איך בחרתם?

  • פותח הנושא Nimst
  • פורסם בתאריך
בהתחשב בכך

שכמעט 50% מהאוכלוסיה היהודית בישראל מוצאה במזרח התיכון וצפון אפריקה, ואפילו תוך התעלמות מכך שגם ערבים כמו אמיל חביבי, אנטון שמאס או סייד קשוע ואחרים תרמו לתרבות הישראלית, ההנחה שלך משעשת לא פחות לטעמי מזו של מי שמדבר על תרבות ישראלית כמזרח תיכון.
 
מסכימה, אבל חושבת שהמצב יותר מורכב.

יש בעיה מסוימת עם כל הנושא של area studies. זה שמקומות נמצאים אחד ליד השני עוד לא בדיוק אומר שהם יכולים להיכנס לאותה קבוצה. אז במובנים מסוימים זה מאוד מועיל למחקר שישראל היא חלק מלימודי המזרח התיכון (אגב יש מעט מאוד מחלקות שבהן זה כך) ובמידה מסוימת זה בעייתי.
אבל האמת היא שהשאלה היא בעיני יותר גדולה: למה זה כל כך סביר להכניס מדען מדינה של שנות הארבעים של המאה ה-20 בסוריה, הסטוריון של אנטוליה במאה ה-15, חוקר שירה מצרית מהמאה ה-18 וסוציולוג של איראן הקג'רית לתוך אותה מחלקה, ורק כשמכניסים לשם גם חוקר תרבות ישראלית זה נהיה בעייתי?
 

אור302

New member
מעט מחלקות כאלה?

אני מכיר רק מחלקות שבהן לימודי ישראל הן חלק ממזרח תיכון/קרוב. היכן זה לא כך? ההסבר לכך הוא כמובן מנהלתי. זורקים לשק אחד את כל החתיכות הקטנות שאין להן מקום אחר (אצלנו זה כולל גם לימודי מרכזי אסיה), וגם יש לזכור שמזרח תיכון זה שם עכשווי למחלקה/תחום שפעם נקרא "אוריינטל סטדיז." דומני כי רק באוקספורד/קיימברידג' זה עוד כך. מעניין בהתחשב בכסף הערבי שנשפך שם.

באשר לדילמה שהעלית - אין לי תשובה. אבל בעצם התשובה ידועה.

הכי מצחיק שפעם השתתפתי בקורס "שיטות הוראה לשפות מזרח תיכון." נו, עבד יופי.
 

NorthernStar

New member
אצלנו המצב עוד יותר חמור

כי כתוצאה מתהליך קבלת החלטות שגוי (שנובע מבורות תהומית) קובצו לתוך מחלקה אחת היסטוריון של הבילאד אל-שאם בתקופה המודרנית, אנתרופולוגית של האיסלאם, איג'יפטולוגים, ארכיאולוג של מסופוטמיה, עותומניסט שמתמחה במאות ה17 וה18 בשוליה המזרחיים של האימפריה, שני חוקי ספרות עברית, בלשן ערבי, וחוקרת תלמוד (בין היתר). כלומר - מישהו אטום במיוחד הגדיר את הarea ודחף כל מה שנראה לו קשור מכל דיסציפלינה שהיא אל תוך המחלקה. והתוצאה, כצפוי, תוהו ובוהו.
 

אור302

New member
תרבות איננה גנים, ידידי.

ו"מוצא האב" הוא פרט דמוגרפי, לא בהכרח נוכחות תרבותית. התרומה של ערבים לתרבות הישראלית היא כמובן מבורכת, אבל בטלה בשישים, לפחות כרגע.

אגב, לאחרונה גיליתי כי הרומן הראשון שכתב ערבי בעברית אינו "ערבסקות" של שמאס מ-86, אלא "באור חדש" של מנסור מ-61. אני הופתעתי מאוד.
 
הקשר לגנים בראשך ודמיונך בלבד.

הכוונה היתה, ומוזר מאוד שלא הבנת, שהאנשים האלו הגיעו לישראל עם מטען תרבותי "מזרח תיכוני וצפון אפריקאי" שתרם לתרבות הישראלית בכלל ולספרות העברית בפרט, גם אם אלו תרומות שאינן בהכרח לרוחך וטעמך.
כתלמיד חרוץ של התרבות הישראלית והספרות העברית אני משער שאתה לא זקוק שאערוך לך הכרות עם הברירה הטבעית, אביהו מדינה, זוהר ארגוב, סמי מיכאל, אלי עמיר, וכו', ושאתה מבין שחומוס, פלאפל וגם קוסקוס הם חלק מתרבות האוכל הישראלית לא פחות מרגל קרושה, ואפשר להרחיב את זה לתחומי תרבות אחרים.
 

