איך חיים עם זה?

ענתנוי

New member
הפרדה דיכוטומית

היא הדרך שלך לתיאור המציאות ואתה מזהה את עצמך בכל מה שסביבך - הפכת ממראה לכל העולם לבבואה שמשתקפת בכל העולם.
אני לא יודעת איזה מצב גרוע יותר אבל בשני המקרים זו בעיה שמונעת ממך את האפשרות לראות את עצמך ואת הזולת כישות בעלת משמעות.
ובשני המקרים אין לך שום תקשורת עם הסביבה.
זו חידת ה"פתוח/סגור" שכולנו מנסים לפתור - ולא להצדיק מצב כזה או אחר, כי הצדקה של מצב כזה היא השלמה עם הרע במקום יצירה או בריאה....
יש מצב ביניים נכון, לא פשרה בין שני מצבים קיצוניים ובלתי אפשריים אלא קיום אמיתי שאין בו דיכוטומיה ואני מנסה להעביר את המידע ולהסביר איך להגיע לשם.
אתה יכול לטעון שזה בלתי אפשרי - וזו זכותך - אבל אין לך את הזכות למנוע ממני את האפשרות להעביר את הידע שלי לאחרים שמעוניינים בפתרון לחיים אמיתיים.
 

arana1

New member
להיות גם מראה וגם בבואה זה הכי לא אנליטי

זה מצב שבו הפתיחות מתמירה את עצמה ממצב של הצפה לאפשרות של בחירה לא אנליטית אלא סינטטית,
את רואה את השפה כאנליטית כי את מנתחת אותה אנליטית,
אבל השפה ממש לא כזאת,
היא כל הזמן מתפתחת בצורה שגם משקפת וגם מניעה את השינוי החברתי-תרבותי-טכנולוגי-כלכלי

היכולת להזהות את עצמך בכל ולשקף את הכל היא הפתרון לבעיית הפתוח/סוגר
כי למשל היא מאפשרת למבטים הרעים, ולתגובות הרעות, המשפילות והאלימות, לעבור דרכך בלי לעורר את השכבה שמחוללת תגובה

את לא יכולה לעבור מאדם לאדם, מפרט לפרט, ולתקן עכשיו ומייד את כל עוולות העולם,
מה שאפשר לעשות זה לנסות לחיות כאדם טוב,
ושפה שאינה סינסטטית, רדוקטיבית, מפרידה ומבודדת, מאפשרת לעשות זאת טוב יותר

אני לא הצדקתי שום מצב
רק כתבתי שאני לא מאמין בנבואות זעם
ושלדעתי האנושות לא הולכת להכחיד את עצמה
שלהפך
מי שמוציא את הראש מהתתת מסוגל לזהות גם לא מעט סיבות לאופטימיות

את זאת שטוענת שהשפה אינה אפשרית
אני טוען שבדיוק להפך

ושוב, אולי פעם אחת במקום להשמיץ ולהוציא דיבה על אחרים תראי או לפחות תסבירי איך אני מונע ממך להעביר את הידע שלך לאחרים ?
אני מהפנט אותך ? מקרין לך מחסומים למח ? נועל אותך בביתך ?
מה לכל הרוחות את רוצה ממני ?
מה עשיתי לך ?
העזתי לחלוק עלייך בנקודה מסויימת,
זהו, מת העולם, חס וחלילה שמישהו לא יגיב על כל מה שאת כותבת בהשתאות ופליאה ויסגוד לך כאלילת התודעה ?

