על רגל אחת
חבילת הטארוט הופיעה על במת ההסטוריה באיטליה של הרנסאנס כקלפים למשחק הדומה לברידג´ של ימינו. עם הזמן החבילה נפוצה למדינות נוספות, כמו גרמניה וצרפת, כשהתמונות על הקלפים והסדר שלהם משתנים עם הזמן והמקום. במהלך המאה השמונה עשרה החלו לקשר את הקלפים למיסטיקה, לדוגמא עם התאמות קבליות ואסטרולוגיות. בסוף המאה התשע עשרה הוקם מסדר בשם The Hermetic Order of the Golden Dawn, שחבריו בצעו סינתזה בין שיטות מיסטיות ומאגיות שונות. בעשרים השנים הראשונות לקיום המסדר, החומרים שלו נשמרו בסוד, כולל פרטים הקשורים לחבילת הטארוט שלו (סדר הקלפים בארקנה הגדולה, חלק מהאיורים, הקישורים בין הקלפים לקבלה ואסטרולוגיה, וכיוב´). יוצר חבילת הריידר (פרופסור לאנגלית בשם Arthur Edward Waite תכנן אותה, Pamela Colman Smith ציירה אותה, וחברת Rider הוציאה אותה לאור) היה חבר המסדר הראשון שהוציא חבילת טארוט שהושפעה מחבילת המסדר - הארקנה הגדולה סודרה כמו בחבילת המסדר (שוטה = 0, כוח = 8, צדק = 11) ולא כמו בסדר הצרפתי, ההתאמה האסטרולוגית של הארקנה הגדולה נחשפה ברובה (לדוגמא הקיסרית = ונוס והקיסר = טלה), וכו´. עם הזמן רוב חומרי המסדר נחשפו לציבור על ידי אנשים כמו קראולי וישראל רגארדי, ואף הוצאו חבילות הדומות, במידה כזאת או אחרת, לחבילה של המסדר, לדוגמא החבילה של Wang והחבילה של Cicero. בשלב זה אנשים התחילו להשוות את חבילות הקלפים של Waite ושל Crowley לחבילת המסדר, וגילו שיש דמיון, אבל לא זהות, ומכאן החלו אי-הבנות לגבי כוונותיו של Waite בחבילה שלו ומידת הסכמתו עם שיטות המסדר. כך האמצע המאה העשרים היו חבילות מסורתיות צרפתיות, חבילות מסורתיות גרמניות, חבילות מסורתיות איטלקיות, וחבילות "אנגליות" שהתבססו במידה כזאת או אחרת על חבילת המסדר. בחצי השני של המאה העשרים התחילו להופיע חבילות טארוט חדשות, שלרוב נוצרו על בסיס חבילה קיימת (לדוגמא חבילה צרפתית עם ההתאמות של Eliphas Levi, חבילת הריידר, או החבילה של קראולי) עם התאמות לגישתו של היוצר. כך אחד מחסידיו של אושו יצר חבילה שהבסיס שלה הוא חבילת הריידר עם התאמות אקסטנסיביות לתורת הזן כפי שאושו מלמד אותה, ואמן אחר יצר את חבילת Nefartiri ה"מצרית" שהיא פשוט חבילת ריידר עם איורים בסגנון הירוגליפי. יש אנשים שחושבים שאם Waite היה חבר במסדר שחר הזהב, אז הוא בוודאי הסכים עם הדוקטרינה של המסדר וכביכול התכוון שחבילתו תשקף את חבילת המסדר, וכשהם רואים שהחבילה שלו פשוט לא מתאימה לגישת המסדר (בנקודות כמו הצבעים, התאמת האותיות, הג´נדר של קלפי החצר, ועוד) הם מסיקים ש Waite ניסה להטעות את הציבור כי הוא נשבע לסודיות. למעשה, Waite גם חלק על חלק מהדוקטרינות של המסדר (לדוגמא הוא חשב שאין שום התאמה מושלמת בין הארקנה הגדולה לאותיות הא"ב העברי) וגם לא התכוון ליצור חבילת מסדר אזוטרית (= טובה לשימושם של חניכים במסדר), אלא ליצור חבילה אקזוטרית (= טובה לשימוש הציבור הרחב) עבור שוק שבו היה קשה להשיג חבילות טארוט טובות (= סגי נהור לחבילה צרפתית עם התאמות של Eliphas Levi עם קצת תיקונים).
