אין כניסה לנשים במכנסים

טל קר

New member
ממתי חנות ציבורית היא מקום תפילה?

לא רואה את המשוואה שבהשוואה.
 

ציפי ג

New member
טל, בחנויות האלה יש גם ביכ"נס.

הייתי בבית שמש ובברכת רחל, הכריזו על תפילת מנחה שתתכנס כאן וכאן תוך כך וכך, והיו מספיק גברים למנין+. אולי כדאי שתביני את הסיטואציה. ישנם יזמים עסקיים. הם רואים שחנויות אצל החרדים מאוד מצליחות. הם רואים, שבמשפחה חרדית יש כששה ילדים, שצורכים הרבה אוכל בסיסי. הם רואים פוטנציאל עסקי. הם פונים לחרדים ושואלים - מה שאלתכם ומה בקשתכם, ותעש. אז הם מבקשים, שבחנות יהיה הכל בהכשרים מיוחדם. הם מקבלים. הם מבקשים שתהיה הפרדה בין בשר לחלב לפרווה במרחק של פרוזדורים - הם מקבלים, והם מבקשים שהצבור יבוא לחנות לבושים בלבוש צנוע, הם מקבלים. ושוב אני אומרת: זה לגברים ולנשים כאחד. אם ימנעו את זה מהם, אני לא אתפלא אם כל אשה שתבוא לחנות בין אם היא לובשת חצאית, ובין אם היא לובשת מכנסים, תתבקש לעטות חלוק על בגדיה. אני יכולה רק להגיד, שיש מקומות שאליהם אני הולכת כשאני גורבת גרבים, לא מתוך זה שאני נוהגת כך מעשה יום ביומו, אלא מתוך כבוד לאנשים המתגוררים שם. אני לעומת זאת לא אשים את רגלי בכנסיה, משום שעלי להוריד את הכובע. אף אחד לא מכריח אותך לקנות בחנות חרדית, אבל אם את רוצה לעשות כן, את יכולה לכבד את רצונם של מרבית הקונים.
 

נעמי*

New member
ואיך תגיבי אם אני אדרוש מחרדי שרוצה

לקנות בחנות באיזור חילוני להוריד את המעיל שלו שמתאים לפולין של המאה ה-18 ולא לישראל החמה, או את הכובע הזה שפוגע ברגשות האסטטיים שלי? למה הרגישויות שלי לא מספיק חשובות שאוכל לדרוש מחרדי כשהוא יוצא מהשכונה החרדית שלו לשנות את צורת הלבוש שלו?
 

אמיר.

New member
יצאנו מההקשר לפורום לא ??

כל הקיום של הסופר הזה הוא כשי שהחרדי לא יכנס לסופר שלך !!! חוצמזה.. אם היתה כמות כל כך גדולה של אנשים שיש להם עיקרון לא לראות מעיל שחור ומגבעת... אולי היית מצליחה להעביר את זה... משום מה לא נראה לי שיש ציבור כזה..
 

טל קר

New member
סליחה, אבל אין לי שום בעיה שחרדי

יכנס לסופר שלי. וגם אם היתה כמות ענקית של אנשים שיש להם עיקרון לא לראות מעיל שחור ומגבעת הייתי מתקוממת נגד זה באותה מידה. לאנשים אין זכות למנוע מאדם אחר להתלבש על פי אמונתו כל עוד זה לא בניגוד לחוק, כי יש להם עקרון לא לראות אנשים שונים מהם. דמוקרטיה זה לא שלטון הרוב גרידא, זה גם שמירה על זכויות המיעוט.
 

ציפי ג

New member
אבל יש מספיק אנשים שלא מעונינים

לראות יהודים דתיים מתפללים לידם, או לומדים לידם, ולכן סוגרים ישיבות הסמוכות לשכונות חילוניות, ולכן בבנין בעירי, בה התקיים במשך 20 שנה מנין מידי ערב, הפסיקו להתפלל, בעקבות דרישה של זוג שעבר לגור בבנין.
 
