מבחני אינטליגנציה, בניגוד למקובל לחשוב, לא מודדים כישורים שכליים מוחלטים אלא את היכולת להתמודד עם מצבים נתונים ולתת להם פתרונות מבוססי כישורים שכליים: זה לא אותו דבר. מה שמסתתר מאחורי כאן זה שאיי-קיו נקבע במידה רבה על ידי רקע תרבותי, כי הבעיות המוצבות הן בעיות מהקשר תרבותי מסויים. רועה פרות מסאי יוציא ציונים נמוכים במבדקי אינטליגנציה כי הוא לא יודע קרוא וכתוב, הוא לא מורגל להתעמת עם סמלים ועם מושגים מופשטים, אבל הוא יתמודד יותר טוב מכולנו עם נחש ארסי בשדה, או עם מציאה של פרה אובדת. אולי הפילוסופים נטועים עמוק במיוחד בעולם התרבותי שלהם עם השפה והמושגים המופשטים שלו הם הרי עוסקים כמעט רק בזה.
אתה צודק בקשר למבחני הIQ הפופולרים(סטנפורד-בינה, למשל). אבל יש לא מעט מבחני IQ שלא מסתמכים על ידע מסוים ומציגים את השאלות ע"י צורות ומספרים(לא צריך ידע מתמטי במקרה של המספרים, דוקטור למתמטיקה עם IQ "איקס" יוציא אותו ציון כמו אדם חסר השכלה עם IQ "איקס")
תפיסת פערי תרבות כנובעים רק מהבדלים בהשכלה היא לא מלאה: התרבות המערבית שמה דגש על סמלים והפשטה, בתרבויות לא מערביות אין מילים לפעמים למושגים של זמן, שלא לדבר על מגוון הצורות שמבדקי אינטליגנציה מכילים, מי שתורגל ברחוב, בבית ובבית הספר בעבודה עם צורות יוציא ציון גבוה יותר מזה שעבד תמיד בשדה. הריבוע והמשולש הרי לא קיימים במציאות החיצונית והחיים המודרניים המערביים מכשירים אותנו לזהות איתם, לעבוד איתם ולאתר אותם במבחני אינטליגנציה
שלאנשים שגרים בחברה המערבית בכלל, ובמקומות עירוניים בפרט יש אינטליגנציה הרבה יותר גבוהה כי הם נחשפו ליותר גירויים. זה לא אומר שהפוטנציאל של ילד במוזמביק יותר נמוך מזה של ילד בניו-יורק, זה רק אומר שהילד בניו-יורק פיתח אותו יותר. לכן אפשר לומר שאת המקסימום שהאדם יכול להגיע אליו לא ניתן להעריך בשום דרך, אבל אפשר לדעת את מצבו הנוכחי, ובמצב הנוכחי הילד מניו יורק יותר חכם בפועל מהילד במוזמביק. כיום, מבחני אינטליגנציה הם הדרך הכי מדויקת להעריך דברים כאלה... הנה דוגמה למבחן בסגנון: http://jonwai.bravepages.com/slse.html לצורך הסטטיסטיקה נאמר שבנאדם ממוצע יצליח לפתור רק 2 שאלות מתוך 50 השאלות שבמבחן
אם אנשים בני התרבות המערבית מוכשרים יותר למשימות של החברה המערבית עדיין לא הוכחנו שהם אינטליגנטיים יותר. הבדואי הממוצע יודע להדליק מדורה ולמצוא מזון במדבר הרבה יותר טוב מכל אחד מאיתנו כי זו הסביבה לה הוא מוכשר ובה הוא התמחה, גם האסקימואי הממוצע מוכשר יותר מכולנו לאתגרים של סביבה קפואה. אם אינטליגנציה היא יכולת התמודדות עם צורות גאומטריות, פעולות מתמטיות ותיאורים גרפיים אזי החברה המערבית עושה אותנו יותר אינטליגנטיים, אבל זו הגדרה צרה ומגמתית. המחקרים שאתה מציין משתמשים בסמלים של החברה המערבית ולכן הם מוטי תרבות.
משימות כמו צייד דורשות אינטליגנציה מסויימת אך הן עדיין בגדר 90% התמחות...כמו שאנשים לומדים לנהוג ככה אנשים לומדים לצוד. אורח החיים במדינות פרימטיביות לא דורש הפעלה של אינטליגנציה לעומק, זאת עובדה. לא צריך להיות גאון כדי לשרוד, צריך רק ניסיון. אולי זאת אחת הסיבות שאנשים קוראים ליכולות מסוימות שרכשו לעצמם "חכמת חיים"
כיום ידוע שיש מספר סוגים של אינטליגציה, יש אינטליגנציה מתמטית, ויזואלית, בין-אישית, מוזיקלית, וכו' וכו'. שייקספיר היה גאון, אין ספק בזה, אבל זה לא אומר שהיכולות המתמטיות שלו היו מעל הממוצע. בדיוק כמו שגאוס יכול להיות מאותגר מוזיקלית.
אני רק מצטרף לדעת הרוב, אין לפי דעתי דרך אמינה לאמוד "חוכמה" של אנשים... הדרך האחרונה ששמעתי עליה הייתה הפסיכומטרי שהתיימר למדוד "כישורים טיבעיים שבלתי ניתנים ללמידה." וכולנו יודעים כמה זה נכון... חוץ מזה, למדוד לפי השגים מוטה תרבותית בצורה הגרועה ביותר.