איפה אתן?

אני יודעת מה השאיפה.

אני מובטלת כבר יום שלם (!) וחזרתי דרומה,
אז אין לי מושג באמת מה יהיה.
יכולה ללכת למסלול הבטוח (הייטק), אבל לא נראה שזה יקרה.
אני מאד רוצה לשלב חינוך ותיאטרון בסמינר הקיבוצים.
עקרונית, אחרי כמעט שנת זוגיות בה דברים היו לכאורה ברורים (עוברת לאין שהיא תרצה, אפילו לצפון) ומשם מנסה לחסוך כסף להודו,
עכשיו הכל מבולבל לי.
אבל מילא. אני עוד צעירה.

תמיד אמרתי שאני חייבת לעשות את המיליון שלי, אבל וואלה, סדר עדיפויות השתנה. רוצה עבודה מספקת, בה אוכל גם לראות את אישתי לעתיד - מי שזו לא תהיה
, ואוכל לגדל ארבעה ילדים במושב.
זה חלום קטן (וגם לא בעוד חמש שנים, יותר עשר)-
עד אז מאמינה שפשוט אטייל כמה שאפשר.
 

הגרה182

New member
ובכן

מתחילה ללמוד באוקטובר מסלול של ביולוגיה, בלשנות ומדעי המוח. אך ורק מטעמי עניין וסקרנות (לקחתי כמה קורסים באונ' הפתוחה כדי לוודא שהבלשנות באמת מעניינת אותי
).
[בגלל זה גם לא התחלתי ללמוד ישר אחרי שחזרתי מהטיול- הכל עניין אותי ושום דבר באופן מיוחד, לא רציתי סתם להתחיל ללמוד...]
מה אעשה עם זה אח"כ? כרגע אני בכיוון של המשך מחקר, אבל אי אפשר לדעת- אולי עוד 3 שנים ארצה ללכת לטפל (קלינאות תקשורת), או לעזוב את זה וללכת לעסוק בתחום לא קשור. אגב, יש ביקוש גבוה לבלשנים בתחום ההיי טק, ככה שאם ממש ארצה להשתעבד- יש היכן.
לא חושבת שזה נכון ללמוד משהו רק בגלל שיש בזה עבודה אח"כ, והתחום לא מעניין אותי בכלל. גם הסיוט של לימודי משהו שממש אין לי זיקה אליו וגם ללכת לעבוד שנים במשהו שלא מעניין אותי.

אחרי שנתיים+ בעבודה הקודמת התחיל לשעמם לי והרגשתי שממש אין לי מה לחפש שם יותר, אז התפטרתי.
כרגע עובדת כסייעת לוטרינר בחברה שמבצעת עיקור/סירוס של חתולי רחוב עבור רשויות מקומיות. העבודה מאוד מספקת, אבל גם מתישה פיזית ונפשית ובחודשים האחרונים שקלתי להתפטר- היה המון לחץ, שרובו (לפחות כך הרגשתי) נפל עלי, המון טעויות ובלת"מים שאפשר למנוע עם קצת כוח רצון... בקיצור, כבר כמה חודשים שלא נעים לי שם. העבודה הספציפית עדיין מספקת, אבל כל המסביב מתיש נורא.
אז זה לא מצב אידאלי, כי אני הראשונה להתפטר כשמפסיק להיות לי כיף, אבל אני מנסה להחזיק מעמד עד אוקטובר בשביל הכסף (וגם מתכננת להמשיך לעבוד שם במהלך הלימודים כמה שאוכל)..

בעתיד מקווה לבית קטן עם האישה שאני אוהבת, 2-3 ילדים וטרוצקי
..
לעבוד בעבודה מספקת, מעניינת ומאתגרת. לא רוצה לעבוד בשביל הכסף, רוצה לעבוד בשביל הנשמה. הכסף זה נטו בשביל קיום בסיסי, לא צריכה יותר מידי מעבר..
בת הזוג שלי הולכת להיות מורה לאמנות, כסף זה הדבר האחרון שיצא לה מזה.. אני איתה, פחות בעניין של כסף, יותר בעניין של לעסוק במשהו שאוהבים. אנחנו נמצאים בעבודה חלק גדול כלכך משעות העירות שלנו, אני לא מבינה איך אפשר לעשות משהו שלא אוהבים ולא נהנים ממנו.

גדלתי בבית עם אבא שעובד במשהו שהוא לא אוהב, לא נהנה, כל היום בוכה על העבודה אבל נשאר כי צריך את הכסף, ולעומתו אמא שעוסקת במשהו שמעניין אותה והיא אוהבת. ואחרי 18 שנים באותו משום, כשהרגישה שמיצתה- התפטרה והלכה לעבוד במשהו אחר. בחיים לא ראיתי את אמא שלי הולכת לעבודה בלי חשק, ולעומתה לא עבר יום בלי ששמעתי את אבא שלי מקטר על העבודה שלו. בשביל מה זה טוב- לעבור חיים שלמים לא מרוצה, לא מסופק רק בשביל עוד כמה שקלים בסוף החודש?
 

x just me x

New member
אז איפה אני ארצה להיות בעתיד הלא כ"כ רחוק..?

אני רוצה לנסות ולטעום מהכל...
אני רוצה לטייל ולהכיר מקומות חדשים ורחוקים.
אני רוצה לצאת מהקיבוץ לקבל קצת מושג מה זה לחיות בעיר...
אני רוצה להתקבע ולמצוא את הכיוון באופן סופי ומוחלט (כי יש לי כמה כיוונים, אבל אני עוד לא יודעת איזה לקחת).

אבל בתכלס, אני רוצה להתחיל להקים בית לאט לאט עם מישהי בקיבוץ..
אולי גם לפתוח את העסק החלומי שלי פה..
 
למעלה