איך והאם לספר?

[TikvaBonneh]

הנה סירטון באנגלית

אולי תוכלי לתרגם לו. הבן שלי מאוד אהב.

 

[נועהספרבר]

באיזו מסגרת חינוכית הוא נמצא? הוא ישאר בה?

 

[OraS20]

כן, נשאר במסגרת

מבחינת המסגרת לא השתנה דבר

 

[נועהספרבר]

באיזה "פינות" (להגדרתך) יש לו קושי?

 

[OraS20]

הפינות

לפעמים תקשה להבין סיטואציות חברתיות
לפעמים מתקשה להשתלב בהן
לפעמים אומר דברים שלא מתאימים או לא מובנים
לפעמים לא עונה או לא עונה ברור מבחינת רצף ושטף
לפעמים קשר עין לא איכותי
לפעמים חסרה לו אמפתיה והבנה כלפי האחר ( תיאוריית המיינד)
לפעמים הוא לא מווסת רגשית

הכל לפעמים.... אבל גם כשזה קורה.... זה לא דרמטי. אין לו התפרצויות זעם, ניפנופים בידיים, משהו שהוא נורא בולט... ההתנהגות לא מאוד חריגה מילדים שאינם מאובחנים . לפעמים הוא פשוט עסוק עם עצמו. צריך להיות בעל כושר אבחנה ותשומת לב לדקויות כדי להבחין בשונות שלו. מכאן ההתלבטות עד כמה לשתף... מצד שני לפעמים עדיף שיתנו לו טיפה יותר תשומת לב , שיראו אותו, בחוגים, בפעילויות וכו׳...

אחרי החגים הוא מתחיל חוג עם מדריך שכבר הדריך אותו לפני שנה, אני מאוד מתלבטת, מצד אחד לא רוצה להחריג אותו, לעורר את הסטיגמה אולי, מצד שני אולי חשוב שידע להתמודד איתו
דילמה

 

[נועהספרבר]

הוא עומד לקבל סייע/ת שתלווה/שילווה אותו?

 

[dina199]

אצלכם כבר יש אבחנה

לפעמים זה לא פינות. הם ממש 'עצם העניין'
כשההורה שעדיין מתלבט מתאר את הילד שלו בהרבה 'לפעמים' אני אומר לו ת שזה בדיוק המצב של ללכת לאיבחון.

 

[marmarmar1]

אנחנו במצב דומה, ובחרנו לא לספר לו

כן סיפרנו בבית ספר, גם קיבל סייעת (סמויה). גם באחד החוגים (חוג יותר "חברתי", שם זה נראה לי יותר רלוונטי) בחרנו לספר - בחוג מבוכים ודרקונים שם הרוב מזכירים אותו - לא סיפרנו .בגלל שהקשיים שלו הם גם כן די "בשוליים", ומה שיותר בולט זה דווקא הקשיים של קשב וריכוז - זה מה שאנחנו מדברים עליו איתו, על עניין קשב וריכוז ואיך זה גורם לו לפעול ולחשוב - ולא על אספרגר או אוטיזם. אני חושבת שאוטיזם זה מילה קשה, ולא משנה איזה מילה אתה מצמיד אליו (תפקוד גבוה, קצה של הספקטרום...) - לא נראה לי משהו שילד בן 7.5 יכול לאמץ לעצמו - גם אנחנו מכירים ילד אוטיסט בתפקוד נמוך, שאין ממש מקום להשוואה... לדעתי היה מאוד פוגע לו בדימוי העצמי מחד, ומאידך היה גורם לו לאמץ את זה כתירוץ - "מותר לי להתפרץ ככה ללא שליטה כי יש לי "פתק מרופא"".

 

[ד ו ר ו ן ז ו ה ר]

איך ומה לספר ואיך לגייס

לדעתי אין שום צורך להכנס להגדרות לקות כלליות אלא לדבר בצורה ספציפית על הקשיים ובעיקר על הדרכים והפעולות שאתם נוקטים כדי להתגבר עליהם.
בגישה בה אני עובד אנחנו משתמשים במחברות הישגים. לילד ולהורים יש מחברות אישיות. מחברת אחת בה אנחנו כותבים כיצד אנחנו מתמודדים עם אתגרים, לבד וביחד, ובמחברת אחרת על אילו אתגרים הצלחנו להתגבר וללמוד. השימוש במחברות מפרק את האתגרים למרכיבים ופרטים ועוזר מאוד בהתמודדות ובהדגשת ההצלחות.

דורון זוהר
מנחה תכניות טיפול ושילוב
050-5237224
https://www.facebook.com/DoronZoharRDI
www.rdiconnect.com

 

[שלומות0]

גם אני עובדת

בשיטת המחברת המתקשרת עם הבת שלי, זו השיטה הכי עוזרת אצלנו,
הגעתי לשיטה הזו ללא עזרה/הדרכה של אנשי מקצוע!
וקיום אני מייעצת לאנשי מקצוע לעבוד בשיטה זו.

 

[brum]

לספר רק כשיש צורך

מנסיוני המר, יש הרבה יותר בורים מאשר לא בורים כשזה מגיע לאוטיזם, במיוחד כזה שהוא בתפקוד גבוה.
זה יכול לפגוע במישור החברתי (כשילדים ומבוגרים יתרחקו פתאום כאילו אוטיזם זה משהו מדבק או לחילופין ינצלו לרעה- כאמור מנסיון שלי)
וכתוצאה מכך גם במישור הרגשי והדימוי העצמי
לספר לרופאים, מטפלים, אנשי מקצוע? - כן
לספר למשפחה, חברים, שכנים? - לברור ולבדוק לפני.

לספר לילד? התשובה נמצאת עמוק בתחושות ההורים, רק אתם יכולים לשער איך יגיב הילד, או לחילופין אם אין ברירה (כמו למשל כהולכים למסגרת המיועדת אך ורק לבעלי הספקטרום ומדברים שם על העניין)

אם החלטת לספר, אני מאוד ממליצה להעזר בצוות המטפל בו, אם יש (קלינאית למשל) והכי טוב (לדעתי)- במסגרת טיפולית עם פסיכולוגית.