אחד ב אחד ב - סקר דיבור

[*שיר]

אחד ב../images/Emo25.gif אחד ב../images/Emo23.gif- סקר דיבור

אחרי ויכוח סוער פה במשרד:

האם אתם מקפידים לדבר עברית תיקנית עם הילדים (זכר,נקבה, יחיד רבים)?

האם אתם מדברים עברית עשירה ככל האפשר או שומרים על שפה פשוטה?

האם אתם מתקנים את הילדים כשהם טועים?

האם אתם "שומרים" על שפה נקייה ליד הילדים (לא מקללים, לא "מחלקים מחמאות" לנהגים מטומטמים וכו')

האם אתם מקפידים להשתמש במילים המדוייקות לתיאור פעולות כמו לחלוץ נעליים, לגרוב גרביים?

האם אתם משתדלים לומר את המינוח העברי של חפצים ופעולות (מסוק, קלטת) או אומרים את המינוח הפופולרי (הליקופטר) ושאלת השאלות: איך נמנעים מלחזור על שיבושי הלשון המתוקים שלהם ולומר את המילה נכונה!?

-

 

[מ א י ה ועוד3]

YYY, הראשונה להכנס כאן לויכוח....

קודם כל, אני מנסה להקפיד ולדבר נכון, כולל הכל: תחביר, דקדוק, אוצר מילים, שפה נקיה, תיאור נכון של הפעולות ושימוש גם במילה הנכונה וגם במקובלת. אבל, יש דברים שנראה לי בגילם שהם עדין לא מבינים. אז כשמישהו מקבל מכה אני אומרת "בום", ואם הוא מנסה לסגור מגירה על אחיו/אחותו, אני אומרת "זהירות! בום!" כדי לנסות ולקשר בין הכאב למילה. בכל זאת, עם תמוז קצת טעיתי והייתי מסבירה את המילים בשפה לא מספיק עשירה, גם בגלל שההתקדמות ההתחלתית שלה היתה איטית. אני מתכוונת לזה שהיא היתה מבקשת לראות הופ, אבל היינו רואים חדשות. היא היתה צועקת "רוצה טלויזיה שלי!", ואחרי שהתכנית היתה נגמרת והיינו מעבירים להופ, היינו אומרים לה "הנה הטלויזיה שלך". עד היום היא נוהגת לומר את זה, ואף אחד לא מבין אותה (כאילו דא, יש רק מכשיר אחד בכל הבית?). אז היינו צריכים ללמד אותה לומר "להעביר ערוץ". למה לא לעשות את מהההתחלה? היום אני יותר מקפידה. בעניני תיקון: תלוי מתי. אני הרבה פעמים מתקנת, אבל התחלתי בעיקר כשהיא התחילה לשאול אותי "איך אומרים, לילים או לילות?" ואני משתדלת גם ללמד אותה את החוק המתאים (לבן אומרים חמוד ולבת חמודה. הדובי הוא בן, אז הוא חמוד. הבובה היא בת, ולכן היא חמודה). אחרי מיליון פעם זה נקלט. היום אני מתקנת אותה ללא הרף, ומדי פעם אני שואלת אותה אם זה בסדר. בדרך כלל היא רוצה ללמוד לומר נכון, אבל אני לא מתקנת אותה בנוכחות זרים או אחרים, אלא בשיחות בינינו ובהקפדה שזה לא יפגע ברצף הדיבור שלה. איך נמנעים? פשוט מספרים את זה לכל העולם ובפורום כשהם לא שומעים

 

[איש החידות]

כל הכבוד ש ....

שאתם מצליחים להחזיק מעמד מול הבכי של הילד שרוצה לראות הופ בדיוק כשיש משהונ מעניין בטלוויזיה ואתם רוצים לראות .. אם אנחנו רק מעיזים להעביר ערוץ כשאיתי רואה הופ אל תשאלי איזה בכי וצעקות יש בבית .... ובדרך כלל אנחנו נכנעים ומעבירים להופ

 

[מ א י ה ועוד3]

אנחנו באופן עקרוני משתדלים לסגור

את הטלביזיה, ולפתוח רק כשיש משהו מעניין לראות. אני מעדיפה להראות להם קלטות, ואז אתה שולט על הזמנים, אבל הכלל זה שאני רואה לפחות פעם ביום חדשות, בבוקר יש חצי שעה של טלביזיה בשבילם (אני מתקלחת ומתלבשת) ואחה"צ עוד פעם קלטת שתמוז בוחרת או הופ, בערך חצי שעה-שעה. אז ככה אנחנו חיים בשלווה: אני לא מפריעה בקלטת שלה והיא לא בחדשות שלי.

