זה נכון שלד זפלין העתיקו מנגינות
אבל כמה נקודות לזכותם ולחובתם בנושא : למשל המנגינה של Travelin Riverside Blues שבוצע בשנת 1937 ע"י Robert Johnson היא אותה המנגינה של The Girl I'm Loving Got Red Long Curly Hair שבוצע בשנת 1929 ע"י Sleepy John Estes (שניהם צויינו באתר שהובא כשירים שלד זפ השתמשו במנגינה שלהם) ובנוסף Roll And Tumble Blues שבוצע ע"י Hambone Willie Newbern בשנת 1927 משתמש גם הוא באותה מנגינה. כלומר לד זפלין שהיו מושפעים מאוד מבלוז למדו שגם האלילים שלהם גנבו אחד מהשני מנגינות וייתכן מאוד שהם ראו בעצמם ממשיכי אותה דרך של לקחת מנגינה ולבצע בדרך שלהם, דבר שהוא אופייני לבלוז. מצד שני הם בחרו גם כמה דברים בצורה די אומללה. למשל, The Lemon Song מבוסס על Killing Floor של Howlin Wolf שבעצמו כמעט לא כתב שירים אורגינליים וזה אחד הבודדים שהוא דווקא כן כתב ! דווקא את זה לבחור כשהכותב המקורי עדיין חי ופעיל מאוד ? אותו דבר לגבי הבחירה שלהם במנגינות של Willie Dixon שהוא דווקא כן יוצר בלוז מקורי שכמעט אף פעם לא העתיק וכל הזמן כתב דברים חדשים, והם גם שילמו על זה. נקודה לרעתם היא שלהקות אחרות כן נתנו קרדיט. הגדיל לעשות Eric Clapton שלאחר שביצע במסגרת להקת Cream את השיר I'm So Glad שנכתב במקור ע"י Skip James, קנה לו בית על חשבונו ! כשגילו צאצאים לרוברט גונסון קלפטון בשמחה שילם תמלוגים. להקות כמו Canned Heat, Beatles ואחקות תמיד נתנו קרדיט ואפילו רולינג סטונס נתנו קרדיט תמיד למעט אלבום אחד Exile On Main Street שבו הם פישלו בגדול בנושא ולא נתנו קרדיטים למרות שכיסו כמה וכמה שירים של Robert Johnson,ו Muddy Waters. אבל המבחן של לד זפ לדעתי הוא באיכות הביצוע, הם אמנם התגלו במערומיהם בנושא של מתן קרדיטים ושילמו על זה גם בבית משפט, אבל מבחינת הביצוע עצמו הם חידשו מאוד, ולמעשה יחד עם עוד מספר מצומצם מאוד של להקות באותה תקופה של סוף שנות השישים תחילת השבעים Cream, Deep Purple, Jimi Hendrix,Black Sabbath הם פתחו את המוזיקה לאפיקים חדשים וצלילים חדשים שלא נודעו לפני כן.