איבחון לנשים

anti is back

New member
ממש לא

אני מדברת על ציפיות להתנהגות נורמטיבית, כך ששיקולים של "יותר" או "פחות" כלל אינם רלוונטיים.
כפי שהציעה פותחת השרשור, התנהגות שמסווגת כ"ילדותית" או "עצלה" או אף "משוגעת" עשויה לקבל הכשר כשמדובר באוטיסט, כי מערך הציפיות מול א"סים שונה ממערך הציפיות מול נ"טים.
וכן, גם לדעתי זו בעיה, כי כפי שאתה עצמך אומר, גם לנ"טים יש קשיים ייחודיים, ועצם ההנחה שכולם צריכים לאמץ התנהגות ותפיסת מציאות אחידה ולשאוף לאותם הדברים היא שגויה ומזיקה.
 
אבחון לא חייב להיות לצורך קבלת ויתורים מהסביבה

במקרה שלי זה יותר קבלת ויתורים קטנים מעצמי. לדוגמא: במקום לקבל את התווית "עצלה" להבין מה כן יכול להניע אותי (בהתחשב באבנה). כלומר, להשתמש באבחנה ככלי להבנה עצמית יותר טובה.
 

anti is back

New member
אבל אין הבדל

כי את שופטת את עצמך בהתאם לנורמות שירשת מן הסביבה.
התווית "אוטיסט" לא עושה הרבה יותר מלומר: אל תשפטי את עצמך על פי הנורמות האחידות של החברה הנורמטיבית, כי הן לא חלות עליך. אלא שהיה נחמד אם אפשר היה לעשות את התהליך הזה מבלי להזדקק לתוויות.

מה שאראנה אומר נכון - המחקר בשלב זה לא מעניק הסבר ממשי לאוטיזם והתיאורים שלו את התופעה מאוד לוקים בחסר - בלשון המעטה. אבל אם משהו באופן שבו אנשי הספקטרום מדווחים על חוויותיהם מצליח לדבר אותך, אם הוא שופך אור על ההיסטוריה האישית שלך ומספק לך שפה שבאמצעותה את מצליחה לבטא ולפענח את עצמך טוב יותר - אז מה זה משנה איזה מספר קיבלת במבחן זה או אחר?
 
המשפטים יותר מידי ארוכים ואני לא מבינה אותם.

לגבי מה שכן הבנתי: נורמות שירשתי מהסביבה הם דבר קיים. אין לי דרך להתחמק מהם. זו עובדה בשטח.
לא רואה היגיון בלהתעלם מעובדות בשטח. ביקורתיות (גם עצמית)גם נראה לי טבעי וחלק מהטבע האנושי.
מבחינתי להתכחש לעובדות האלו זה לא אפשרי, זה יהיה העמדת פנים.
אני לא איזו בובה על חוט שתקבל את האבחון כמו שאתן טוענות. הראייה שלכן לעולם שלי ולאיך שהמוח שלי פועל ומעבד דברים היא אפסית. לכן לא מבינה את ההתעקשות לכך שהאבחון הוא לא חיובי(כולל בשבילי).
 

anti is back

New member
אבל האופן שבו המוח שלך פועל

הוא לא ממין העניין, כי אנחנו בכלל לא מתיימרים לדבר על המוח שלך. אנחנו עוסקים באופן שבו החברה מתמודדת עם התנהגויות חריגות.
 

anti is back

New member
האבחון הוא לא חיובי כתופעה חברתית

ברמה הפסיכולוגית ברור לי לגמרי מדוע את מעוניינת באבחון. ואת עצמך גם אישרת שהבנתי אותך נכון.
אלא שהצורך הפסיכולוגי הזה איננו ייחודי או יוצא דופן בשום צורה. אדרבה, הוא משקף באופן מושלם את התביעה החברתית להתאים את עצמך בכל מחיר לנורמות אחידות של התנהגות ושל תפיסה.

החברה מוכנה לסלוח ליחידים על חריגויות רק בתנאי שהחריגות תסווג כפגם או כלקות. אדם אינו רשאי להיות להיות "מוזר" או "שונה" מבלי שיוגדר כמוגבל או חולה. אבל את לא מוכרחה לקבל את הקביעות הנפסדות הללו.