 

[מ12]

עברית+אנגלית

אני אקדים ואומר שאני מדברת באנגלית עם הילדים. השפה שלי היא נכונה מאוד כשאני מדברת עם אחרים בעברית ולכן כשהם שומעים אותי מדברת בעברית זה תמיד יהיה נכון. בכלל, מאוד חשוב לי הדקדוק הנכון- גם בכתיבה.

האם אתם מקפידים לדבר עברית תיקנית עם הילדים (זכר,נקבה, יחיד רבים)?

עם אחרים כן ובאנגלית מקפידה כמה שאני יכולה(אני בארץ מגיל שנתיים, לא מדברת ברמה שהייתי רוצה)

האם אתם מדברים עברית עשירה ככל האפשר או שומרים על שפה פשוטה?

עניתי כבר על האנגלית- מנסה להעשיר את השפה כמה שיותר - מוצאת את עצמי מכניסה מילים בעברית כדי לבטא יותר טוב דברים שפחות מובנים ליעל.

האם אתם מתקנים את הילדים כשהם טועים?

לא! אם יעל טועה, אני חוזרת על המשפט שאמרה, בשינוי. למשל היא תגיד משהו כמו "צבעתי היום עם עפרונים בגן" אז אני אגיב :"wow, it must have been fun drawing with עפרונות"

האם אתם "שומרים" על שפה נקייה ליד הילדים

כך אנחנו מדברים בבית, בלי קללות. היתה תקופה שבעלי היה מסנן כמעט בלחישה-שיט ופתאום יעל חזרה על זה ושאלנו אותה מי אמר את זה אז היא אמרה שאבא. הסברתי לה שזה לא יפה, זה כמו להגיד קקי באצע המשפט. זו היתה הפעם האחרונה שלה ושל אבא שלה.

האם אתם מקפידים להשתמש במילים המדוייקות לתיאור פעולות.

משתדלת, לא תמיד יודעת.

האם אתם משתדלים לומר את המינוח העברי של חפצים ופעולות

לא רלוונטי.

איך נמנעים מלחזור על שיבושי הלשון המתוקים שלהם ולומר את המילה נכונה!?-

קשה, הרבה פעמים זה נפלט ויש לי בת דודה שהדביקה את כל החברות שלה בשיבושים של יעל. אבל בסך הכל- אני לא חושבת שזה כזה נורא. בסופו של דבר הן ידברו כמו גדולים ויבינו שאלה שיבושים שלא כמו שפה לא תקינה.

 

[גלי88]

אז ככה

מקפידה לדבר עברית תקנית ליד הילדות. אני מטבעי לא מתבלבלת בין זכר לנקבה ומדברת נכון. מדברים בשפה רגילה, לא פשוטה מידי אבל לא ממש עשירה אני מתקנת את הבנות כשהן טועות גם שהטעיות מצחיקות שפה נקיה,זאת החולשה שלנו. אני לפעמים מקללת נהגים עצבניים והן מיד קולטות, לא נעים. בקיצור, מדברת נכון לידן ומתקנת את הטעויות אבל מה עושים שהן חוזרות עם מילים קצת "פרחיות" מהמעון? לדוגמא השבוע השתעלתי ורון אמרה לי "חמסה,חמסה אמא" או כששאלתי אותה עם המילקי טעים לה היא אמרה לי "כן,סבבה"

 

[שלומית גן]

כן לכל השאלות

ואני יכולה להעיד שהבנים הגדולים שלי באמת מדברים בשפה עשירה ומדויקת, כשחשוב להם לבטא רעיון או לספר סיפור. וזאת למרות שאבא שלהם מדבר איתם גם אנגלית והעברית שלו פשוטה יחסית. כשהיו קטנים הייתי מתקנת טעויות כמו שמרג' תיארה- חוזרת על המשפט בצורתו המדויקת. היום אם יש טעויות מתקנת, וגם מוסיפה להם בטויים כשזה מתאים. השיבושים המתוקים נעלמו עם הזמן ואני לא זוכרת משהו מיוחד לגביהם אז לא נראה לי שצריך לחשוש. בקשר למילים פרחיות או סתם סלנג- אני מסבירה להם שיש גם מילים כאלו ואפילו נותנת דוגמאות של איך אמרו את זה בימי ובימים של סבא, גם סלנג זה רובד של השפה ורק חשוב להבדיל בינו ובין רבדים אחרים.