נכון, אני סבור שאת לא יודעת הכל, מקווה שמותר לי
ולא פגשתי מעולם, גם לא בתגובה הזאת, שום נסיון תקף להתייחס לטיעונים שלי
את ממציאה כל מיני מבנים וכופה אותם עלי ואיתם את מתווכחת
אני ליניארי ? קשקוש
אני הרבה פחות כזה ממך
זה בטוח
 
היא לא טענה

את זאת שטוענת שהשפה אינה אפשרית
אני טוען שבדיוק להפך


להפך,
ממה שהבנתי - גשרים ואז אפשרות קיום אותנטית הוויתית
חזקה יותר בגלל הבנה של לעומתיות (קצת דומה לפמניזם)
וגם אולי דרך הפער הזה לבנות גשרים שמסייעים
לתקשר מההוויתי - קיומי ואל השפה שבינהם מפרד

כי תכליתם לדידה אולי שונה
או רק משולבת
ולכן הגשרים מנקודה לנקודה
ובאלכסון
 

arana1

New member
התפישה של לעומתיות כאולטימטיבית

כמשהו קבוע ומקובע ולא כשלב התפתחותי היא שמונעת לראות איך השפה מאפשרת חיבור למציאות

המון קצרים פרשניים של אוטיזם למשל נובעים מכך שאנשים מזהים עימותיות דווקא במקום שבו אין כזאת בכלל,
וכיוון שהנורמה תמיד מסייגת את העימותיות הספוגה בה דרך שורה של גינונים טקסיים שאוי ואבוי לך אם את מחמיצה ולו אחד מהם או את הסדר והנימה הנכונים ואוטיסטים בדיוק בגלל שהם פחות לעומתיים ועימותיים נוטים לחוש את כל הטקסיות הזאת כשיבוש מיותר של מה שנחוץ להם כל כך לביטוי שפתי קוהרנטי את מקבל מרחב ציבורי מאוד מאוד מדכא ומחורבן ואטום ועיוור ונורא נורא לא צודק
 
אז אחזור ואומר שוב

אני חושבת שעצם זה שענת היא אוטיסטית
מבטיח או נוטה להעמיק
את הסיכוי שדווקא בטיפול שלה
ובגלל מי שהיא ומה שבחרה
שתוציא פירות משימוש בכלים כאלה

בניגוד כך סתם לאדם נורמטיבי
שלא יהיה כלל מודע אפילו
ולא תהיה בו הרגישות להבין מה מציק
וכופה בשפה

אבל זו מחשבה שלי ,
אתה יכול לשלול תמיד
ואשמח לשמוע

לי היא הוסיפה דברים מקריאה
 

arana1

New member
לא שללתי את זה בכלל

וגם לא ניסיתי לשלול את זה
אני חולק על חלקים מסויימים במשנתה או בתפישתה וגם לא מסכים עם חלק מפרשנותה את המצב האוטיסטי ?
מותר לי ?
את מסכימה ?

האמת שגם כתבתי את זה בפירוש,
שדווקא אנשים שמודעים נורא לפער בין השפה למציאות יכולים להיות מועמדים הכי טובים ליצירת שפה שתסגור את הפער הזה,

אבל כשאתן מחליטות לרצוח מישהו אי אפשר לעצור אותכן ואי אפשר אפילו לנסות לשכנע אותכן לעצור רגע ולהקשיב
די נ"ט אגב אם את שואלת אותי
 
ביקשתי שאם לדעתך - שלול אותי

ואת המחשבה,
האם לזה התכוונת?

הבנתי שאתה חולק ולא שולל -
ההסבר שנתתי היה בקשר לחלקים מסוימים שחולקים-
הסבר שלי ,

אמרתי שאתה יכול לשלול אותו ואני אשמח לשמוע הסבר חלופי.

לא חושבת שרצחתי אותך ,
הבעתי את דעתי ולמה שפה סגורה אני חושבת שבטיפול של אדם כמו ענת
דווקא יכול להוליד דברים

ואמרתי שאתה יכול לשלול את דעתי (שלא הבנתי אם אתה שולל , חולק או לא התייחסת או שכן ולא הבנתי אהאאאאאאאאאאאאאא)
ואשמח לשמוע דעתך
 
מה , אני עד כדי כך לא ברורה?

זה נורא מתסכל,
זה יוצא שאני רואה שאדם אחר קורא אותי
ורושם ההפך

השפה שלי לא מדויקת?
אני נשמעת מבולבל?
:/
 

arana1

New member
את זה לא שללתי בכלל

אפילו להפך,
עברת לוויכוח עם איש קש ?

