השמיעי קול
חיותה דויטש - דתייה ומתנחלת חברת פורום "
קולך " (פורום נשים דתיות) על הנושא: הסיפור הנשי הוא הסיפור החם בחברה הדתית לאומית היום. רק מצוקת הנהרגים בכבישי יש"ע מאפילה עליו. הוא מבטא בתוכו את השבר של החברה הזו, את כישלונותיה ואת הצלחותיה. שמרנות יתרה ופזילה אל החרדיות מחד, וכוחות של חיים והתחדשות – מאידך. בשנים האחרונות מדברת תנועת הנשים הדתיות -"
קולך" - על שינוי בעולם ההלכה, הרבנות, מעוכבות הגט, המשפחה, החינוך. הרעיונות מחלחלים ומתפשטים, בעיקר כלפי מעלה, להנהגה שברובה שמרנית יותר, שנאלצת להתמודד עם תופעות ורעיונות שמחייבים אותה לבדוק את עצמה ואת הנורמות שלה. לא רק מרד והתרסה יש בתנועת הנשים החדשה, אלא פתח להתחדשות אמיתית של עולם התורה. המוסדות החדשים שבהם לומדות בנות תורה כבנים נולדו עוד לפני כן. רובכם לא יודעים, מן הסתם, שיש משבר בלימוד הגמרא בעולם הישיבות הציוניות. לא אטעה אם אניח שאתכם, הקוראים, זה מדאיג פחות ממשבר הנאסד"ק, אבל בעולם הדתי שבו לימוד הגמרא – התלמוד, הוא היסוד והבסיס, זה סוג של רעידת אדמה. יותר ויותר נשמעים קולות שרומזים כי מן הבנות תבוא הישועה. הן, שהודרו מהלימוד שנים רבות מפני שכל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תִפלות, מחדשות היום בפגישה ראשונית, היסטורית, עם הטקסטים ה"אסורים", צורת לימוד וגישה ייחודיות להן. מבט נשי. הסתכלות נשית. "
קולך " מעוניינת למצוא את ההסתכלות הזו גם בבתי הדין הרבניים, בסידור גטין למשל. תארו לכם זוג שבא להתגרש ובמקום שלושה רבנים הוא מוצא עצמו עומד לפני שלוש נשים. לשומרי המצוות, שאני נמנית עליהם, זה נשמע נועז, אבל זו רק דוגמה למהפכה. מהפכה שסביר להניח כי אינה עומדת בסתירה להלכה שנשות "
קולך" רואות עצמן כמחויבות לה. רק אתמול ספרה לי מכרה על בתה המבקשת גט, שעמדה מול דיינים בבית הדין, והללו אמרו לה שתישאר עם הבעל שלושה חודשים כדי לנסות שוב, למען שלום בית. "אני לא נשארת אתו אפילו רגע", היא ענתה. היא השמיעה את קולה, אבל כמה נשים אחרות במצבה שתקו? אני רוצה לדמיין את האשה שתאמר לאשה המושפלת והמובסת והמוכה נפשית או פיזית שמולה," אולי תנסי אתו עוד קצת". אם אתם שואלים אותי, אין אשה כזו. זה עצמו מהווה עוד סיבה טובה להטות אוזן לקול "
קולך ".