 

[oshkvarek]

סקר מעולה

האם אתם מקפידים לדבר עברית תיקנית עם הילדים (זכר,נקבה, יחיד רבים)? תמיד האם אתם מדברים עברית עשירה ככל האפשר או שומרים על שפה פשוטה? עשירה ככל האפשר האם אתם מתקנים את הילדים כשהם טועים? אף פעם לא. אלא חוזרים על מה שאמרו באופן הנכון. אם אמרו "אמא המגזור אדום" אני אומרת: "נכון, הרמזור באמת אדום" האם אתם "שומרים" על שפה נקייה ליד הילדים (לא מקללים, לא "מחלקים מחמאות" לנהגים מטומטמים וכו') OH BOY נקודה רגישה. לא, אני לא יכולה לומר ששפתי נקייה. חלק מהמלים לא אכפת לי שיאמרו (כרציה זאת מילה שגורה וחביבה עלינו מאוד, נודניק גם) האם אתם מקפידים להשתמש במילים המדוייקות לתיאור פעולות כמו לחלוץ נעליים, לגרוב גרביים? אכן כן. האם אתם משתדלים לומר את המינוח העברי של חפצים ופעולות (מסוק, קלטת) או אומרים את המינוח הפופולרי (הליקופטר) גם וגם ומשתדלת גם לומר את המילה באנגלית. בכלל אני מקפידה לשזור מילים באנגלית ככל האפשר וילדי צופים בקלטות ללימוד אנגלית. אני מאמינה שזה שלב הספיגה הטוב ביותר ללימוד שפה. ושאלת השאלות: איך נמנעים מלחזור על שיבושי הלשון המתוקים שלהם ולומר את המילה נכונה!? קשה לא לחזור וקשה עוד יותר לתקן כי רוצים שהשיבוש המקסים ימשך. אבל, אני ממש נמנעת מלחזור על השיבוש וכאמור לא אומרת "לא ככה אומרים אלא אומרים כך" אלא, פשוט חוזרת על המילה המשובשת באופן הנכון. לפי אוצר הילדים העשיר ורמת הדיבור הגבוהה של הילדים שלי, אני מאמינה שזאת השיטה שעובדת. ותודה על הסקר המעניין.

 

[שירוק]

עונה

אני משתדלת לדבר בעברית תקינה, אך לעיתים קצת נופלת בעניין. אני "אוהבת" לחלק מחמאות ומנסה להמעיט ליד הילדים, אבל.... קשה. מקפידה להשתמש במשפטים שלמים נכונים כמו: איך נובח כלב?, מילל חתול? ועוד לעומת זאת הסביבה שואלת אותם: איך עושה כלב?

, מקפידה על צד ימין ושמאל שזה הדבר הכי חלש אצל גיא, הוא עד היום מתבלבל. שיבושי הלשון שלהם כל-כך חמודים שאני פשוט נמסה, אבל משתדלת לענות להם או לתקן אותם. לדוגמה: הילה קוראת לאח שלה אוֹמה (אור בשילוב אימה) ואני מתקנת אותה ושואלת אם היא התכוונה לאור. ועוד....

 

[מיכל @]

דיבור ושפה

שפה עשירה זה נורא חשוב בעיני. בתור ילדה הייתי תולעת ספרים וקראתי מכל הבא ליד. גם בבית דיברו בשפה גבוהה ונקיה, ויש לי שפה מאוד עשירה ונכונה. אבל מה? היום בעידן המחשב אני לא ממש רואה את הילדים שלי מסתערים על הספריה העירונית

וחוזרים כל יומיים הביתה עם 3 ספרים, כך שנראה לי שהבסיס שהם יקבלו בבית זה מה שיהיה.

האם אתם מקפידים לדבר עברית תיקנית עם הילדים (זכר,נקבה, יחיד רבים)?

תמיד!

האם אתם מדברים עברית עשירה ככל האפשר או שומרים על שפה פשוטה?

עשירה ככל האפשר, כבר מגיל מאוד צעיר. הם מבינים מההקשר ואם יש בלבולים אני מסבירה שוב עם מילים נרדפות.

האם אתם מתקנים את הילדים כשהם טועים?

כמו אושק - לעולם לא מתקנת (לא רוצה לפגוע בביטחון העצמי שלהם), אבל מגיבה לדברים שהם אומרים תוך חזרה על המשפט בהטיה נכונה.

האם אתם "שומרים" על שפה נקייה ליד הילדים (לא מקללים, לא "מחלקים מחמאות" לנהגים מטומטמים וכו')

נקודה רגישה...

בעיקרון אני משתדלת יותר לידם, אבל קורה שנפלט לי

או שאני מקללת נהגים בנסיעה לידם. איך משתלטים על זה?

