אחראיות

[שימושית לידידותי]

השרשור הוצא מהקשרו בעיני..

הסוגיות שמעניינות אותי..

איפה עובר הגבול הדק שבין האחריות שלי לעצמי לאחריות שלו עליי?
והשפעת החוקים.. גבולות.. קומונסנס.. על עוצמת השליטה..

אין ספק זה עוד שיעור בחיים שלמדתי..
אני רק חייבת לתקן כמה מסקנות שגויות שמספר אנשים הגיעו אליהן..
הוא קודם כל היה חבר/ידיד טוב שלי..
מאוד סמכתי עליו.. ומאוד האמנתי בו.. כחבר..
הוא לא איש רע/ חסר ניסיון/ פסיכופת.. פשוט אחד שהרשה לעצמו לשחרר.. ובגלל זה הסוגיה מעניינת אותי.

 

[אנה לנקין]

אז עכשיו כשהבהרת את הנקודה

בעיניי, בכל מה שקשור לגבול הדק בין האחריות שלך לשלו,
האחריות שלך היא בקביעת גבולות שחד משמעית את לא מוכנה לעבור, סימון הגבולות שניתן למתוח אותם בזהירות רבה, וקביעת מילת ביטחון,
וכמובן, שימוש בה בעת הצורך.
כל שאר האחריות היא על השולט - גם בהתחשבות ביכולות ובגבולות שהגדרת וגם בלהיות קשוב לך.
אם לחדד את זה, האחריות שלך היא בכל מה שקורה לפני הסשן, וביכולת להפסיק אותו במצב קיצוני. במהלך הסשן, את מוסרת את האחריות לשולט, יחד עם השליטה.

אני כן חושבת שחוקים וגבולות משפיעים על עצמת השליטה.
בעיניי, היופי הוא שככל שמכירים יותר, גם האמון גדל וגם הגבולות מתרחבים ושני הדברים האלה משפיעים על עצמת השליטה, שכמובן הולכת ומתפתחת עם הקשר.

 

[ונוס מהמעמקים]

 

[חניתה דרלינג]

השורה האחרונה שלך נפלאה

"ככל שמכירים יותר, גם האמון גדל וגם הגבולות מתרחבים ושני הדברים האלה משפיעים על עצמת השליטה, שכמובן הולכת ומתפתחת עם הקשר."
כל כך נכון.
ואגב - בהמשך לויכוח שהתחולל הפ לפני כמה ימים - זה נכון גם בקשר מיני בלבד, לא רק רומנטי. האמון גדל עם הזמן בכל סוג של קשר.
אגב, רק מתקנת - האחריות שלה לעצמה צריכה להישאר שם גם במהלך הסשן (אררג, גם אני שונאת את המילה הזאת), גם אם היא מסרה את האחריות לשולט. אם משהו מרגיש במפורש רע/מוגזם/לא נכון - על אחריותה ומחובתה (לעצמה ולבריאותה) - לעצור את זה. בכל דרך אפשרית.
בעצם, כמו שאמרת - להפסיק אותו במצב קיצוני (מה זה קיצוני? זה כבר אינדיבידואלי. אצל אחת זה יהיה גאג ואצל אחרת סאספנשן).

בנוסף, כתבת, ולדעתי בצדק - "כל שאר האחריות היא על השולט - גם בהתחשבות ביכולות ובגבולות שהגדרת וגם בלהיות קשוב לך."
אבל מה אם הוא לא עושה את זה? אז חובתה לדאוג לעצמה, מן הסתם.

 

[אנה לנקין]

לדאוג לעצמה במצב כזה

הוא לעצור,
על כן על אחריותה לקבוע מילת ביטחון ולהשתמש בה בעת הצורך, כמו שכתבתי.

הגבולות הם אכן מאוד איניבידואלים, ולכן תמיד צריך להיות איזשהו תיאום ציפיות, גם אם זה בעצם מגביל את השליטה.

 

[GreenLady]

בתור נשלטת, אני לא רואה את הבעיה

העובדה שמשהו הוגדר כגבול, או לגמרי מחוץ לתחום, בין אם זה כי אני הגדרתי מראש או כי זה קומון-סנס באמת, לא פוגע באלף ואחד דברים אחרים שהוא יכול לבחור לעשות. כן, אולי, אם מה שהגדרתי כגבול זה משהו שהוא מאוד אוהב / רוצה, ואז אולי אנחנו באופן כללי לא מתאימים...
מצד שני, קחי בחשבון שקומון-סנס הוא לא עד כדי כך "קומון" כמו שאנשים נוטים לחשוב, ולכן אם משהו נראה לך אלמנטרי וברור מראש, יתכן שהוא לא כזה לשולט שלך.

