מצטרף למחלוקת
אפשר לנסות להאיר את עיניו של השה"מ. אם הוא אמר שני פ"ז במקום שני פ"נ יכול להיות שהוא קצת קלקל לעצמו את אוירת העליבות שהתכוון לשוות לעיר / לפונדק. במקרה כזה הוא יגיד: "וואלה! התכוונתי שני פ"נ". אם הוא עונה שאין טעות אז אין טעות. ויכוחים הם מיותרים - בזה אתה צודק. בקשר ל"מביט השמיימה". בכנות, אם שחקן היה אומר לי שהוא עושה את זה, הייתי בטוח שהוא מבצע אקט משחק-תפקידימי, מחייך ומתעלם. אם הוא היה ממשיך ושואל מה הוא רואה, הייתי אומר ששמיים. להגיד שהדמות שלך מחפשת משהו הוא אקט לגיטימי לגמרי. יכול להיות שהשמיים בהירים עם כמה עננים באופק. יכול גם להיות שלא ממש חשבתי על זה קודם, אבל מוצא חן בעיניי שהשחקן ישתמש בלחש מכת ברק. אם לא - אז אני אגיד שהוא לא מוצא כאלה והשמיים אכן בהירים. או הכי גרוע - שחקן "אני מסתכל מסביב, מה אני רואה?" שה"מ: "המקום הוא חורשה מיוערת, יש קצת דשא. אפשר לשמוע ציוץ ציפורים" שחקן: "לעזאזל, אני בחיים לא אמצא עוד אבנים בשביל הקלע שלי". שה"מ: "יש אבנים" שחקן: "אה, למה לא אמרת?" מה לעשות שזה לא משחק מחשב שבו כל מה שנמצא הוא מה שאתה רואה. ואני אנצל את השרשור הזה גם כדי לצאת נגד תופעת השחקנים הזוממים: שחקן: "הקיר של המחילה עשוי מאבן?" שה"מ: "כן" שחקן: "ואמרת שהדב"ש שאיתנו לובש חולצה אדומה, נכון?..." שה"מ: "כן. נכון." שחקן: "ומה מצב המים שלנו בנאדות המים?" שה"מ: "...אהה - חצי מלאים." שחקן: "מהמממ... מה בדיוק הרוחב של המחילה?" שה"מ: "אהה... שני מטרים בערך..." שחקן: "אז המקל שלי יותר ארוך או יותר קצר?" שה"מ: "אממ... אהה... בחלק מהמקומות ככה ובחלק ככה" שחקן: "אוי יופי. החולצה של הדב"ש נראית לי דליקה?" השה"מ לא משחק נגד השחקנים. אם יש לשחקן איזו מזימה מורכבת, שפשוט ישאל אם מה שהוא היה רוצה לעשות אפשרי וזהו. אני יודע שלא בדיוק לזה התכוונת, זלוטניק, אבל רציתי להתלונן במסגרת מדיניות "מה שהשה"מ אומר הוא חוק שאפילו הוא לא יכול לשבור" שלפעמים מצטרפת אליה גם המחשבה "ואני יכול לנצל את זה לטובתי".
