איזה עונש

איזה עונש../images/Emo122.gif

שאלה בעונשין- אני לא יכולה להוכיח שאדם אשם בעבירה מסויימת אם לא היתה כוונה פלילית נכון? ואז אני בודקת ואומרת שהיתה התנהגות רשלנית. השאלה אז: האם אפשר להרשיע אדם בעבירה- נגיד השלכת מסטיק- למרות שזה לא נעשה בכוונה- כפי שהעבירה דורשת ע"פ סעיף X? כי יש סעיף Y, שלא בקשו ממני להתייחס אליו, והוא השלכת מסטיק ברשלנות?
 

ynana1

New member
עבירה מסוג אחריות קפידה

במקרה זה: אין צורך להוכיח רשלנות. הנאשם (זורק המסטיק) חזקה עליו עבירה מסוג אחריות קפידה , אין צורך להוכיח כלל יסוד נפשי מסוג מחשבה פלילית או רשלנות, כלומר אוטומטית אשם. וזאת עד שהוא לא מוכיח אחרת - כלומר, שהוא עשה ככל שניתן למנוע את דבר העבירה. ד"א לא לכל עבירה ניתן להלביש עליה יסוד נפשי מסוג רשלנות, אלא רק במידה ועבירת הרשלנות מופיעה בחוק העונשין.
 
טוב הדוגמה שלי היתה היפוטתית ביותר../images/Emo8.gif ולא

טובה במיוחד כנראה..תודה על התשובה, אבל לצערי אני לא מבינה משהו. נניח ומדובר במעשה שגרם לפגיעה באדם אחר. לא מוגדרת רשלנות בעבירה עצמה ולא היתה כוונה פלילית. האם אני יכולה להגיד שהאדם אשם סעיף 666 (נגיד) שמדבר על הפגיעה או שהוא אשם בסעיף 668 (נגיד) שבו מדובר על פגיעה ברשלנות, אבל זה לא הסעיף שהתבקשתי להוכיח!?
 

ynana1

New member
אם הבנתי נכון אז התשובה : סעיף 668

מכיוון שלא ניתן להמיר סעיף עם מחשבה פלילית לסעיף של עבירת רשלנות. אלא צריך שיהיה סעיף שמציין שמדובר בעבירת רשלנות ולא מחשבה פלילית. אולי סעיף 19(1) יעשה מעט סדר: 19. אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם — (1) ~~נקבע בהגדרת העבירה~~ כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה
 
אני מבינה את סעיף 19../images/Emo13.gif

אבל אם בעבודה נתבקשתי להוכיח את סעיף 666 איך אני יכולה להחליט שזה ע"ם 668? זה לא מה שביקשו ממני.. אני צריכה לדון בסיכוי ההרשעה של 666. ואז אני פשוט אומרת שאי אפשר להרשיע לא?
 

שחרפר

New member
חסרים פרטים ובכל זאת:

קצת קשה לענות על השאלה מבלי לדעת את העובדות וסעיפי האישום המלאים אבל בכל זאת: תבחיני בין כוונה פלילית לבין מחשבה פלילית. האם העבירה הנדונה (666 נאמר) היא עבירה תוצאתית? אם כן סעיף 20(ב) עשוי לבוא לקראתך. מאידך, אם מדובר בעבירה התנהגותית מסוג מחשבה פלילית, הלכת הצפיות בסעיף 20(ג)(1) יכולה להיות לך לעזר. ובכל מקרה, מבלי לדעת את כל הפרטים, בעבודות את נדרשת לדון בכל הצדדים האפשריים. כלומר התביעה תצטרך להוכיח כי לאדם הייתה מחשבה פלילית תוך התייחסות לסעיף הרלוונטי (אם אכן מדובר בעבירה הדורשת מחשבה פלילית) וההגנה תדחה את הטענה בכך שלא הייתה מחשבה שכזו ולכן סעיף האישום לא קביל כלל וכלל. לעניות דעתי ברגע שניתן לך סעיף אישום מלא, כזה הכולל ענישה משלו ולא פירוש או הרחבה לסעיף אחר אסור לך להמירו בסעיף שלדעתך נראה רלוונטי יותר. (ישנם חריגים לכך אבל על מנת להתייחס אליהם צריך לדעת את כל הפרטים).
 

