פרוצדורה להצלת חיים, מרשם יעיל.
-"גם וגם"- אפשר וגם אפשר, ואף צריך! בבואך להתייחס לשאלה:"האם ניסויים בבעלי-חיים הם מוסריים?" עליך לשאול כמה דברים: ראשית, עליך לשקול ולהשוות בין תרומתו של הניסוי, לבין הסבל העובר על החיה. כן, כן, גם מי שמעמיד בראש רשימת ערכיו את זכויות בעלי-החיים, ניתן ואף רצוי שיתייחס גם לטענות הנגדיות שהמציאות נושאת עימה אם ברצונו להשפיע עליה. (במקרה היפותטי בו לניסוי יהיו השלכות מרחיקות לכת מבחינת תועלתן ופעיל זכויות בעלי-החיים אפילו לא יתייחס לתועלת זו- דינו...או יותר נכון דינן של החיות אשר בשמן הוא עומד, צפוי מראש.) לאחר השקילה: במידה והתוצאות הניבו כי סבלן של החיות עולה פי מה וכמה על התועלת- נחמד מאוד! לא צריך לקיים את הניסוי! (למרות שבמציאות לרוב כן יקיימו את הניסוי בכל-זאת.) במידה ואנו עומדים בפני דילמה- אכן, לא ניתן בלי הניסוי, רק אז נפנה אל השאלה: האם נכון לנצל חיות כדי להציל הרבה בני-אדם? כל אחד יכול לענות לעצמו על השאלה הזו והסיבה בגללה אני מציבה אותה לאחר השאלה הקודמת היא: "קודם הקלה, ורק אז החמורה" בדיוק כפי שהסברתי קודם- כדי שדרך המגה-פונים שלנו יישמע כאב החיות, צריך וניתן לגרום למי שעומדים מולינו להאמין כי חשובות לנו זכויות בני-האדם- תתפלאו, אך לא פעם טועים רוב ההמון בטעות המיתולוגית: אם הם בעד חיות= הם נגד/ לא בעד בני-אדם. חוץ מלהתקומם על טעות זו, ניתן "לדלג" עליה בכך ש: קודם, לפחות הניסויים הבאמת לא נחוצים ייעלמו מהעולם. לאחר מכן, ניתן יהיה לנסות לשכנע כי באמת אין לנו זכויות להשתמש בחיות, בין אם בקלה או בחמורה. ולסיכום, אתה יכול להחליט בין הפרקטי לבין האידיולוגי: אם תיטיב לבצע את ההליכים המוסריים שציינתי ב
סדר זה, אמנם לא תבטא בקול רם את דעתך האמיתית, אך בפועל: תחדור ליותר לבבות ויימנעו הרבה יותר התעללויות ואילו תפעל אחרת- דינך להשאר כמיעוט נרדף וחסר השפעה. הדבר תקף הן כאשר פועלים נגד תעשיית האוכל והן כאשר מתעמתים עם מעבדות חסרות לב. שלך, שירה. נ.ב.- כתבת נפלא! - כמעט והאמנתי לך...
