אחראיות

ואני אוהבת לקטר ולהגיד כל הזמן "לא" ו"די"

והוא ממשיך. אוהבת התנגדויות והכנעה מנגד.
וזה בא לי אוטומוטית כשמעניקים לי כאב - כי זה כואב לי - אבל מצד שני לא רוצה שיפסיק - כי זה מחרמן אותי.
תסביכים של מזוכיסטית חחחח
 
אני מבינה אותך

אני חושבת שזו בטח הפנטזיה הכי נפוצה בבדס"מ... את נלחמת והוא מרסן אותך, את מתנגדת והוא ממשיך, זה גם בדיוק מה שדימיינתי לעצמי...
אבל בפרקטיקה, אני לא מסוגלת להסתיר את ההנאה שלי, זו הנאה נטו, כשהכאב הוא חלק ממנה.
אני צורחת, יצא לי גם לבכות, קרה גם שצחקתי, מגוון נרחב של תגובות בלתי נשלטות, ואף אחת מהן לא היתה התנגדות.
 
אני מתנגדת רק ברמות כאב מסויימות

בהענשה למשל, שאין מצב שהוא יוותר לי על ההצלפות...
[אלא אם כן תאמר מילת ביטחון כמובן]
ובאמת שזה כואב - אבל מקבלת אותו בהתנגדות אבל תוך רצון שהוא כן יכניע אותי - מסובך להסביר קצת.
זה כאילו כואב לי מאוד אבל גם זה מחרמן אותי ביחד (בגלל ההכנעה, בגלל שאוהבת כאב וכו'...)

אבל בשאר הדברים - מתמסרת לחלוטין.
 
התנגדויות והכנעה


"לא" יכול להיות גם חלק נפלא מתחנונים.
את עומדת לגמור
הוא עוצר
זעקת "לאאאאאאא!!!
ספנק/סטירה.
גרררר...
 
אפשר להגדיר את זה ככה

אני חושבת שמעבר לזה, הוא פשוט יודע מה הדפנות שלי ואני יודעת את שלו, ומאוד נזהרים כשמתקרבים אליהן, כי גם אם מנסים להרחיב אותן טיפה, זה צריך להיעשות בזהירות, ואין צורך להגיע למצב שעוצרים את הכל.

מעולם לא קרה שביקשתי שיפסיק, אגב.
 

JamesNox

New member
לי קרה כמה פעמים

אבל ממש ממש מעט. אולי שלוש. מתוך, לא יודע, מאות פעמים בטח? אנחנו בכל זאת חולקים מיטה כבר שנים.
 

JamesNox

New member
לול

לא, האמת שלא. עגבניה, למעשה. בגלל השיר (let's call the whole thing off)
 

liki20

New member
בדיוק מה שרציתי להגיד


האמת שגם אצלי זה ככה, אין לי מילה "חריגה" שהיא מילת ביטחון, אבל אם אני אומרת לא- אז זה לא, וזה הסימן שהלכנו רחוק מדי. בשבילי זה מתאים כי אני פשוט רגילה לא להגיד סתם לא, אבל אם מישהי כן אוהבת להגיד לא תוך כדי כי זה חלק מהכיף שלה בסשן וחלק מהדרך שלה להתבטא בסשן אז באמת כדאי למצוא מילה אחרת
 

Dan_Kap_

Active member
מפחית מעצמת השליטה?!

בעיני לנסות לדלג על דברים בסיסיים כמו לכבד גבולות או לזכור שבסשנים הראשונים שניכם עדיין לומדים להכיר אחד את השניה מריח קשות ממישהו שחסר שליטה בעצמו...
 
הרגע הבהרת לי

את הסיבה שבגללה אני בחיים לא אהיה באמת מסוגלת להתמסר לשולט שהוא לא קודם כל החבר שלי.

גם הוא יכול לאבד שליטה, הוא הרי קודם כל בן אדם,
אבל אני יודעת שהוא יהיה שם אחרכך להשיב את האמון למקומו, אם חס וחלילה ייפגע.

אנע מצטערת שאני לוקחת את הפוסט שלך למקום הזה,
אבל בשבילי, עם השריטות והדפיקויות הנלוות, לקרוא את זה היה מעבר למטלטל.

אני באמת שמחה שלא נפגעת.
 


אצלי, מכיוון שאני חייבת אלמנטים של שליטה בכל סקס - גם אם צריכה כניעה בכל סקס שהוא - זה לעולם לא יהיה באותן רמות, דרגות ובטח שלא עומקים מנטליים. זה היה סוג של כייף טכני ותו לא.
בדיוק בגלל הנקודות שציינת.
 

ענבאך

New member
האמת שזה נראה לי ממש בסיסי,

קודם ללמוד להכיר אחת את השנייה, ורק אז לאט לאט להגביר את האינטנסיביות של הקשר. אצלי זה אולי שונה, כי אני והיא במערכת יחסים רומנטית עוד לפני, וגם לשתינו זאת מערכת היחסים הבדסמית הראשונה, אבל אני לא רואה דרך אחרת לעשות את זה.

זה ממש לא מוריד מבחינתי מעוצמת השליטה. לא בחוויה שלי, וכנראה גם לא בשלה. להישלט זה לא אומר להיות מופקרת לחסדי מי ששולט עלייך ולקוות לטוב. זה לתת לו או לה המון אחריות לשמור עלייך במצב פיזי ונפשי טוב, וזה אומר ללמוד אותך לאט לאט. כמו בעצם בכל סוג אחר של מערכת יחסים בעיני.
 
למעלה