ציפ, את שוב מיתממת? שתי סיבות יש

בגללן תושבים חופשיים מתאמצים לסגור ישיבות. 1. תפיסה והשתלטות לא חוקיות על הנכס בו מקיימים את הישיבה. וברוך השם יש הרבה-הרבה-הרבה מקרים כאלה בו דתיים נוהגים האלימות ומבצעים פשע. 2. לא רוצים ל-ש-מ-ו-ע!!! הבנת? לשמוע את הזמירות, תפילות והצעקות שעולות מהמקום ההוא, לאורך כל השנה ובמיוחד בתקופת הימים הנוראים, שאז, בלי להתחשב כלל, צועקים לריבוינע של עוילם ודופקים על השולחנות וכל זה משלוש לפנות בוקר ואילך כשהחלונות פתוחים. מה, שהם יסגרו ויפעילו מזגן? שאנחנו נבוא לתפילה ואז נבין מה הטעם.
 

ציפי ג

New member
בבית על ידי יש סטודיו שמלמד

ג´ז בבנין של הבונים החופשים. הבנות שלומדות שם (אין בנים ד"א) רוקדות בכל שעות היום והלילה. המוסיקה מחרידה. וחוזרת על עצמה. כי כשלומדים לרקוד, אז מנגנים קטע אפילו שלושים פעם, ואפילו ארבעים, ואפילו חמישים. ואת אותו קטע, בכל שעה, גם בשבת, גם בחג. העיקר שירקדו יפה. ביררתי. לא היה להם רשיון לעסק. התלוננתי בעיריה, והם באו עשו להם נונו נו, ואחרי חודש נתנו להם רשיון. יכולתי כמובן לעשות הרבה רעש (שהיה נבלע בבליל הרעש הקקפוני היוצא משם), אבל החלטתי לנקוט בדרך אחרת. כל פעם שהם הרעישו עליתי למעלה, ובקשתי להנמיך. והם הנמיכו. אנחנו שכנים כבר 11 שנה. במשך הזמן גם עזרתי להם כמה פעמים (הזעקתי אותם כאשר הם שכחו מזגן 36 שעות דולק, הודעתי להם שמסתובבים אצלם אנשים חשודים) והגענו לסטטוס קוו - אם אני מתלוננת הם מתחשבים. לא רק דתיים מפיקים רעש. גם גורמים אחרים. יש בריכות המוקמות בתוככי שוכנות ציבוריות שממש מרעישים שם, יש קניונים, שהתנועה מהם לא נותנת מנוחה לשכנים, ויש חודש בשנה בה אחינו בני עדות ספרד נוהגים לקום לפנות בוקר, ולהתפלל. אפשר לבקש מהם לסגור את החלונות.
 

ספיר ק

New member
לא תמיד, אבל...

אתה טענת שבישראל בקשה להתחשבות זו תמיד כפייה דתית, ובעיני אין הבדל בין ישראל לבין מדינות אחרות. אם זו כפייה כאן זו כפייה גם במקומות אחרים. מפריע לי באותה מידה כשמבקשים ממני ללכת בלבוש צנוע בשכונה דתית וכשמבקשים ממני ללכת בלבוש צנוע במדינה מוסלמית. אפשר לקרוא לזה בקשה להתחשבות, ואפשר לקרוא לזה כפייה. איזה שם שאני לא אבחר לזה, זה יהיה אותו שם לשני המקרים. זה אותו דבר. באותה מידה שמפריעה לי כפייה דתית-יהודית, תפריע לי גם כפייה דתית-מוסלמית. ומצד שני, כמו שאני יכולה להבין את הבקשה להתחשבות ברגשות של תושבי מדינה אחרת, אני יכולה להבין את הבקשה להתחשבות ברגשות של דתיים בארץ.
 