הן בלאו הכי ברור שאת שונה, שמשהו בחברה הנורמטיבית לא הולם את הצרכים שלך. אילולא כן, לא היית מגיעה למצב שבו את תקועה כיום.
אז מדוע את מרגישה שעליך לקבל אישור מבעל מקצוע שאת על הספקטרום כדי לסלוח לעצמך?
למה את צריכה את החותמת הזאת כדי לברר מה את כן צריכה, מה מפריע לך ומה יאפשר לך בכל זאת לחיות חיים ראויים וטובים יותר?
ושוב, ממש לא אכפת לי, וזה לגמרי לא ענייני, אם את באופן אישי כן או לא תלכי לאבחון.
הבעיה שלי היא עם עצם הצורך החברתי בתיוג (שלא לומר פתולוגיזציה) של שונות, עם חוסר היכולת להכיל ולקבל שונות כביטוי לגיטימי לאינדיבידואליות.
 
לא קראתי את הכל ואני גם לא אגיב יותר

אתם "חופרים" על משהו שהוא בכלל לא רלוונטי אליי.
זו המלחמה האישית שלכם לגבי אבחונים. ואיך כולם(כולל אנשים שאתם לא מכירים ולא יודעים מה עובר עליהם) צריכים להתנהג ולהאמין במה שאתם מאמינים.
אתם חוטאים במה שאתם מתארים כחטא החברה. אל תגידו לי איך לחשוב. ואם שאלתי על אבחון תפסיקו לחפור על למה אני לא צריכה אבחון וצריכה להפוך לאדם אחר לגמרי החושב כמוכם ובלה בלה בלה....
 

arana1

New member
אף אחד לא אמר לך מה לעשות ואיך להתנהג

אנשים שונים הביעו דעות שונות לגבי שאלה שמטרידה גם אותם,
כי חלקנו עברנו את זה וחלקנו היינו שם,
והשאלה היא עקרונית ומהותית ולכן הדיון בה הוא הרבה מעבר להתנסות האישית שלך,

אם נדמה לך שברגע ששאלה מסויימת מעסיקה אותך אישית אז לאף אחד אחר אסור לומר עליה שום דבר אז את טועה מאוד.

לי אישית וכללית, חשוב מאוד להגיד שמאבחנים ופסיכולוגים לא מבינים שום דבר בקשר לאוטיזם ולכן לא יכולים לספק תשובות והסברים לגבי שום היבט שלו אלא להפך
כל ההסברים שהם מספקים הם רק מכשילים ומטעים

זו נקודה שחשובה לי
כנראה שהיא לא חשובה לך
אולי בגלל שכמו נ"ט את מאמינה שסמכות זה הכל
 

arana1

New member
ואני בהחלט מבין את הכמיהה הנואשת לאישור מהסביבה

וחווה על בשרי כבר עשרות שנים כמה קשה ושוחק ואפילו מסוכן לחיות ללא סיכוי להשיג ולו שמץ ממנה.
אלא שחושב שכנראה בדיוק בגלל זה הרבה אוטיסטים נוטים להאחז בקש שלא מציל אותם בכלל אלא רק מטביע אותם בסוג אחר של חרא
 

גור42

New member
אף אחד לא אוהב אנשים שמתנהגים כמו בולדוזר. גם לא א"סים

הייתי אפילו אומר שהתנהלות כזו מפריעה לא"סים יותר, כי אנחנו הרבה יותר רגישים לכל הפרה של המרחב האישי שלנו מאנשים "נורמלים".

וזה הרי מפריע גם לך... כל עוד הבולדוזר הוא מישהו אחר ולא אתה. אז מה ששנוא עליך, על תעשה לחברך.
 

arana1

New member
נכון, בגלל זה אני לא סובל אותך.

ואחד ממאפייני הבולדוזרים מתבטא כחוסר יכולתם לדעת ולממש את ההבדל בין מרחב ציבורי שבו כל נסיון לרמוס את זכות הדיבור והביטוי העצמי מהווה בעצמו דיכוי בלתי נסבל וממש לא במקרה אלה שעושים את זה גם תמיד מקפידים להתנהל בצורה הכי מדכאת ורצחנית במרחב הפרטי והבין אישי.