האם אתם מקפידים להשתמש במילים המדוייקות לתיאור פעולות כמו לחלוץ נעליים, לגרוב גרביים?

כן, תמיד. וזה לא קל. במיוחד שאני שומעת את המטפלת אומרת להם "בואו לשים נעליים", ואח"כ מתפלק לי אותו הדבר. אבל אני תמיד מתקנת את עצמי.

אתם משתדלים לומר את המינוח העברי של חפצים ופעולות (מסוק, קלטת) או אומרים את המינוח הפופולרי (הליקופטר)

תלוי. השפה שלי עשירה מאוד ובכל זאת יש הרבה דברים שאני אומרת בלועזית או אנגלית. אני לא חושבת שזה גרוע, כל עוד יום אחד הם ילמדו גם את הפירוש העברי. אני אומרת קלטת, אבל לא אומרת אפיפית (וופל) או מסכת (סטטוסקופ - כמה מכם ידעו את זה? עם יד על הלב. אני למדתי לפני שבועיים

).

איך נמנעים מלחזור על שיבושי הלשון המתוקים שלהם ולומר את המילה נכונה!?

קשה קשה, אבל אני מכריחה את עצמי, כי חשוב לי שהעברית תהיה נכונה. אני חושבת שבגיל שנתיים השיבושים האלה חמודים נורא, אבל הם פחות חמודים בגיל חמש.

ושוב - אני שומעת את המטפלת אומרת להם בבוקר "בואו נלך בָּבֶּש" (להתלבש) ושותקת, אבל אני לא חוזרת על השיבושים שלהם (חוץ מאשר בשקט בחיוך לבעל), למרות שמתאבלת על אובדנו של כל אחד מהם. לעומת זאת, יש שיבושים שכבר הפכו למילים. עומר קורא לדובי שלו דוֹבי ולמוצץ צי. גם אני קוראת להם ככה.

 

[*שיר]

כמוני כמוך

גם אותי מרגיז כשמדברים לידם בעברית קלוקלת או שעונים להם עם השגיאות שלהם. הבעיה היא שזה בעיקר אצל הסבא וסבתא - ולא נעים לי להעיר להם על זה. בעיקר בעיקר אני מתחרפנת מהעובדה שהיום כבר לא חובשים כובע, נועלים נעלים או גורבים גרביים אלא שמים את כל הנ"ל, ומדיבור בלשון יחיד (מכנס, נעל)

 

[שירוק]

ומה תגידי על...

איך עושה כלב? איך עושה חתול? ועוד מסבא וסבתא שלא נעים להעיר להם. והכי , אבל הכי מרגיז אותי שסבתא שלי קוראת להילה, היי-לה, אפילו לנקד קשה לי.

 

[*שיר]

../images/Emo4.gifגם את זה אנחנו מנסים ללמד אותם

(את הסבא וסבתא כמובן) - שלא אומרים איך עושה אלא את המילה המדוייקת. אני שמחה לכל התשובות שלכם, כי התחלתי לחשוב שאני פנאטית וקיצונית - אבל אני רואה שכולנו באותה סירה (מתנדנדת), אז נרגעתי

 

[שלומית גן]

וכמורה אני חייבת לציין

שאצל הילדים שבאים לבית הספר עם שפה עשירה הבנת הנקרא והבנה בכלל ברמה גבוהה יותר.

 

[oshkvarek]

וואו מיכל התרשמתי מהמסכת

כי בדיוק תהיתי איך אומרים את זה בעברית. אנחנו אומרים סטטוסקופ וגם הילדים אבל רציתי ללמד גם את המילה העברית. תודה.

 

[michal66]

עברית שפה יפה ../images/Emo63.gif

האם אתם מקפידים לדבר עברית תיקנית עם הילדים (זכר,נקבה, יחיד רבים)? מאוד ומגיל אפס!

האם אתם מדברים עברית עשירה ככל האפשר או שומרים על שפה פשוטה? עברית עשירה ככל שניתן, אבל יחד עם זאת גם עברית פשוטה.

האם אתם מתקנים את הילדים כשהם טועים? היום כן! כשהיו קטנים חלק כן וחלק לא.

האם אתם "שומרים" על שפה נקייה ליד הילדים (לא מקללים, לא "מחלקים מחמאות" לנהגים מטומטמים וכו') היום הילדים שלנו מלמדים אותנו קללות שהם שומעים בבית הספר

האם אתם מקפידים להשתמש במילים המדוייקות לתיאור פעולות כמו לחלוץ נעליים, לגרוב גרביים? בבדאי, אני לא יכולה להגיד "לשים" נעליים או "להוריד" את המעיל, זה צורם לי!!! תמיד אשתמש במילים "לחלוץ" , "לפשוט" וכדומה.....