ספיר ק

New member
עכשיו כשאני קוראת שוב

נראה לי שההודעה שלך נכתבה בציניות, אז בעצם אמרנו אותו דבר. אני קצת איטית בלהבין דברים כאלה...
 

augustus

New member
ניתן להבחין בין בקשה לכפייה

כשאני חיה במדינה שבה יכולים לסרב לקבור חייל שנהרג בקרב בגלל אי הוודאות לגבי דתו, מדינה ששולחת את אזרחיה להתחתן בחו"ל (אני לוקחת הימור שהשורה הזאת תובן), ומדינה שבה הדת היא חלק מתוכנית הלימודים בבית הספר - אני בהחלט מרגישה שציפייה להתחשבות נוספת היא מוגזמת. ושוב, עוד לא זכיתי להכיר פמיניסטית אחת שקוראת לכבד את רגשות הקנאים במדינות העולם השלישי, האנשים בסך הכל נותנים עיצות פרקטיות.
 
אני חושבת שאתם כבר יודעים שאני

נגד כפייה דתית ומתעצבנת מכך מאד, אבל יש הבדל בין התערבות של המדינה וכפייה עלי להתחתן, להתגרש, להיקבר ולהתחנך באופן מסוים, לבין דרישה של מקום ספציפי שאני לא חייבת להיכנס אליו ושיש לי אלטרנטיבות רבות אליו, שאשמע לחוקי המקום.
 

augustus

New member
נכון. אפשר להישמע לחוקיו

מטעמים פרגמטיים, בלי לכבד אותם. זה מה שאני הייתי עושה.
 

augustus

New member
הבנת הנקרא

ד"ר חניק לא קראה לכבד את הקנאות המוסלמית או איזה מקור אחר של הקוד השמרני, לי היה ברור שהיא הזהירה מפני אי הבנות או תוצאות לא רצויות. וחוץ מזה, הקנאות והשמרנות מאיימים עליי יותר אצלי בבית. אני לא יכולה לחזור מכאן ולספר על חוויה אקזוטית ומשעשעת של כפיית מנהגים מוזרים
 

אמיר.

New member
תני לי עיצה...

נגיד שאני חרדי ואני מעונין לערוך קניות של מצרכי יסוד בלי לסבול ממראות שלדעתי הם אסורים. מה לעשות ? למות ברעב ?
 
האמת היא שאני לא מבינה מה יש לנשים

שלא מתלבשות צנוע לחפש דווקא בסופרמרקט הזה. אם זה היה הסופרמרקט היחידי באיזשהו ישוב הייתי מתרעמת מאד, אבל אחרת, אני ממש לא רואה למה צריך להתעקש (אבל אני מוכנה לשמוע הסברים). לעומת זאת, אני אלחם בחירוף נפש אם פתאום יגידו לי שאסור לי להסתובב בגופיה בתחנה המרכזית או ברחובות ירושלים.
 
ובמה שונה בית עסק שכזה מבית עסק אחר

שעליו יש שלט "אין כניסה ללא נעליים וחולצה"? או כזה שאומר "הכניסה לכלבים אסורה"? הרבה בתי עסק מציבים מגבלות. כל עוד יש לנו ברירה ואנחנו לא חייבים לעשות את עסקינו שם אני לא רואה בזה מעשה כל כך חמור. כמובן שמהצד השני אפשר לומר שזה יכול להרחיק לכת עוד יותר ואז יהיו שלטים כמו "אין כניסה לנשים" (כדי שגברים חרדים לא יטומאו ע"י התחככות אגבית באשה במעברים) או דברים כמו שהזכרת קודם, שמדיפים ניחוח גזעני, ואז איפה עוצרים את זה? מצב מסובך.
 

augustus

New member
הסוגייה הזאת היא לא שחור ולבן

בעיניי, אבל אני אגיד לך מה ההבדל כפי שאני תופסת אותו. כאן, המגבלה קשורה לחופש הדת, וקיים חוק האוסר להפלות צרכן מטעמי דת-גזע-מין וכדומה.
 
למעלה