התייחסתי ואני מתייחס לעמדה של שפה כישות הופכית למציאות, למהות, ולעצמיות, ולזה שלדעתי דווקא עמדה כזאת היא דיכוטומית וליניארית להחריד,
ולכן כמוך וכמו ענת, כופה סתירות מאוד אלימות על המרחב, ועל העצמי.

זה מתבטא גם בהצגת השפה כתיאורית בלבד,
תפישה שמתעלמת מהזמן שהוא זה שקושר את הכל למשמעות וגם חושף איך ולמה וכמה השפה מאבדת את הליניאריות, המדומה, שלה למבנה מורכב יותר.

בגלל זה אני גם הכי לא מתחבר לאבחנה של המציאות, ההוויה,החומר, כאנלוגי, כי זה בדיוק מה שמנציח את דיכוטומיית הגוף נפש ולכן כופה ליניאריות אנליטית על השפה.
ולא במקרה לדעתי במקביל לחשיפה של שפה לא ליניארית מתאפשרת גם תצפית וסינטזה של חומרים לא ליניארים, לא סימטרים, לא ניוטונים,
כי תהליך הסינטזה של הנפש לגוף מתבטא גם כפריצת הגבול בין הדיגטלי, המופשט, לבין האנלוגי, החומרי(יש לי מושג מה בזה כי זה היה תחום התמחותי ואולי שוב לא במקרה)

לומר שהחומר לא משתנה, שתפישת הגוף לא משתנה זה נורא בעייתי, ביחוד למי שמתיימר לעמדה חדשנית , מקורית ופורצת דרך,
והצד השני של הדיאלוג הזה הוא השפה,
כך שלומר שזאת היא השפה והיא לא משתנה ולהסיק מזה שהיא לעולם לא תהיה מסדק צר מדי לנשמה זה די דפוק
 
כן כן כן ,

אני הבנתי את דעתך -
אתה חוזר עליה הרבה הרבה פעמים
אני גם ניסיתי לתת נקודת מבט שלי
שהצעתי לך אולי לשלול או להתייחס אליה כהסבר
לשלך ולשימוש של ענת בדרך מסוימת
(דרך מסוימת מאגד את כל מה שאמרת לשתי מילים)

אבל לא חשוב,
אתה לא יורד לסוף דעתי
או שלא אפשרי שתרד

לא מחוסר הבנה דווקא
אבל זה לא כזה משנה.

יש בעיה גם שלא נוצרת ביני לבינך סתירה -
כי בייסקלי בבסיס אני הרבה יותר נוטה
בלב ובנפש לדרך שלך לדברים
אני אוהבת גם לבחון אחרת
זה מרגיע וטוב לי.

ואני גם מבינה את חוסר ההבנה הזה יותר לעומק
נניח בקומונה שבת וחזרת והסברת שפסלו אותך או גינו אותך
ולא הבנתי על מה אתה מדבר כי לא ראיתי את הדיונים האחרונים בפורום
בינך לבין ענת
אז שבתי ושאלתי ושבת והנחת שאני יודעת על מה אתה מדבר
אבל היה חסר מידע
או הקשר מסוים-
זה אותו דבר עכשיו

ואני באמת לא חושבת שאני אהיה טובה בלהסביר
 
יכול להיות

אבל ההשערה שלי כמו אצל אנטי
שאני כן מבינה אותך
וכן מבינה אחרים
אני פשוט לא יודעת איך לבטא את עצמי
ואת הדעות שלי

שזו יכולה להיות סיבה טובה למה כל השנים אני זיקית
ולא מוצאת מילים לומר את ששלי

מה דעתך?
נסה לחשוב על כל הפעמים בדיון הזה
למשל במקרה של השפה
שציטטתי והסברתי שאמרת משהו שלמשל
לא הנחתי או אמרתי

אולי הבעיה היא בי וביכולת שלי להתבטא?
 

