אהובת הספרן
New member
אז עוד שאלה...
מרימה את הכפפה (מדמיינת אותה כזאת ארוכה, מתחרה, עם נצנצים) שנזרקה לי כאן
והנה שאלה:
אני מסכימה עם מה שקראתי כאן בואריאציות שונות, שזוגיות פתוחה באמת אפשרית על בסיס של זוגיות חזקה וטובה.
אבל, זה מוביל אותי למחשבות שדווקא שם, אי אפשר להמנע לגמרי מחרדה מסוימת לעתידה של אותה זוגיות במידה וקשר נוסף ילך ויעצים עד שבן או בת הזוג ירצו שהנוסף/ת יהיה או תהיה העיקרי/ת שלהם, ואולי מי יודע, אפילו היחיד/ה. נכון שאפשר לבסס כללים וגבולות, אבל את הלב, אנחנו יודעים, אי אפשר ממש לגדר...
אז נכון, שזאת אופציה שקיימת תמיד. אבל איכשהו מרגיש לי שכשפותחים דלת, כל מני דברים יכולים להכנס בה.
אז איך מתמודדים עם חוסר הודאות הזה, עם החשש הזה, עם הנטיה לעשות השוואות...(את מי הוא אוהב יותר... מי יותר חשוב/ה?) ועם הידיעה שמי שאהב אותנו המון שנים בבלעדיות עכשיו אוהב עוד מישהו..?
מאוד אהבתי את זה שמישהו כתב כאן, שבת זוגו שיתפה אותו שהיא מרגישה קנאה לקראת פגישה שלו וכשהוא שאל אם לבטל היא אמרה לו שלא, שהיא מעדיפה להתמודד עם הקנאה ושהוא לא יוותר עליה.
עד כמה לגיטימי מבחינתכם לבטא גם רגשות קשים שעולים? ומה הגבול שמעבר לו צריך להבין שאי אפשר להמשיך בדרך?
(וטוב, בסוף זה לא ממש היה שאלה אחת..)
מרימה את הכפפה (מדמיינת אותה כזאת ארוכה, מתחרה, עם נצנצים) שנזרקה לי כאן
והנה שאלה:
אני מסכימה עם מה שקראתי כאן בואריאציות שונות, שזוגיות פתוחה באמת אפשרית על בסיס של זוגיות חזקה וטובה.
אבל, זה מוביל אותי למחשבות שדווקא שם, אי אפשר להמנע לגמרי מחרדה מסוימת לעתידה של אותה זוגיות במידה וקשר נוסף ילך ויעצים עד שבן או בת הזוג ירצו שהנוסף/ת יהיה או תהיה העיקרי/ת שלהם, ואולי מי יודע, אפילו היחיד/ה. נכון שאפשר לבסס כללים וגבולות, אבל את הלב, אנחנו יודעים, אי אפשר ממש לגדר...
אז נכון, שזאת אופציה שקיימת תמיד. אבל איכשהו מרגיש לי שכשפותחים דלת, כל מני דברים יכולים להכנס בה.
אז איך מתמודדים עם חוסר הודאות הזה, עם החשש הזה, עם הנטיה לעשות השוואות...(את מי הוא אוהב יותר... מי יותר חשוב/ה?) ועם הידיעה שמי שאהב אותנו המון שנים בבלעדיות עכשיו אוהב עוד מישהו..?
מאוד אהבתי את זה שמישהו כתב כאן, שבת זוגו שיתפה אותו שהיא מרגישה קנאה לקראת פגישה שלו וכשהוא שאל אם לבטל היא אמרה לו שלא, שהיא מעדיפה להתמודד עם הקנאה ושהוא לא יוותר עליה.
עד כמה לגיטימי מבחינתכם לבטא גם רגשות קשים שעולים? ומה הגבול שמעבר לו צריך להבין שאי אפשר להמשיך בדרך?
(וטוב, בסוף זה לא ממש היה שאלה אחת..)