האם אתם משתדלים לומר את המינוח העברי של חפצים ופעולות (מסוק, קלטת) או אומרים את המינוח הפופולרי (הליקופטר) כן! ושאלת השאלות: איך נמנעים מלחזור על שיבושי הלשון המתוקים שלהם ולומר את המילה נכונה!?- לא מנסים להימנע בכוח,לפעמים משתמשים במינוח הנכון ולפעמים בשיבוש, זה עובר לבד עם הגיל וכמה חבל כי לפעמים זה באמת מתוק

דרך אגב, בהקשר למה שכתבה מיכל, בעיניין קריאת ספרים, אם תחשפי את ילדייך לספרים כבר מגיל צעיר(אני מניחה שכך את עושה) הם יגדלו לאהוב ספרים. הילדים שלי מאוד אוהבים לקרוא , וחוץ מספרייה ביתית שלא תבייש את הספרייה העירונית הם הולכים לספרייה פעם בשבועיים.

 

[*שיר]

../images/Emo9.gifאין דבר שהילדים שלי אוהבים יותר

ספרים. מבחינתם, הם יכולים לשבת כל היום (וגם בלילה) ולקרוא בספרים שלהם (וגם בשלנו

).

 

[michal66]

שיר , כשילדייך יגדלו וילמדו לקרוא

זה יהיה תענוג לראות אותם ולשמוע אותם קוראים. אני נהנית מכל רגע! כשהייתי ילדה לא אהבתי לקרוא, והיום אני לא יכולה בלי ספר ביד. ואני כ"כ שמחה שהצלחתי לעניין את הילדים שלי וזה פשוט תענוג אמיתי. שי בכיתה א', והשבוע ראיתי אותו (בפעם הראשונה) יושב על המיטה עם

של מיריק שניר,"למה השמיים לבנים כל כך" וקורא לעצמו. לא יכולתי להתאפק, נגשתי אליו וחיבקתי אותו ובקשתי שיקריא לי את הסיפור. אלו הרגעים הקטנים של אושר גדול

 

[tzof]

נושא רגיששששש.

סבתא אומרת לגיא: "בא נוציא את החולצה" אבא אומר לגיא : "בא נוריד את החולצה" אמא אומרת לגיא: "בא נפשוט את החולצה". ממש כך. בהתחלה מאד מאד צרם לי..ממש חרקתי שיניים. היום זה כבר כמעט עובר לידי. ואפילו חושבת שככל שהרפרטואר המילולוי שלו עשיר יותר, מה טוב (ראציונליזציה בגרוש).לא מעירה אלא אם כן זו ממש טעות. לעתים לא מתאפקת וחוזרת על הנאמר תוך "השחלת " תיקון. אני מאד מקפידה וזה בא מאהבתי לשפה (ממש צר לי שהיא הולכת ופוחתת)מה גם שאת השפה הפשוטה הילדים יספגו ממילא... מתקנת לרוב רק בתגובתי (חוזרת על מה שאמר באופן נכון, לעתים עם סימן שאלה בסוף), קורה גם שאני מתלבטת בקול בנוכחות גיא איך צריך לבטא מילה מסויימת . משתדלת מאד לשמור על שפה נקיה (לא אומר שמצליחה תמיד, יש פליטות). אומרת לעיתים את המינוח העברי, לעיתים את הלועזי. בתחילת דרכינו כהורים בעלי ירד עלי לא פעם, טען שאני מדברת לגיא בצורה "פלצנית" (למשל כשאמרתי "בא נתבונן" ולא "בא נסתכל"), היום הוא כמובן מאד גאה בעושר הביטוי של גיא.

 

[סאני2]

אתן יודעות מה (ושוב שיר בזכותך)../images/Emo140.gif

מודה שלא הקפדתי, אם מתוך רצון להקל עליהן באמירה, או אם מתוך מחשבה שכשיגיע הזמן נתחיל להקפיד יותר. כרגע הבנתי עד כמה חשבתי שגוי, בייחוד לאחר שקראתי את התגובות שלכן. מה שכן, דבר עליו הקפדתי ואני מקפידה עוד מיום היולדן, לא לקלל ושלא יקללו לידן. למרות שבד"כ, בזמן נהיגה אני שולחת כמה "איחולים וברכות" לנהגי ארצנו. ולכן, לאחר שקראתי את תגובותיכן, אני עומדת לקרוא לסדר את כל הנפשות הפועלות הקרובות. ככה אני!!! אם כבר אז כבר! פאנאטית.