 

[חניתה דרלינג]

דעתי בעניין:

א. אני מאמינה ששולטים מנוסים כאן יסכימו איתי, שחובתך לדאוג לעצמך אם השולט לא עושה את זה. את נשלטת, אדם - לא בובה מתנפחת שמקסימום יהיה בה חור או ייצא האוויר

ואם הוא לא מסוגל לעצור את עצמו גם אם ביקשת מפורשות - זה לא בדס"מ, כי אין הסכמה, וגם אי אפשר לסמוך עליו. איך אפשר למסור שליטה במצב כזה?

אשכרה הפחיד אותי לקרוא את זה. זה האור האדום הכי חזק שיכול להיות.
ב. כל הכללים הלא כתובים שיש לך - כנראה באו מההכרה שלך את עצמך, אולי אפילו אינטואיטיבית. תקשיבי להם ולכי עם מה שמרגיש לך נכון. שם אולי עובר הגבול הדק. קשה להגדיר את זה - אבל כשזה קורה את מרגישה ויודעת.
ג. לא, חוקים והגבלות לא משפיעים על עוצמת השליטה. אולי אפילו להיפך. הם מגדירים מסגרת שבתוכה פועלים בחופשיות ובלי חשש, וברגע שהם הוגדרו ויש תיאום ציפיות - יש דווקא חופש, לא הגבלה, כי כל הצדדים יודעים מה מותר ומה אסור ולא צריכים יותר לדון או לשאול, אלא אם רוצים לנסות למתוח גבולות מדי פעם (ואז זה כייף אדיר).
כמו שכתבתי בהודעה אחרת:
אני מעדיפה להגדיר גבולות כדי שזה יירד מהפרק ושני הצדדים ירגישו חופשיים לעשות את כל מה שבתוך המסגרת הזאת, בלי לחשוב כל הזמן אם זה משהו שהצד שהשני לא ירצה, אולי הצד השני יעצור אותי, וכן הלאה. ולכן, בעיניי זה דווקא נותן יותר חופש - לא פחות.

למשל - זה פוגע בעוצמת השליטה אם הגדרתי שימוש במחטים או גאגינג כקו אדום? ברור שלא.
או, כמו שמישהי כתבה כאן לא מזמן - שהיא לא רוצה שיישארו לה סימנים - זה פוגע בעוצמת השליטה? או אולי דווקא משחרר, כי הוא יודע שזה משהו בעייתי לה, אז *הוא* לא צריך לתהות אם זה בסדר או לא, ו*היא* לא צריכה לחשוש כל הזמן מה יקרה אם. זה יורד מהפרק וכולם לא צריכים לחשוב על זה יותר, וזהו.
אני מקווה שהצלחתי להבהיר את העמדה שלי.

 

[טוסבר]

מילת ביטחון

אין דבר שיגרום לי יותר להגיש ביטחון כשולט,
מאשר הידיעה שלנשלטת יש את היכולת לומר לא,
ואת האומץ לבטא את שהיא מרגישה.

הסיטואציה בה תוך כדי סשן אני מועל באמונה של מישהי, ועושה לה משהו בניגוד לרצונה
וכרגע זה בכלל לא חשוב אם זה מאטימות, התעלמות מהגבולות שלה, חוסר רגישות, או סתם פרשנות שגויה של התגובות שלה, היא סיטואציה שתפרק אותי לחלוטין.

הקושי הכי גדול שלי בכניסה לעולם הזה של בדסמ,
היה שמבחינה מסוימת ההכרעה אם אני נפלא או אנס תלוי בסאבית ובהסכמה שלה.

אצלי, סאבית ללא גבולות, אשר מאבדת את עצמה בקשר הבדסמי
ואשר חסרה את יכולת ההתנגדות,
היא אישית עבורי לא פחות מסאבית מסוכנת.

אני הייתי יוצא מהסיפור הזה (מהצד השולט) בטראומה.

 

[qwertyu124]

מסכים עם כל מילה

 

[חניתה דרלינג]

איזו תשובה מקסימה