אני רוצה להשחיל כאן מילה - שלא
קשורה לנושא הדיון אבל, קשורה למה שאת אמרת נדיה - "כי כשיש שניים יש רק חצי מהזמן לכל אחד". אני חושבת שזה לא נכון. א - כי כשיש שניים יש 100% זמן עבור כל אחד מהם (לא יאומן, אבל זה קורה) ב - (וזה מה שרציתי לומר בעצם) אני חושבת שהזמן לא צריך להתחלק שווה בשווה בין הילדים אלא, כל אחד לפי הצרכים שלו. יש ילדים שזקוקים ליותר תשומת לב מאחרים (לאוו דווקא בגלל תלותיות, אלא מכל מיני סיבות) והם צריכים לקבל אותה יותר מאחרים. אני חושבת שזה גם מה שמקל עלינו מאוד לנהל חיי משפחה שפויים עם יותר מילד אחד - העובדה שלכל ילד יש צרכים שונים.