arana1

New member
לא חושב שנכון או מועיל למקם את הבעיה במקום אחד

זה למשל הבעייה שלי עם שפה ותפישה אנליטית, ליניארית, שהיא מנסה לבודד סיבה, ולכן גם מחדדת את התנועה להטלת אשמה, בעוד שתפישה סינטטית, מכילה, מכלילה מאפשרת שפה שלא אונסת את הקיום לסיבתיות חד ערכית אלא מתייחסת לכל דבר כביטוי לרשת של סיבות שונות,
בגלל זה אוטיסטים נוטים לביטוי רב פרשני שמוציא לכן את הנורמה מדעתה הליניארית בטירוף.
נטיה זאת גם מקנה מטען לא עימותי לישירות, שוב דבר שלכן גם מתפרש בדיוק הפוך

אולי נכון להניח שגם בשפה אוטיסטית יש ליניאריות, ואפילו קוהרנטית יותר מזאת השגורה, אלא שהיא כזאת בדיוק בגלל שזו ליניאריות "רכה" שלכן לא מחרישה קווים הכיוונים אחרים אלא דיאלוגית להם
 

ענתנוי

New member
"טרוליזם"

זה הכינוי של תגובות מטרידות ברשת שמונעות ממישהו לבטא את עצמו.
וזו הדרך שלך לסתום פיות - כאן ובכל מקום אחר ברשת.
אני לא יכולה לבטא את עצמי אם כל הודעה שלי גוררת שירשור של השמצות.
אתה יכול להתעלם ממני, להגיב למה שאני אומרת בצורה עניינית או לפתוח שירשור חדש משלך באותם נושאים - שבו אתה מביע את עמדתך.
אתה לא יכול לפסול את עמדתי בטענה שאתה "יותר אוטיסט ממני".
אף אחד לא מינה אותך לנציג האוטיזם עלי אדמות.....
 
אולי סכמו

שאם ואפשרי שתהיה תקשורת
פה בפורום ארנה אם ירצה לא יגיב לך
ויפתח שרשור בקומונה השניה שגם כך את חברה בה
ובה תוכלו להמשיך דיון
את יכולה להסביר את עצמך אם מתחשק לך
והוא את דעתו
 

ענתנוי

New member
זה לא יעבוד

"פתוח וסגור" זה רק אהבה או רק שינאה.
שני מצבים קיצוניים שאין בהם מקום לתקשורת בונה.
מי שמתנדנד בין שני המצבים האלו מרגיש כמו חייל בשדה קרב ומגיב בהתאם: מתקיף או מותקף. הבעיה היא שבלי מצב ביניים יציב אין לך הגנה ולכן השאלה החשובה מבחינתי היא רק איך לייצב את "המקום הבטוח" - כדי לא לאבד את האפשרות לנוע בין שני הקצוות, בהתאם לצורך, ולא לאבד את הגמישות התקשורתית ואת העצמיות ה"אוטיסטית".
וזו השאלה שלי: האם יש מקום לדיון בנושא הזה כאן, עם כל הספקטרום האנושי?
 

arana1

New member
את הפתוח והסגור מייצבים דרך הבנת הזהות

האוטיסטית או האחרת
הבנת הזהות מאפשרת סנכרון המבוסס על על לימוד מאוד אמפטי של הסיבות לתנועה פנימה והחוצה
שאצל אוטיסטים כמסתבר וכגלוי לכולם היא יכולה להיות מאוד שונה מהממוצע והמוסכם,
אבל עדיין, שונות מהממוצע, בניגוד לדעה הפסווד מקצועית-שרלטנית, לא סותרת סיבתיות קוהרנטית.

אגב
חלק מהשונות האוטיסטית מתבטאת גם כיחסי פנים ומסכה אופיינים למדי ומכאן הדרך שבה את מזהה את הנסיון שלי לומר משהו עם מינוי לנציג האוטיסטים עלי אדמות היא אחת הצורות הכי נבזיות של כחנות נורמטיבית.
שמבחינתם של אנשים סמכותיים והיררכים רק לנציגים מוסמכים יש רשיון מהממשלה להביע דעה,
והיתר אמורים לסתום
אז תבדקי את עצמך לפני שאת משמיצה אותי
זה יעשה לך טוב
באחריות
 
למעלה