oilsands quest
New member
איך להתמודד עם זה ?
אני נוכח בקורסים, מסכם אותם עם הנייד, וכשאני חוזר הביתה אני מרגיש סחוט אז אני נח. כשאני מתפקד בבית (אחרי מנוחות חוזרות ונשנות) וצריך לקרוא את מה שסיכמתי אז לפתע כל דבר אחר מושך אותי יותר מאשר להיכנס לראש של תכני הקורסים. ואני מוצא את עצמי בורח מהמשימה לקרוא את הסיכומים שלי (שהם מעולים מפני שאני מסכם מילה במילה ואפילו לא צריך לקרוא שום פסיקה מרוב שאני מספיק לסכם את כל מה שהמרצה אומר על אותם פס"ד) אבל אני מוצא את עצמי באינטרנט נכנס לתיק ניירות הערך שאני מנהל ומכניס את עצמי לראש של משקיע. כמשקיע אני מתוח מאוד, נרגש וסוער ולא שקט בכלל. אני מחכה מתי כבר נייר הערך יירד למחיר שקבעתי בלימיט לקנות אותו ורודף אחרי המחיר במתח, וחוזר כדי לבדוק מה קרה למחיר אם הגיע קרוב למחיר ששמתי בפקודת הלימיט. החיים כמשקיע מסעירים אותי, מתישים אותי, מעצבנים אותי מאוד מאוד, מותחים אותי עד כדי כך שאפילו שרירי הרגליים והידיים שלי במתח עצום. וכשהמרצה מחליט להביא אורח מכובד שקשור לגמרי למסחר בבורסה (בעל שליטה) לפתע בבית היה לי דחף לשחזר את כל מה שאמר, לחפש עליו מידע בגוגל ולמצוא אולי אמר מידע שבמסחר עדיין לא יודעים אותו, וזה גרם לי לחרוש בגוגל על כתבות, לנתח על פי מודלים מסוימים וכו'..... זה לא חכמה להגיד לי להפסיק להיות משקיע מפני שגם אם לא הייתי משקיע, אז הייתי בורח מהלימודים לעיסוקים מתישים אחרים. והשאלה היא מה עושים כדי להפסיק את הדחף לחפש ריתוקים מסקרנים שהורסים לי את הרצון לחזור על סיכומי השיעור ולהתכונן לשיעור הבא ?
אני נוכח בקורסים, מסכם אותם עם הנייד, וכשאני חוזר הביתה אני מרגיש סחוט אז אני נח. כשאני מתפקד בבית (אחרי מנוחות חוזרות ונשנות) וצריך לקרוא את מה שסיכמתי אז לפתע כל דבר אחר מושך אותי יותר מאשר להיכנס לראש של תכני הקורסים. ואני מוצא את עצמי בורח מהמשימה לקרוא את הסיכומים שלי (שהם מעולים מפני שאני מסכם מילה במילה ואפילו לא צריך לקרוא שום פסיקה מרוב שאני מספיק לסכם את כל מה שהמרצה אומר על אותם פס"ד) אבל אני מוצא את עצמי באינטרנט נכנס לתיק ניירות הערך שאני מנהל ומכניס את עצמי לראש של משקיע. כמשקיע אני מתוח מאוד, נרגש וסוער ולא שקט בכלל. אני מחכה מתי כבר נייר הערך יירד למחיר שקבעתי בלימיט לקנות אותו ורודף אחרי המחיר במתח, וחוזר כדי לבדוק מה קרה למחיר אם הגיע קרוב למחיר ששמתי בפקודת הלימיט. החיים כמשקיע מסעירים אותי, מתישים אותי, מעצבנים אותי מאוד מאוד, מותחים אותי עד כדי כך שאפילו שרירי הרגליים והידיים שלי במתח עצום. וכשהמרצה מחליט להביא אורח מכובד שקשור לגמרי למסחר בבורסה (בעל שליטה) לפתע בבית היה לי דחף לשחזר את כל מה שאמר, לחפש עליו מידע בגוגל ולמצוא אולי אמר מידע שבמסחר עדיין לא יודעים אותו, וזה גרם לי לחרוש בגוגל על כתבות, לנתח על פי מודלים מסוימים וכו'..... זה לא חכמה להגיד לי להפסיק להיות משקיע מפני שגם אם לא הייתי משקיע, אז הייתי בורח מהלימודים לעיסוקים מתישים אחרים. והשאלה היא מה עושים כדי להפסיק את הדחף לחפש ריתוקים מסקרנים שהורסים לי את הרצון לחזור על סיכומי השיעור ולהתכונן לשיעור הבא ?
) ולבסוף - אין ספק שבשורה התחתונה אנחנו רק בני אדם. הכמיהות הבסיסיות ביותר שלנו הן לעשות את מה שמעניין אותנו ומה שמושך אותנו, מה שעושה לנו טוב ונעים, ולהתרחק ממה שמשעמם ומדכא. אז מה הפלא שחצי מאיתנו דחיינים...