אין אחדות באדם

[lightflake]

אין קשר ...

גם בחלום אני בד"כ לא עובר דרך קירות - זה לא אומר שהקירות אמיתיים זה רק אומר שלחלום ספציפי יש חוקיות משלו
&nbsp
"צריך להודות שבמובן ידוע לא נוכל אף פעם להוכיח את מציאותם של דברים מלבד מציאות עצמנו והרגשותינו. מבחינה הגיונית אין שום בטלוּת בהנחה שהעולם אינו אלא אני עצמי, מחשבותי, הרגשותי ותחושותי, ושכל השאר הוא חזיון שווא בלבד... מבחינה הגיונית לא מן הנמנע הוא שהחיים כולם הם חלום אשר בו יוצרים אנו בעצמנו את כל הגופים העוברים לפנינו"
&nbsp
(בעיות הפילוסופיה - ראסל)

 

[neophile]

"מבחינה הגיונית אין שום בטלוּת בהנחה שהעולם אינו אלא אני עצמי, מחשבותי, הרגשותי ותחושותי, ושכל השאר הוא חזיון שווא בלבד..."

לכן כדאי להתמקד בהתבוננות במחשבותיך, הרגשותיך ותחושותיך .

גם התחושה של האדמה מתחת לרגליך והאטמוספירה מעליך הדוחפת אותך מטה , כמו גם מראה עייניך - וגם המחשבה שלא מן הנמנע שהחיים כולם הם חלום אשר בו יוצרים אני בעצמנו את כל הגופים העוברים לפני .

האם המחשבה הזאת מפחיתה את כוח הכבידה ?
האם אתה מכיר מישהו שהתחיל לרחף באופן אובייקטיבי אחרי שהוא חשב את המחשבה הזאת ולא רק לרחף באופן סובייקטיבי(הרגשה של לרחף למשל) ?

 

[lightflake]

לא... אבל שוב... מה זה קשור...

אתה מזכיר לי את דוד שלי שהיה רואה אותי (לפני שנים) יושב וקורא ספר על בודהיזם והיה אומר משהו בסגנון של "שטויות... מה אתה לומד מזה? תוכל ללכת עם זה למכולת ?" ...
&nbsp
&nbsp

 

[neophile]

כי זה common sense

שמשום אתה חושב שהמורים שלך אומרים לך לוותר עליו
&nbsp

 

[neophile]

בעברית אומרים "הגיון בריא"

אבל נראה לי שלעניין שלנו עדיף לקרוא לזה "הגיון משותף"
&nbsp
אם אתה חושב שהמחשבות הרוחניות שלך משחררות אותך מהקשר לסביבה ובפרט לסביבה האנושית אז אתה טועה .
&nbsp
שום מחשבה היא לא שלך , גם המחשבה שצריך לא לחשוב עם הגיון משותף .
&nbsp
&nbsp

 

[lightflake]

אוקיי... תחליט מה אתה רוצה קודם כל

אם אתה רוצה קומון סנס אז לך עם זה
אם אתה רוצה כסף כדי לקנות במכולת אז לך על זה...
אני לא אומר לך מה לעשות אבל אל תקשר בין שני דברים רק בגלל שהחלטת באופן שרירותי שהם קשורים
אדם לא יכול לרצות למצוא מה אמיתי וגם לדרוש מראש שזה יקנה לו דברים במכולת או גם יתאים לקומון סנס...
&nbsp
אתה יכול לקוות לזה...
אם מה שאתה רוצה זה לקוות אז תקווה... ותסתפק בלקוות.
&nbsp

 

[neophile]

מה היא אמת המידה שלך למה שאמיתי ?

תחשוב על זה ..
&nbsp

 

[lightflake]

מוחלטות!

קיום בלתי תלוי, בלתי מעורער, בלתי משתנה, נצחי.

 

[רועי החושב]

יש אמת ניצחית- שאין אמת ניצחית

 

[lightflake]

אז יש ?