למרחב אישי יש היבט פיזי והיבט נפשי, היבט רוחני והיבט חומרי,
הכללים שחלים על היבט אחד לא זהים להבין השני,
להפך,
זו רק שונותם שמאפשרת אחד את השני,
כי האחד, זה הנפשי והרוחני, הוא פתוח ואינו מותנה וחופשי לכל אחד לבטא את עצמו כפי עצמו ויחודו,
והשני, זה הפיזי, הגופני, דווקא בו צריך לשמור על גבולות הפרט ופרטיותו ולא להתערב בנוכחותו אלא אם ניתנה לכך רשות.

וממש לא מקרי, שנ"ט, ואנשים כמוך, מפרים בגסות את את שני ההיבטים, כי בלי חופש רוחני, נפשי, ביטוי עצמי לא מוגבל, אי אפשר לתאר ולאתר ולשמור על הגבולות הפיזים והפיזיולוגים כשורה.

בדיוק בגלל זה מהפכות אמנותיות ומדעיות וכל מה שכרוך בחופש יצירה כל כך מטרידות את המימסד שמבסס את קיומו על השליטה בגופם ומרחבם האישי של הפרטי
 

גור42

New member
בדיוק: בגלל זה אתה לא סובל אותי (ואני הרבה יותר עדין ממך)

חומר למחשבה.
 

arana1

New member
נרקסיזם לא זהה לעדינות

אפשר לומר שאפילו להפך, שעצם הזיהוי של התחשבות רק עם החיצוני והנראה והמעושה,
זה שלא מחייב באמת כלום,
או שמאפשר לרקבון האלים להשתולל באין מפריע,
ובדיוק בגלל זה,
גם בפורום הזה וגם בכלל אנשים יוצאים מדעתכם כל פעם שמישהו מדבר "לא יפה",
כי מה יש לאדם המושחת, המשחית, חוץ מדבקות בציפוי החיצוני,
ואם מחפשים באמת את הסיבות למה אוטיסטים ובכלל אנשים שפויים נחנקים למוות מהזיוף והצביעות אז זו הסיבה.

וזה ממש קטע לראות איך נדמה לך שהתגובות הבנאליות והרדודות שלך מהוות חומר למחשבה,
 

גור42

New member
שלומית בקשה ממני במסר להפסיק "לריב" איתך, אז אני עוצר כאן

אז עד לפעם הבאה...
 

arana1

New member
אפשר, וצריך, להשתחרר מהנורמות

נורמה לא זהה לעובדה,
הבסיס לאלימות השחצנית של המגזר הנורמטיבי הוא ההנחה שאין מטופשת ממנה שלפיה נורמה זהה לעובדה,
היא לא,
ברוב המקרים הנורמה אפילו סותרת לעובדה וזו גם הסיבה שעבודה מדעית היא כל כך מפרכת וקשה ודורשת הקפדה מאוד זהירה על כללים רבים ושונים,

ביקורתיות זה דבר חשוב,
רק שביקורתיות עצמית לא חייבת ולא אמורה להיות זהה לחלוטין לביקורתיות כללית,
המבט הפנימי, של האדם העצמאי, בעל ההכרה, לא יכול להיות זהה למבט החיצוני,
המבט שאת מפנה אלייך לא יכול להיות זהה ולא אמור להיות זהה למבט שאחרים מפנים אלייך,
במצב כזה כל מה שאדם יכול לעשות זה לנסות לבחור, להחליט, איפה ולמה הוא מזהה עם המבט החיצוני והביקורת שמופנית אליו ואיפה הוא מתנגד לה.

אבחון מגלם את הקצה של הקצה של המבט החיצוני,
הוא מבוסס על הנסיון לזהות את כל הנקודות שבהן את סוטה מהציפיה הנורמטיבית,
אם הנקודות האלה מתחברות בצורה מסויימת זה אומר שאת אוטיסטית,
אם לא אז את פסיכוטית, סכיזופרנית, לוקה בקשב וריכוז, או אין סוף התוויות האחרות שאנשים נוקשים וחסרי סובלנות וסבלנות מצמידים לכל מי שלא מתיישר בדיוק עם מודל מסויים.