חבילת הטארוט הופיעה על במת ההסטוריה באיטליה של הרנסאנס כקלפים למשחק הדומה לברידג´ של ימינו. עם הזמן החבילה נפוצה למדינות נוספות, כמו גרמניה וצרפת, כשהתמונות על הקלפים והסדר שלהם משתנים עם הזמן והמקום. במהלך המאה השמונה עשרה החלו לקשר את הקלפים למיסטיקה, לדוגמא עם התאמות קבליות ואסטרולוגיות. בסוף המאה התשע עשרה הוקם מסדר בשם The Hermetic Order of the Golden Dawn, שחבריו בצעו סינתזה בין שיטות מיסטיות ומאגיות שונות. בעשרים השנים הראשונות לקיום המסדר, החומרים שלו נשמרו בסוד, כולל פרטים הקשורים לחבילת הטארוט שלו (סדר הקלפים בארקנה הגדולה, חלק מהאיורים, הקישורים בין הקלפים לקבלה ואסטרולוגיה, וכיוב´). יוצר חבילת הריידר (פרופסור לאנגלית בשם Arthur Edward Waite תכנן אותה, Pamela Colman Smith ציירה אותה, וחברת Rider הוציאה אותה לאור) היה חבר המסדר הראשון שהוציא חבילת טארוט שהושפעה מחבילת המסדר - הארקנה הגדולה סודרה כמו בחבילת המסדר (שוטה = 0, כוח = 8, צדק = 11) ולא כמו בסדר הצרפתי, ההתאמה האסטרולוגית של הארקנה הגדולה נחשפה ברובה (לדוגמא הקיסרית = ונוס והקיסר = טלה), וכו´. עם הזמן רוב חומרי המסדר נחשפו לציבור על ידי אנשים כמו קראולי וישראל רגארדי, ואף הוצאו חבילות הדומות, במידה כזאת או אחרת, לחבילה של המסדר, לדוגמא החבילה של Wang והחבילה של Cicero. בשלב זה אנשים התחילו להשוות את חבילות הקלפים של Waite ושל Crowley לחבילת המסדר, וגילו שיש דמיון, אבל לא זהות, ומכאן החלו אי-הבנות לגבי כוונותיו של Waite בחבילה שלו ומידת הסכמתו עם שיטות המסדר. כך האמצע המאה העשרים היו חבילות מסורתיות צרפתיות, חבילות מסורתיות גרמניות, חבילות מסורתיות איטלקיות, וחבילות "אנגליות" שהתבססו במידה כזאת או אחרת על חבילת המסדר. בחצי השני של המאה העשרים התחילו להופיע חבילות טארוט חדשות, שלרוב נוצרו על בסיס חבילה קיימת (לדוגמא חבילה צרפתית עם ההתאמות של Eliphas Levi, חבילת הריידר, או החבילה של קראולי) עם התאמות לגישתו של היוצר. כך אחד מחסידיו של אושו יצר חבילה שהבסיס שלה הוא חבילת הריידר עם התאמות אקסטנסיביות לתורת הזן כפי שאושו מלמד אותה, ואמן אחר יצר את חבילת Nefartiri ה"מצרית" שהיא פשוט חבילת ריידר עם איורים בסגנון הירוגליפי. יש אנשים שחושבים שאם Waite היה חבר במסדר שחר הזהב, אז הוא בוודאי הסכים עם הדוקטרינה של המסדר וכביכול התכוון שחבילתו תשקף את חבילת המסדר, וכשהם רואים שהחבילה שלו פשוט לא מתאימה לגישת המסדר (בנקודות כמו הצבעים, התאמת האותיות, הג´נדר של קלפי החצר, ועוד) הם מסיקים ש Waite ניסה להטעות את הציבור כי הוא נשבע לסודיות. למעשה, Waite גם חלק על חלק מהדוקטרינות של המסדר (לדוגמא הוא חשב שאין שום התאמה מושלמת בין הארקנה הגדולה לאותיות הא"ב העברי) וגם לא התכוון ליצור חבילת מסדר אזוטרית (= טובה לשימושם של חניכים במסדר), אלא ליצור חבילה אקזוטרית (= טובה לשימוש הציבור הרחב) עבור שוק שבו היה קשה להשיג חבילות טארוט טובות (= סגי נהור לחבילה צרפתית עם התאמות של Eliphas Levi עם קצת תיקונים).