התחרות - הוא חיפש דרך לדמות את הקרב האמיתי בסביבה בטוחה מכיוון שהאמין שטמונים בכך בכל-זאת יתרונות רבים (בעיקר מנטליים, אם הבנתי נכון). כאן גם המקום לציין שלמרות האסואצייה המקובלת למילה תחרות, הגישה אליהן בטומיקי אייקידו שונה לחלוטין ולא מדובר ב'תעשייה' או בספורט (כמו בג'ודו למשל) התחרות מיועדת בפירוש למטרות שצויינו מעלה וישנם דגשים קבועים למאמנים ומתאמנים כאחד להמנע מהפיכת התחרות לעיקר או להמנע מלשלוח מתאמנים להתחרות בתדירות גבוהה מידיי.....
 

nage

New member
יכול להיות שאתה צודק אבל...

זה מה שאני הבנתי מקריאת ספרו של או-סנסאיי "בודו", ושוב יכול להיות שאני לא הבנתי כלום, אבל זאת הרוח ששורה היום באייקיאי.
 

Tonjin

New member
אין לנו ויכוח על כך

ש"זאת הרוח ששורה היום באייקיקאי" - זה אכן כך, חבל....
 

Tonjin

New member
ואגב האמירה הזו - זה לא מפליא אותך

שכל הדיונים בנוגע למה זה כן אייקידו ומה זה לא התחילו אחרי מותו של אואשיבה?. נראה שממשיכי דרכו היו הרבה יותר נחרצים והרבה יותר מהירים להעביר משפט ממנו... בהקשר הזה אולי כדאי לצוטט דווקא את ברוס לי - "שים את כל המורים הגדולים בעולם בחדר אחד והם יסכימו על הכל - שים בחדר אחר את התלמידים שלהם והם יתווכחו על הכל...." (מצוטט מהזכרון) המשפט הזה אגב, שכנע אותי סופית שמדובר בגאון אמיתי.
 

nage

New member
אני לא בא להגיד לאף אחד מה זה...

אייקידו ומה לא, אבל יש בעיה גדולה, וזה נושא לשירשור בפני עצמו, מרגע שאומנות לחימה הופכת לספורט. אני אתן רק דוגמה קטנה שסיפר לי יונה מלניק לגבי ג'ודו. הוא אמר שפעם היו הרבה בריחי רגליים בג'ודו אבל הם הוצאו אל מחוץ לג'ודו מכיוון שגרמו לפציעות קשות בתחרויות, ושוב זוהי רק דוגמא קטנה, אפשר להמשיך ולדון בנושא שעות, וכמובן שאף אחד לא יצליח לשכנע בצדקתו (או אולי כן), אני אישית לא מעוניין לעסוק בספורט תחרותי מכיוון שזה גורר אצלי פציעות ויקצר לי את הקריירה, אבל שוב זה אני וזה לא מחייב אף אחד אחר.
 

Tonjin

New member
שים לב שלא אמרתי ספורט תחרותי -

אלא להיפך.... לדעתי אתה גם מבלבל בין כמה גורמים, גם בג'ודו וגם באייקידו הוצאו (ו/או 'רוככו') תרגילים שונים כדי לאפשר תחרות בטוחה... בגלל האופי התחרותי של הג'ודו המודרני, בגלל משטר האימונים של לוחם ברמה גבוהה ובגלל הלחץ והרצון לנצח עדיין נגרמות בו פציעות רבות... אם תקרא שוב מה שכתבתי על תחרויות אייקידו תבין (אם כתבתי מספיק ברור) שמזה בדיוק מנסים להמנע.... טענת נגד יותר מקובלת היא הטלת ספק ביעילותן של שיטות ספורט או שיטות זירה, גם הויכוח הזה הוא מאלו שלא יגמרו ורשימת הטיעונים לכאן או לכאן ארוכה, בטומיקי מנסים לפתור את זה ע"י לימוד טכניקות קוריו (מבוססות בעיקר על דאיטו-ריו) לרמות המתקדמות... פתרון אידיאלי? לא יודע... לא בטוח שיש כאלו..... אבל זו לפחות התייחסות לנושא...
 

nage

New member
לא הטלתי ספק ביעילות רק בזמן

שאני אישית אחזיק מעמד, אני אישית הצלחתי להיפצע די קשה גם בספורט לא תחרותי, בשכונה יעני.
 
למעלה