אור302

New member
נו, כתלמיד חרוץ של התרבות הישראלית

אתה יודע היטב שהפרטים שציינת הם תרבות ישראלית יותר משהיא מזרח תיכונית. השפעות ודאי יש, אבל זה לא הופך את התרבות הישראלית למזרח תיכונית. לכתוב על בגדד עוד לא הופך את הספר למזרח תיכוני בדיוק כפי ש"אני קלאודיוס" העוסק באימפריה הרומאית איננו ספרות לטינית אלא בריטית. הנוכחות הערבית הספרות בעברית היא אפסית. מה לעשות. וגם כשערבים כותבים בעברית היא כותבים על ישראל יותר מאשר על העולם הערבי. דווקא בספרות זה בולט במיוחד שההשפעה האזורית על הספרות שלנו היא מינימלית. מחסום השפה הוא כמעט בלתי עביר במקרה הזה. עד אמצע המאה ה-20 בערך ההשפעה הייתה אירופית, בעיקר מזרח אירופית, ואחר כך היא נהייתה מערבית, בעיקר אמריקאית.
 
התכוונתי לתרבות הישראלית

כפי שמובנת בראשית המאה ה-21 כשילוב של מזרח ומערב (לא מנותקת מהשפעות תרבותיות מזרח תיכוניות וצפון אפריקאיות), ולא כפי שאתה מבין אותה בדומה למה שהייתי מצפה מטקסט שנכתב בראשית שנות ה-70.
 

אור302

New member
רגע, מה אומר בעלך?

תעסוקה/עבודה עבורו היא הכי חשובה. אם היא לא מובטחת, כדאי לשקול את המלגה המכניסה ביותר.
 

אריאדנה

New member
בעלי מסרב להיות חלק מההחלטה הזו

הוא מתעקש שהדבר היחיד שחשוב זה שיקולים אקדמיים. יש לו שלושה מקצועות (מתכנת, כימאי, ורתך-מסגר), כך שהוא מניח שהוא יסתדר בסופו של דבר בכל מקום .
 

אריאדנה

New member
בעצם, זה ניסוח לא טוב

הוא פשוט כבר הביע את עמדתו, בעיניו הכסף משני לשיקולים האקדמיים (איך אני מסתדרת עם המנחה הפוטנציאלי, התאמה למחלקה וכד'). אני רוצה לשמוע עוד דיעות.
 

Sonic hedgehog

New member
אני חושבת שכדאי לקחת גם את סיכויי

מציאת העבודה שלו בחשבון. אם יש צורך הייתי מתפשרת על מקום שהוא לא בהכרח הבחירה הראשונה אם יש לו יותר סיכוי לעבוד (וניחוש שלי שהכי קל יהיה למצוא עבודה בתור מתכנת).
עוד פרט חשוב שלקחתי בחשבון ברישום לאונברסיטאות הוא שעות תרגול. אני לא רציתי לתרגל בכלל ונרשמתי בעיקר לאונברסיטאות שלא דרשו זאת. יתכן וזה היה טעות, אבל בהחלט לא הייתי רוצה לתרגל יותר מסמסטר אחד או שתיים, זה דורש מאוד הרבה זמן ולוקח מהזמן שיכול להיות מוקדש למחקר. הממוצע לסיום התואר באונברסיטה שאני בה עכשיו גבוה משמעותית מזה שאני עושה בו דוקטורט לדעתי בעיקר בגלל שהם צריכים לתרגל עד השנה השלישית לדוקטורט.
 

מאי261

New member
נדמה לי ששיקול היוקרה של המוסד

הוא בעל משקל, במיוחד אם תרצי לחזור לארץ. כמו כן, יכול להיות שהזכרת את זה כבר אבל אני לא זוכרת, צריך לחשוב לא רק על המנחה האחד שתעבדי איתו אלא על שאר הקשרים שתיצרי במחלקה - גם עם סטודנטים וגם עם מרצים אחרים (וחברי ועדה פוטנציאליים).
מה המנחים שלך כאן אומרים?
 

אור302

New member
זו גישה אצילית מאוד מצדו,

אבל סיפורים מהשטח מראים שהמצב משתנה. אם הלא-ה\לומד אינו מרוצה מחייו החדשים מכל מיני בחינות - עבודה, חברה, בילויים, תחביבים - זה מקרין על החיים המשותפים, לעתים עד כדי פירוקם. האושר האישי שלו הוא אינטרס ראשון במעלה עבורך, גם כמי שרוצה ללמוד בשקט בלי דאגות כלכליות או זוגיות, וגם, כמובן, כאישתו האוהבת. כמו כן, חובה לזכור כי בעלך הוא הצינור שלך לחיים האמתיים. את תהיי קבורה בלימודים, והוא זה שיקשר בינך לעולם החיצון. מסיבה זו כדאי להקנות עדיפות למוסדות הנמצאים באזורים מרכזיים, בקרבת ערים גדולות שבו ייקל עליו למצוא עניין ועבודה (וזה לא קל לאיש). ריכוזים של ישראלים יכולים לסייע פה.