הייבי

New member
ניסיון לעשות סדר

תפרידי את השאלות שלך בין: מה שהתבקשת בעבודה ואז בד"כ מפנים לסעיפי חוק ספציפיים- אם את יכולה להוכיח את היסודות בסעיף, את יכולה להרשיע. ובאופן דומה, כמו שאמרת- אם את לא יכולה להוכיח את אחד היסודות אי אפשר להרשיע. עכשיו, אחרי שס' X שאליו הופנת נפל כי חסר לך יסוד, אם הבנתי נכון, מצאת ס' Y שלפיו את כן יכולה להרשיע, אף שלא הופנת אליו בעבודה. אם זה המקרה, את יכולה לנסות לציין זאת בקצרה, לא להסתבך סביב זה יותר מדי כי : א. לא קיבלת פסיקה מתאימה וייתכן שתעשי טעויות ביישום הסעיף, לאור הלכות שמפרשות אותו. ב. זה לא מה שהתבקשת ובד"כ לאור מגבלות המקום, אין יותר מדי מקום להידרש לרעיונות אקסטרא ומבחינת ציון עדיף לכסות כמה שיותר מהדברים שכן התבקשת. מקווה שזה מה שהתכוונת.
 

sacrament

New member
תעשי לעצמך טובה

ואל תגדילי ראש בעבודות. יש סיבה ללמה נתנו לך את הסעיף הזה ולא את האחר. העובדה שהבחורצ'יק לא יוצא אשם בעבירה שאת מנתחת לא אומר שאת צריכה להלביש לו עבירה אחרת שבה הוא כן יצא אשם. אם יש לך עמוד ריק ואין לך איך למלא את העבודה- אז לכי על זה. אבל כל עוד יש הגבלת מקום וקשה להכניס גם את מה שכן נתבקשת לנתח- אז פשוט עיזבי את זה. כפי שהייבי כתבה בצדק, אם את מנתחת עבירה כלשהי שלא למדת עליה ולא קראת עליה פסיקה- סביר להניח שפשוט תטעי בניתוח. לא יודעת כמה הספקת ללמוד, אבל רשלנות זה תחום די קשה ומסובך גם למי שלמד ומכיר את החומר. על אחת כמה וכמה למי שעוד לא נתקל בו. ובניגוד למה שרמזו לכם בחונכות, אין בונוסים על יצירתיות והגדלת ראש. רוצה ציון גבוה? follow the checklist.
 

Yaniv_r

New member
איזה נזק

שאלה בנזיקין.. קיבלנו לעשות עבודה נחמדה בנזיקין על התיאוריות של קלברזי, פלצ'ר ופוזנר. בכל מקרה.. יש לי שאלה ספציפית שלא ממש מובנית לי.. קלברזי אומר שיש 2 גישות, ההרתעה הספציפית והכללית.. נניח וחבר שלי שבר את היד והחשתי אותו לבית החולים במהירות של 150 קמ"ש ונכנסו בקיר, האם , לפי קלברזי, אחראי נזיקית כלפיו ? אז כעיקרון אמרתי שיש את כל העניין של ההרתעה הספציפית והכללית. במסגרת ההרתעה הכללית צריך להטיל את האחריות הנזיקית על מונע הנזק הזול והטוב ביותר, ולא משנה העובדות (אם הוא התרשל). העניין הוא, שאני לא יודע האם המקרה נכנס להרתעה ספציפית או כללית ? הרי יש חוק המורה על נסיעה עד 90 קמ"ש. ההגיון אומר לי שאם נסעתי מעל זה, אז נכנסתי למסגרת ההרתעה הספציפית. העניין הוא האם אני חייב בנזיקית אם אני עושה נזק למישהו ? אי אפשר לטעון שיש כאן את העניין של מסגרת ההרתעה הכללית ואם יש אחריות מוגברת. הרי שלמרות שמוצאים את מונע הנזק הזול והטוב, הרי שיש כאן הגנת אשם תורם - השאלה היא כלפי מי ? אם אני המזיק, אני נסעתי באוטו וגרמתי נזק לחבר שלי שלא ישב לידי - הגיוני להגיד שבגלל שהוא ניסה להאט את מהירותי אז יש כאן הגנת אשם תורם ואז אני לא חב כלפיו נזיקית ? איזה סיבוך..
 
למעלה