 

[רועי החושב]

כן, אין

 

[רועי החושב]

אתה מתייחס למיתולוגיה של התודעה ולא לתודעה

איזושהי תפיסה כאילו התודעה קדמה לכל וחלמה/צימצמה את עצמה וכך נוצר העולם.
זהו משל ותו לא (משל שמצוי בקבלה ובהינדואיזם וכ"ו). משל יפה ומחכים, אבל רק משל. אם לא תדע שהמשל הוא משל- לא תחכים ממנו.
תעשה מה שבא לך אבל לכל בחירה יש תוצאה. אתה בוחר לקחת את המשל כפשוטו- ויש לזה מחיר. אינך יכול אפילו להתחיל להבין את המשל כל עוד אינך מכיר בו כמשל. אמת שאין טעם בדיון בינינו, אבל לא בגלל שאני לא בוחן הנחה בסיסית אלא בגלל שאתה אינך יכול להתחיל להחכים מנקודת המוצא הנ"ל (שהמשל הוא משל) ולכן כל חוכמת המשל העמוקה הזו לא בהישג ידך. המשך, אם כן, לקבל את הטקסט כפשוטו ואני אמשיך להתייחס אליו כמשל. YOUR PROBLEM .

 

[lightflake]

נכון.

אתה יכול להוכיח אחרת?

"כל מה שחשבתי עד עתה לאמיתי ובטוח ביותר, למדתי מן החושים או על ידי החושים. והנה הרגשתי לפעמים שהחושים הללו מתעים; והזהירות דורשת שלעולם לא נבטח בטחון מוחלט במה שהתעה אותנו פעם... עובדה זו שאני נמצא כאן, יושב על יד התנור, מעוטף שמלת בוקר, מחזיק נייר זה בידי... איך אכחיש שידיים אלו וגוף זה לי הם... עם כל זה צריך אני כאן לשים לב לדבר, שהנני בן אדם, ושעל כן מדרכי לישון ולצייר לעצמי בחלומותיי אותם הדברים שמציירים המטורפים... בהקיץ, ולפעמים דברים שהם קרובים אל האמת אפילו פחות מכן. כמה פעמים קרה המקרה שראיתי בחזון לילה שאני נמצא במקום זה, שאני מלובש ושאני יושב על יד התנור, אף על פי ששכבתי ערום לגמרי במיטתי? ...רואה אני בבירור שאין שום סימנים מובהקים או אותות בטוחים למדי שעל פיהם יהא אפשר להבדיל במפורש בין מצב הערות לבין מצב השינה... על כן אולי לא נטעה במסקנתו, אם נאמר... [שהדברים] התלויים בהתבוננות בדברים המורכבים, מסופקים הם מאוד ומחוסרי ודאות..." (דקארט, הגיונות, הוצאת מאגנס).

 

[רועי החושב]

כן, אני יכול

אבל זה דורש ממך לקבל, לפחות באופן זמני, את הנחת היסוד של שיטת החקירה הזו, שמדובר במשל.
&nbsp

 

[lightflake]

אם אני כבר מקבל שזה משל אז מה נותר לך להוכיח ?
אתה צריך להוכיח בלי הנחות בסיסיות שנוגדות את מה שאתה אמור להוכיח...
אתה יכול לבקש ממני לא לצאת משום הנחה בסיסית, לזה אני מסכים
&nbsp

 

[רועי החושב]

זה ממש ממש פשוט

אנחנו חוקרים את המסקנות שנובעות מהנחת יסוד מסויימת שקיבלנו בהשאלה, רק לצורך החקירה.
אם המסקנות האלו מתאימות לעולם שאנחנו מכירים יותר מהמסקנות של הנחת יסוד קודמת, אז הסבירות שקלענו להשערה הנכונה גדול יותר מהסבירות שההשערה הקודמת נכונה.
אם, לדוגמא, ההשערה החדשה תייצר ניבויים שיתאמתו במבחן הניסיון- סבירותה עולה.
כדי לבחון השערה באופן רציני אתה צריך לקבל אותה באופן זמני ולהוציא ממנה מסקנות. אם לא תניח אותה, לא תוכל לבחון את הבניין שנבנה עליה ולכן לא יהיה לך בסיס לשיפוט.
&nbsp

 

[lightflake]

לא לא ... לא טוב בכלל...

&nbsp
"אם המסקנות האלו מתאימות לעולם שאנחנו מכירים יותר מהמסקנות של הנחת יסוד קודמת, אז הסבירות שקלענו להשערה הנכונה גדול יותר מהסבירות שההשערה הקודמת נכונה."
&nbsp
"העולם שאנחנו מכירים" הוא העומד כאן למבחן, אז איך התאמה אליו מעלה את הסבירות להתקרבות למשהו אמיתי יותר ? אתה לא רואה את הסתירה הפנימית ?
&nbsp
הרי אם אני רואה רק גמדים עם מצנפת בעולם כחול מטאלי, וכל זה נובע מעיוות אופטי מסויים, אתה מציע לי לבחון את העולם דווקא בעזרת אותה הטעות האופטית ולראות אם העולם שמתקבל דומה לעולם שאני מכיר... זה פשוט לא מבחן תקין בשום קנה מידה
&nbsp
"אם, לדוגמא, ההשערה החדשה תייצר ניבויים שיתאמתו במבחן הניסיון- סבירותה עולה."
&nbsp
כשחייזרים לראשונה הגיעו לכדור הארץ הם העלו השערה שקוקה קולה רגיל גורם להרזייה ודיאט קולה גורם להשמנה, כאשר בדקו את ההשערה עם הנתונים מצפייה בבני האדם ראו שאכן רוב מי ששותה קולה רגיל רזה יותר מאלו ששותים דיאט - שהיו לרוב שמנים... זה אישש את ההשערה...
&nbsp
&nbsp

