זו גישה אצילית מאוד מצדו,
אבל סיפורים מהשטח מראים שהמצב משתנה. אם הלא-ה\לומד אינו מרוצה מחייו החדשים מכל מיני בחינות - עבודה, חברה, בילויים, תחביבים - זה מקרין על החיים המשותפים, לעתים עד כדי פירוקם. האושר האישי שלו הוא אינטרס ראשון במעלה עבורך, גם כמי שרוצה ללמוד בשקט בלי דאגות כלכליות או זוגיות, וגם, כמובן, כאישתו האוהבת. כמו כן, חובה לזכור כי בעלך הוא הצינור שלך לחיים האמתיים. את תהיי קבורה בלימודים, והוא זה שיקשר בינך לעולם החיצון. מסיבה זו כדאי להקנות עדיפות למוסדות הנמצאים באזורים מרכזיים, בקרבת ערים גדולות שבו ייקל עליו למצוא עניין ועבודה (וזה לא קל לאיש). ריכוזים של ישראלים יכולים לסייע פה.
בעניין אחר: יש חשיבות מרכזית לעושר, יוקרה ומשאבים של המוסד. בקיצור, מוסדות יוקרתיים נוטים להיות גם עשירים יותר ולהציע סגל מגוון יותר. זה חשוב גם כי זה יאפשר לך להתרכז בלימודים אבל גם כי אז לא תשליכי יהבך על תחום אחד ומנחה אחד. בבלשנות זה די בולט, נדמה לי. אם את באה לעבוד עם הפונולוג היחיד במחלקה, והיחסים שלכם מתפוצצים, ואין למחלקה שום דבר אחר להציע לך בתחום, מה תעשי? תעברי לתחביר? לכן כדאי לחפש מחלקות שיש להן כמה אנשים שיכולים לעניין אותך, שיכולים לעבוד יחד, ושתוכלי להתפתח איתם.
עניין אחר שכדאי לשקול כבלשנית: מומחים לשפות במחלקות שכנות. זה מאוד נחמד להיות תאורטיקן, אבל אם את בודקת את התאוריות שלך על רוסית, נניח, נחמד שבמחלקה לשפות סלביות יושב בלשן. אם את שוקלת ללמוד עוד שפה, חשוב לדעת מה המוסד מציע בתחום או לפחות מה יש בסביבה, אולי אפילו קהילת דוברים שכנה.
בקיצור, המנחה הוא רק נתון אחד במערך שלם. חוץ מזה, זה שהוא חוקר ענק, לא אומר שהוא מנחה באותה רמה.
