Shadowmage
New member
איזה מזל
איזה מזל שיש בחיים זמנים קשים. אלה הזמנים שבהם אתה יכול להבין מי מהחברים שלך הם חברים באמת. אנחנו ידידים כבר שנתיים. בהתחלה הייתי כ"כ מאוהב בה שהייתי מביא לה את הירח, אבל היא הבהירה לי את רגשותיה בעניין ואני, כמו אדם בוגר, התגברתי. הפכנו לידידים טובים, דיברנו על הכל. כשהיא הייתה בבעיות עם חבר שלה, בעיות עבודה, לימודים ומה לא. בזמן האחרון נעשה לי קצת קשה, רציתי לדבר איתה לשאול לעצתה וסתם לבלות עם מישהו שיקר לי. שלושה שבועות של מרדף אחריה! שלושה שבועות! כל פעם תירוץ אחר, כל פעם היא אמרה "אני אתקשר" ולא התקשרה. הייתה נזכרת אחרי יומיים ומתקשרת להתנצל "הייתי אצל ידיד אחר שלי" או משהו כזה. אני מבין שזו תקופה קשה גם לה, לימודים, עבודה, פרדה, ארוע משפחתי רציני. אבל בכל זאת, אם המצב היה הפוך, הייתי מוצא זמן. חצי שעה, שעה, משהו כזה. לפחות טלפון, לשאול מה המצב, להתנצל. בעצם, אני לא יודע למה ציפיתי. מאז ומתמיד את כל המלחמות וההחלטות הרציניות שלי עשיתי לבד, למה חשבתי שהפעם זה יהיה שונה?
איזה מזל שיש בחיים זמנים קשים. אלה הזמנים שבהם אתה יכול להבין מי מהחברים שלך הם חברים באמת. אנחנו ידידים כבר שנתיים. בהתחלה הייתי כ"כ מאוהב בה שהייתי מביא לה את הירח, אבל היא הבהירה לי את רגשותיה בעניין ואני, כמו אדם בוגר, התגברתי. הפכנו לידידים טובים, דיברנו על הכל. כשהיא הייתה בבעיות עם חבר שלה, בעיות עבודה, לימודים ומה לא. בזמן האחרון נעשה לי קצת קשה, רציתי לדבר איתה לשאול לעצתה וסתם לבלות עם מישהו שיקר לי. שלושה שבועות של מרדף אחריה! שלושה שבועות! כל פעם תירוץ אחר, כל פעם היא אמרה "אני אתקשר" ולא התקשרה. הייתה נזכרת אחרי יומיים ומתקשרת להתנצל "הייתי אצל ידיד אחר שלי" או משהו כזה. אני מבין שזו תקופה קשה גם לה, לימודים, עבודה, פרדה, ארוע משפחתי רציני. אבל בכל זאת, אם המצב היה הפוך, הייתי מוצא זמן. חצי שעה, שעה, משהו כזה. לפחות טלפון, לשאול מה המצב, להתנצל. בעצם, אני לא יודע למה ציפיתי. מאז ומתמיד את כל המלחמות וההחלטות הרציניות שלי עשיתי לבד, למה חשבתי שהפעם זה יהיה שונה?