 

[רועי החושב]

אני מצטער

אבל אני לא יכול לעזור לך להתגבר על הטימטום הכרוני שלך.
קרא את הדיאלוגים הסוקרטיים, לדוגמא, ותראה כיצד הדרך של קבלת השערה מותנית לצורך חקירה מביאה לגילויים חדשים.
אני באמת לא יכול לעזור לך, אתה מטומטם גמור. זה לא אומר שאתה לא בן אדם טוב לב ומשעשע. מאחל לך כל טוב.

 

[lightflake]

זה בסדר, העיקר הכוונה

 

[Mist2]

4 מצבי תודעה

ניתן לחלק רמות תודעה ל-4 קטגוריות.
מצב תודעה ראשון הוא השינה, מצב תודעה שני הוא מה שאנו מכנים 'ערות': כאשר אנו פעילים, מדברים, מקשיבים, כותבים, קוראים, מתקשרים ועוד…
מצב תודעה שלישי הוא מצב של מודעות עצמית, רוב בני האדם מחשיבים את עצמם כבעלי מצב זה.
אך לאמתו של דבר האנושות מתקיימת בשני מצבי תודעה ראשונים – שינה ו'ערות'-יחסית ורק מאמצים רבים של התבוננות על עצמינו יבהירו לנו שאנו כלל לא מודעים לעצמנו.
הפוטנצייל שלנו באופן טבעי הוא מצב תודעה שלישי, אך ישנו עוד מצב תודעה גבוה יותר – מצב תודעה רביעי, אשר במצבנו הנוכחי נעול וסגור בפנינו לגמרי.
מדובר במודעות אובייקטיבית, אליה ניתן להגיע רק לאחר שנגיע למודעות עצמית.
ניתן לומר שהאדם חיי בבית גדול ומרווח, מלא בחדרים וריהוט יפה, אך האדם נמצא רק במרתף ובמטבח, ואינו יכול לצאת מהם.
אם מישהו יומר לאותו אדם שישנם מדרגות המובילות לקומות עליונות ולחדרים נוספים, הוא לא יאמין ויצחק באומרו שאלה רק דיברי הבל ואגדות ילדים.
מצבי תודעה הם מצבים משתנים ולעולם לא קבועים, ישנם הרבה רמות בכל מצב תודעה, והאדם עובר מרמה לרמה או ממצב שני לשלישי ובחזרה.
האדם יכול לחוות ניצוץ של מצב תודעה שלישי, אך מצב זה יכול להתקיים רק במקרה, כאשר זעזוע מיקרי מעיר אותו לרגע ומקפיץ אותו לשנייה מעלה למצב שלישי.
גם אם מגיע האדם למצב שלישי במקרה או עקב עבודה עצמית, אין זה אומר שהוא יישאר שם; נהוג לחשוב שאדם שמגיע למודעות עצמית יישאר במצב זה לנצח.
זו הסיבה לשאלות טיפשיות כמו – "האם אתה מודע?"

דוגמה מצוינת למה שקורה ניתן למצוא בספרו של לואיס קרול, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות".
הגיבורה-אליס עוברת שינויים ממש מתחילת הספר, היא גדלה וקטנה וכאשר הזחל שואל אותה, "מי את?" אליס לא ממש יודעת לענות…
"מי את שאל הזחל.
זו לא היתה פתיחה מעודדת לשיחה, אליס השיבה,
בביישנות-מה, "א – אני בקושי יודעת, אדוני,
ברגע זה – לפחות אני יודעת מי הייתי כשקמתי הבוקר,
אבל אני חושבת שהשתניתי כמה פעמים מאז."

המאמצים של האדם שעובד על עצמו בצורה אמתית יהיו תמיד קשורים בניסיון להגיע למצב תודעה 3/4 והניסיון להישאר במצב זה זמן רב ככל שיוכל.