אבחון היה יכול לעזור אם היה חושף את הכוחות והכיוונים שמאחורי הנקודות,
למשל
אוטיסטים מרגישים נח יותר באחד על אחד ומתקשים בקבוצה
אוטיסטים נוטים להיתפש כמרוחקים ובוהים ולא מרוכזים
או מרוכזים מדי ומעורבים מדי (כמובן שלא במקומות ה"נכונים")
אוטיסטים רגישים לרעש, לאור, למרקם...
כל הדברים האלה ורבים אחרים מצביעים על זהות מסוג מסויים,
מעולם לא נעשה נסיון ולו הקטן ביותר לברר את סוג הזהות הזאת ואת מניעיה ודחפיה וכוונותיה וצרכיה
מעולם,
כל מה שנעשה זה לברר איך ולמה הזהות הזאת פגומה יחסית לרצוי הנורמטיבי

זה בדיוק כמו שיסבירו לך שאשה היא בסך הכל גבר פגום
אם נח לך ומתאים לך ונראה לך שהסבר כזה מקדם אותך אז רוצי להתאבחן
 

arana1

New member
לא עניין של פחות או יותר

זו הבעייה של התפישה התחרותית, ההישגית, שלפחות לדעתי רק בגללה הסביבה דנה אנשים פחות אלימים ויותר רגישים לזולת כעצלנים או לא משקיעים למשל,
ובכך גורמת להם עוול גדול ומצוקה ותחושה של קושי עצום להסביר את עצמם גם לעצמם ( גם כי התחשבות ורגישות כוללת הפנמה גם של דעות הסביבה).

ומה שכל כך גרוע באבחון זה שהוא בכלל לא מנסה להסביר את הסיבות לפערים בינך לבין הסביבה במונחים אנושיים אלא,
בכלל לא מתמודד עם האפשרות של האוטיסט כבעל מניעים ודחפיים מוסריים וחברתיים ומשמעותיים כמו של האדם הנורמטיבי אלא פשוט מסמן אותו כמי שלא מסוגל להתמודד עם מה שכולם מתמודדים כי הוא לוקה בתסמונת.

זו עמדה עלובה, פחדנית, מעליבה, מזיקה נורא, שהמרחק בינה לבין מדע ורפואה הוא אינסופי,
והבעייתיות האתית שלה היא ברמה שאדם שפוי לא אמור לסבול אותה בשתיקה.

הבעייה שגם האוטיסטים ברובם לא מתנגדים לה,
ומהמון סיבות פשוט מאמצים את המבט שמדכא אותם ועושים ככל שביכולתם להשתתף במשחק שמכור מראש נגדם,
בעיקר בגלל שאף אחד לא רוצה להישאר בחוץ,
ככה זה.

לא מספיק לומר שלא"ס יש קושי יחודי,
צריך לברר למה יש לו קושי במקום מסויים ולא במקום אחר,
מה זה אומר,
על אישיותו, על זהותו, על כוונתו וכיוונו בחיים,

הבעייה שטרם נולד הבן אדם שבכלל ינסה לעשות את זה,
ומי שממונים ומוסמכים לעשות את זה,
ומתפרנסים מזה יפה יפה יפה,
עושים את הכל על מנת למנוע מחקר והבנה של אוטיזם,
גם בגלל שזה מה שמבטיח להם פטור מביקורת עצמית, ממבט על עצמם, משאלת שאלות קיומיות בצורה רצינית ועמוקה.

אז שוב, זה לא מדע וזה לא מוסר, זה חרטא בריבוע ולכן אבחון לא רק שלא נתן כלום אלא מונע ומבלבל ומקשה עוד יותר על מי שגם ככה מצבם הקיומי הוא בלתי נסבל
 

arana1

New member
לדעתי אפשר לנסות לברר למה אנחנו מוזרים וזרים לסביבה

ויש לדבר, כמו לכל דבר סיבות, שיכולות להאיר המון על הרבה מאוד דברים,
והאבחון לא מנסה בכלל להסביר שום דבר,
להפך,
הוא משתיק כל נסיון להסביר.
 
בשבילך אולי, לא כל מה שנכון לך נכון לאחרות.ים.

איפה היית היום ללא האיבחון?
 
למעלה