מה זאת אומרת?
חגים ושבתות נועדו למשפחה.
את-אישך-ילדיכם ומי שאוהב ומקבל את כולכם תגגו יחדיו במקום שתבחרו.
בלי להתפצל.
אי-אפשר להעליב ולהמשיך לאכול את העוגה בלי שיגרע ממנה.
"הם" יסתפקו בשאריות- יקבלו אחה"צ וביקורים חטופים שאישך יבחר לתת להם מזמנו הפנוי ולא על חשבון הזמן המשותף של המשפחה.
הילדים יוכלו להצטרף לביקורים אם תבחרו בזה אחרי תקופת מבחן שבה הוא יחוש כי הם ילמדו לכבד אותך גם שנוכחותך נפקדת ואתם הסמכויות ההוריות של שניכם.
הם הבהירו שאת לא משפחה שלהם. ואת בהחלט לא חשה משפחה איתם. הם משפחתו של האיש ותו לאו.
הם לא במעמד שווה ערך למשפחה הגרעינית שלך ואת לא מכריחה אף אחד להיות חלק מהמשפחה שלכם. המשפחה שלך מוכנה להתנהל בדרך מסויימת ולכן להכלל במעגל הקרוב, הרוויחו. הם לא מוכנים-יפסידו.
הם לא צריכים להבין או להסכים לדרככם הם צריכים לקבל אותה ולשקול מילים כי אתם "אחרים" מהם.
אישית הייתי במצב דומה במידה בעבר, היה נתק של 8 שנים עם בן משפחה מסויים שגרם צער רב ומכבש לחצים עלינו "להחליק" כי כולם נפגעים, והכלל חשוב יותר מאיתנו.
אנחנו מצידנו הודענו שאנחנו לא הולכים לאיפה שלא נעים לנו והתמדנו בזה, כשכ-ל הצדדים היו מוכנים ולמודי קרבות ולא רגע לפני הדברים התחילו להסתדר.
שלום בית הוא מצב שכדי שיעבוד צריך לא רק שהצד שמבקש סליחה יהיה מוכן לבקש, אלא גם יפנים שהתנהגותו צריכה להשתנות כי אחרת יהיו השלכות, והצד הפגוע צריך לחוש מוכן באמת לעבור לשלב פחות מיגננתי ולשם כך הוא צריך לחוש כי יש הכרה במה שהוא עבר\חש ולא שהוא נכנע לתכתיבים מלמעלה כי "צריך".
אחרת זאת רק שאלה של זמן עד שהכל חוזר על עצמו וכל התחושות הרעות חוזרות לצוף.
חגים ושבתות נועדו למשפחה.
את-אישך-ילדיכם ומי שאוהב ומקבל את כולכם תגגו יחדיו במקום שתבחרו.
בלי להתפצל.
אי-אפשר להעליב ולהמשיך לאכול את העוגה בלי שיגרע ממנה.
"הם" יסתפקו בשאריות- יקבלו אחה"צ וביקורים חטופים שאישך יבחר לתת להם מזמנו הפנוי ולא על חשבון הזמן המשותף של המשפחה.
הילדים יוכלו להצטרף לביקורים אם תבחרו בזה אחרי תקופת מבחן שבה הוא יחוש כי הם ילמדו לכבד אותך גם שנוכחותך נפקדת ואתם הסמכויות ההוריות של שניכם.
הם הבהירו שאת לא משפחה שלהם. ואת בהחלט לא חשה משפחה איתם. הם משפחתו של האיש ותו לאו.
הם לא במעמד שווה ערך למשפחה הגרעינית שלך ואת לא מכריחה אף אחד להיות חלק מהמשפחה שלכם. המשפחה שלך מוכנה להתנהל בדרך מסויימת ולכן להכלל במעגל הקרוב, הרוויחו. הם לא מוכנים-יפסידו.
הם לא צריכים להבין או להסכים לדרככם הם צריכים לקבל אותה ולשקול מילים כי אתם "אחרים" מהם.
אישית הייתי במצב דומה במידה בעבר, היה נתק של 8 שנים עם בן משפחה מסויים שגרם צער רב ומכבש לחצים עלינו "להחליק" כי כולם נפגעים, והכלל חשוב יותר מאיתנו.
אנחנו מצידנו הודענו שאנחנו לא הולכים לאיפה שלא נעים לנו והתמדנו בזה, כשכ-ל הצדדים היו מוכנים ולמודי קרבות ולא רגע לפני הדברים התחילו להסתדר.
שלום בית הוא מצב שכדי שיעבוד צריך לא רק שהצד שמבקש סליחה יהיה מוכן לבקש, אלא גם יפנים שהתנהגותו צריכה להשתנות כי אחרת יהיו השלכות, והצד הפגוע צריך לחוש מוכן באמת לעבור לשלב פחות מיגננתי ולשם כך הוא צריך לחוש כי יש הכרה במה שהוא עבר\חש ולא שהוא נכנע לתכתיבים מלמעלה כי "צריך".
אחרת זאת רק שאלה של זמן עד שהכל חוזר על עצמו וכל התחושות הרעות חוזרות לצוף.
