זהו שלא,
שגם המרחב הציבורי נוזל ומתפורר ובצורה שהופכת את הדיכוטומיה שהצגת כאן לזמנית וחולפת גם היא.
גם אני גדלתי בקיבוץ וזה לא רק מקרב אותי לבני הקיבוץ אלא גם הכי מרחיק אותי מהם.
להיות שונה בקיבוץ זה לא תענוג בכלל,
מעולם לא הייתה לי שותפות חווייתית עם קיבוצניקים למרות שעשינו בדיוק את אותם דברים ובדיוק באותו זמן ובדיוק באותו מקום,
להפך,
כל זה רק הדגיש את זרותי וכפה על דימוי של מוטציה, מפלצת, חריג אוטיסטי