בעניין אחר: יש חשיבות מרכזית לעושר, יוקרה ומשאבים של המוסד. בקיצור, מוסדות יוקרתיים נוטים להיות גם עשירים יותר ולהציע סגל מגוון יותר. זה חשוב גם כי זה יאפשר לך להתרכז בלימודים אבל גם כי אז לא תשליכי יהבך על תחום אחד ומנחה אחד. בבלשנות זה די בולט, נדמה לי. אם את באה לעבוד עם הפונולוג היחיד במחלקה, והיחסים שלכם מתפוצצים, ואין למחלקה שום דבר אחר להציע לך בתחום, מה תעשי? תעברי לתחביר? לכן כדאי לחפש מחלקות שיש להן כמה אנשים שיכולים לעניין אותך, שיכולים לעבוד יחד, ושתוכלי להתפתח איתם.

עניין אחר שכדאי לשקול כבלשנית: מומחים לשפות במחלקות שכנות. זה מאוד נחמד להיות תאורטיקן, אבל אם את בודקת את התאוריות שלך על רוסית, נניח, נחמד שבמחלקה לשפות סלביות יושב בלשן. אם את שוקלת ללמוד עוד שפה, חשוב לדעת מה המוסד מציע בתחום או לפחות מה יש בסביבה, אולי אפילו קהילת דוברים שכנה.

בקיצור, המנחה הוא רק נתון אחד במערך שלם. חוץ מזה, זה שהוא חוקר ענק, לא אומר שהוא מנחה באותה רמה.
 

אריאדנה

New member
באופן מעניין דווקא כאן זה הפוך

האוניברסיטה הציבורית מציעה מגוון הרבה יותר מרגש של חברי סגל, והמחלקה הרבה יותר גדולה, גם מבחינת סגל וגם מבחינת סטודנטים. דווקא המחלקה באוניברסיטה הפרטית והיוקרתית קטנה יותר ויש בה פחות חברי סגל (ופחות סטודנטים). מצד שני, בשתי המחלקות יש לי יותר ממנחה פוטנציאלי אחד (שלושה, למעשה, בשתיהן).

כמו כן, בשתי האוניברסיטאות יש מגוון מרגש של לימודי שפות, במחלקה ומחוץ לה. אחת מהן חזקה מאוד בשפות ילידיות של אמריקה הלטינית ובשפות סימנים, והשנייה חזקה מאוד בשפות סלאביות, לטיניות ורומאניות (בהינדו אירופאיות, בקיצור).

לגבי האושר האישי של בעלי - אני חושבת שהוא ימצא עבודה יותר בקלות ויסתדר יותר עם החיים באופן כללי באוניברסיטה הציבורית, אבל אנחנו מדברים על הבדל (אחרי קיזוזים של הבדלים ביוקר מחיה) של יותר מאלף דולר בחודש. זה הבדל משמעותי ביותר (הציבורית מציעה ממש מעט כסף יחסית. הכי מעט כסף ששמעתי שמציעים לדוקטורנטים בתחום, ובנוסף הם רוצים שאעבוד כמתרגלת/עוזרת מחקר כמעט כל התואר. זו בעיה).

וחוץ מההבדל הזה, לכל מחלקה יש עוד נקודות חוזקה - מעבדה מפותחת ומרגשת, סביבת מחייה ומזג אוויר מעולים, ועוד ועוד. לא יודעת מה להחליט /-:
 

אור302

New member
נראה לי שהפרטית, אם כך.

שתיהן מתאימות מבחינה אקדמית, אבל הפרטית מציעה יותר כסף (=יותר כסף לנסיעות לארץ) וחוסכת לך תרגול (=יותר זמן לבקר בארץ). זה חשוב ביותר. אני מניח שגם שם יצא לך לתרגל קצת וזה חשוב, אבל לא יותר מדי. ההבדל בין דוקטורנט שמלמד לזה שלא הוא אדיר וניכר בפרסומים אפשריים שרלוונטיים לחיפוש עבודה לאחר מכן. כמו כן, מי שלא מתרגל יכול לסיים את הלימודים מהר יותר וכך להקל על בן הזוג את החיים...

התביעה לתרגל כל התואר היא הבעייתית ביותר בעיניי. אני התחלתי ללמד שבוע לאחר שנחתתי ואני עושה את זה מאז. לא מומלץ. זה פשוט יטביע אותך ואת המחקר שלך. יש לי חבר שהתחיל במוסד פרטי יוקרתי כשאני התחלתי. הוא כבר שלוש שנים פרופסור ואני עוד לא סיימתי...
 

Nimst

New member


 
למעלה